מחקר שפרסמו לאחרונה ד"ר איתמר טקסל מרשות העתיקות, ד"ר עוזי אבנר ממו"פ מדבר וים המלח וד"ר ניצן עמיתי-פרייס מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ניתח מכלול חפצים שהתגלה בסוף שנות ה-90' באתר ארכיאולוגי בהרי אילת. החוקרים סבורים שהחפצים שימשו לטקסים מאגיים, כמו גירוש עין הרע וריפוי תחלואים. לדברי ד"ר טקסל, אבנר ועמיתי-פרייס, התגלית מלמדת, שממש בדומה להיום, לצד האמונה בדת הרשמית, נהגו אנשים בתקופה העות'מאנית להיעזר גם במכשפים עממיים.
התפילות בת"א יוגבלו? "אנו לא מאשרים מחיצות והפרדה בין גברים ונשים"
83 שנים לאחר שהוגלו: אירוע הנצחה מיוחד בנוכחות משפחות מעפילי ה"אטלנטיק"
"החפצים, שהתגלו יחד ומתקשרים לטקסים או פולחן, כוללים בעיקר עשרות שברים של רעשני חרס, שמרביתם מזכירים כדור פינג-פונג והם הכילו אבנים קטנות שהשמיעו קול רשרוש בעת נענוע הרעשן", הם הסבירו. "גם נמצאו שני חפצים דמויי מזבחות מיניאטוריים, אשר שימשו ככל הכנראה להבערת קטורת, צלמית (פסלון) של אישה או אלה עירומה שידיה מורמות מעלה בתנוחה האופיינית לאלים ולכוהנים. בדיקה של הטין ממנו נצרפו חפצי החרס השונים, העלתה שמקור החפצים הוא במצרים. זוהי הפעם הראשונה בה מתגלה כמות כה גדולה של חפצים טקסיים ייחודיים מסוג זה יחדיו, ועוד באתר ארעי, שלא שימש כיישוב קבע".
החפצים התגלו לצד דרך עולי הרגל, שיצאה מקהיר, חצתה את חצי האי סיני והמשיכה דרך אזור הרי אילת של ימינו אל העיר עקבה - וממנה אל חצי האי ערב. הדרך הייתה בשימוש החל מהמאות הראשונות שלאחר עליית האסלאם - במאה ה-7 לסה"נ, ועד לסוף המאה ה-19. לאורך קטע הדרך שעבר בהרי אילת נתגלו כמה אתרי חניה ומבנים ששירתו את עולי הרגל, ונראה שפרק הזמן העיקרי בהם פעלו האתרים האלה היה בתקופות הממלוכית והעות'מאנית, החל מהמאה ה-13 או ה-14 ואילך.
החוקרים מעריכים כי מקום הימצאם של החפצים - בשולי אתר החניה, והשוואה של החפצים למידע מרחבי העולם המוסלמי – כמו גם העובדה שהחפצים הללו נמצאו בנקודה אחת, מאפשר להציע כי הם שימשו לטקסים מאגיים.
לדברי ד"ר עומרי ברזילי, מנהל מרחב דרום ברשות העתיקות: "דרך דרב אל-חאג' עוברת בתחומי העיר אילת. הדרך והאתרים שלאורכה, עתידים להפוך לחלק ממסלול ארכאולוגי-תיירותי אזורי וייחודי שמקדם משרד התיירות. רשות העתיקות תפעל לפיתוח והנגשה של הדרך לקהל הרחב והיא מתכננת לקיים פעילויות חינוכיות שינגישו את המורשת של המקום לציבור".