"בהחלטת העירייה על שינוי שם הביתן נפלו פגמים חמורים בהיבט המינהלי ובהיבט החוקתי. פגמים אלו פוגעים פגיעה חמורה בשלטון החוק ובאינטרס הציבורי", טוענת הפעילה החברתית, עו"ד מיקי רויטמן, שפנתה למשרד מבקרת עיריית תל אביב, אורית שבתאי-פרנק, לבדיקת ההחלטה על הסרת שמה של הלנה רובינשטיין מהביתן המרכזי על שמה במוזיאון תל אביב לאומנות.
קושניר ודוב'לה: שבעה אפרוחי יענים נקראו על שם כוכבי 'זהו זה'
המשטרה מתכוננת להפגנות הנגדיות שצפויות בכיכר: "תצטרך להתמודד"
בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב אמור לקיים מחר (רביעי) דיון בעתירה שהוגשה על ידה, לאחר שדיוני הפשרה בין הצדדים לא הניבו עד כה הסכמות.
"מובן שצריך תרומות כדי להחזיק מוסד תרבות", אומרת עו"ד רויטמן, בהתייחסה לתרומה של חמישה מיליון דולר שהעניק אייל עופר בתמורה להחלפת שם הבניין בשמו – "אבל יש דרכים להשאיר את שמה של הלנה רובינשטיין במרחב הציבור של המוזיאון".
היא מציעה, למשל, לקרוא למעבר בין המוזיאון להיכל התרבות על שמה, או להשאיר את הלנה רובינשטיין כשם הביתן ולקרוא לבניין על שם אייל עופר. "כל מה שצריך הוא רצון טוב והבנה שלא מוחקים נשים", היא טענה עוד.
"בשורה התחתונה, העירייה והמוזיאון לא היו רשאים להתקשר בהסכם התרומה בניגוד לנוהל ובעשותם כן, פגעו בעקרון חוקיות המינהל והנוהל, שנועד להבטיח את שמיר אמון הציבור ברשויות".
רויטמן טוענת עוד, כי הסרת שמה של הלנה רובינשטיין, שהייתה לדבריה, תורמת נדיבה ואישה מעוררת השראה, היה מהלך נוסף של הדרת נשים מהמרחב הציבורי בישראל בכלל ובל אביב בפרט.
עוד נטען, כי בתל אביב ישנם כ-70 רחובות על שם נשים, לעומת כ-1,100 רחובות על שם גברים – 6% בלבד. "רק לאחרונה את גשר יהודית העירייה הפכה לגשר נבון", צוין עוד.