על רקע התיעודים הנוראיים של האלימות הקשה בילדים ובבני נוער, שהופצו ברשתות החברתיות בימים האחרונים, שירי קניגסברג לוי, מייסדת תנועת ״ים של חברים״, משתפת את ״מעריב״ כיצד יצרה קהילה שנאבקת בתופעה, איך אפשר להתמודד בצורה טובה יותר עם מקרי הבריונות שרק מתרבים - ומה ההשלכות על ילד שעובר חוויה כזאת.
פרשת הלינץ' המחריד בפ"ת: זה פרט הזהב שהוביל למעצר החשודים
התקיפה האכזרית של הנער בפתח תקווה: ארבעה חשודים נעצרו
כאשר שירי, מורה לחינוך מיוחד, גילתה לפני שלוש שנים שביתה עוברת חרם, היא יצרה קהילה ועמותה שמסייעת להתמודד עם בריונות ואלימות וחרמות: ״פרסמתי בפייסבוק סרטון על החרם שהבת שלי עוברת. לאחר שהפך לויראלי, הוצפתי במאות הודעות של הורים שמספרים על בריונות וחרמות שילדיהם עוברים. בעקבות השיח הנרחב והיקף התופעה שהתגלה כעצום, הקמתי את קבוצת הפייסבוק ״ים של חברים״, שבה הורים וילדים משתפים בהתמודדויות החברתיות שלהם״. בקבוצה כיום יש כמעט כ-40 אלף משתתפים.
בשל התיעודים הקשים לאחרונה שמתפרסמים ברשת החברתית, שירי דורשת שמקבלי ההחלטות יקבלו אחריות על הילדים שלנו: ״מבחינתי מקבלי ההחלטות במדינה צריכים לעצור הכל. אנחנו נמצאים במקרה חירום. העולם הולך קדימה - אך תחום החינוך שהוא החשוב ביותר, הולך אחורה.
תיעודי האלימות הקשה בימים האחרונים ברשתות החברתיות מייצגים את התופעה, וממחישים לציבור מה הילדים עוברים יום-יום. רוב האירועים שמתרחשים אינם מצולמים ומפורסמים, ויש עוד אלפי ילדים ונערים שסובלים מבריונות - והתופעה רק מתעצמת״, היא טוענת. ״לצערי מטפלים כראוי רק במקרים שכבר הופצו ונחשפו בתקשורת - אך צריך לטפל בכל ילד שמתלונן״.
הבריונות שהייתה עד לא מזמן רק בחצרות וכיתות בתי הספר - הפליגה למחוזות אחרים: ״ככל שהטכנולוגיה מתקדמת - הרוע והאכזריות עולים שלב. כיום, רבים ממקרי הבריונות קורים ברשתות החברתיות השונות - ווטסאפ, אינסטגרם, טלגרם ואף טיקטוק. יש לילדים פלטפורמות נוספות בהן הם עלולים לפגוע. לא מספיק שילד חווה רוע בבית הספר, הוא גם עלול לקבל הודעות נאצה לטלפון - ואף לראות תיעודים משפילים שלו מופצים בכל מקום ברשת. לא נשכח את הילדים שמצלמים וצוחקים ברקע, שהם שותפים לכל דבר לפשע״.
על פי נתוני מחקר בארבע השנים האחרונות, התאבדו בישראל 24 ילדים מתחת לגיל 14. חלקם הניכר - התאבדו כתוצאה מבריונות וחרמות שעברו. ״ילדים רבים לא משתפים את כאבם כי הם חוששים ממי שפגע בהם, מאמינים שהמקרה שלהם לא יטופל כמו שאר המקרים שלא טופלו ושדברים לא ישתנו. קשה להם להכיל ולשאת את כאב הפגיעה לבד - מה שלצערנו הרב מוביל לא מעט ילדים ונערים להתאבד. כל מקרה כזה - הוא עוד משפחה שנהרסה״, היא משתפת בכאב.
״אני חושבת שהבעיה העיקרית בנושא היא שאין הרתעה וענישה מספקת למי שמתנהג בצורה בריונית. בדרך כלל, הילד שנפגע נשאר לסבול או עוזב את המסגרת החינוכית שלו - ואילו הילדים הפוגעים לא נענשים. במקרה הטוב, הם מושעים ליומיים-שלושה - ועבורם זה פרס להישאר בבית ולא ללכת לבית הספר״. כדי שהקורבן לא ימשיך לסבול, הילד הפוגע צריך להיות מסולק מבית הספר, שהוריו יחפשו עבורו בית ספר אחר - ולא ההפך. הגיע הזמן שהילדים ירגישו הגנה מלאה״, היא פוסקת.
התמונה בכתבה פורסמה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. מערכת האתר מכבדת זכויות יוצרים ומשקיעה מאמצים באיתור בעלי זכויות יוצרים לצורך שימוש בחומרים המופיעים באתר. אם לדעתכם נפגעה זכותכם כבעלי זכויות יוצרים בחומר המופיע באתר זה, הנכם מתבקשים לפנות באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]