"בתגובות שאני מקבל יש לא מעט קללות, איחולי מוות, שאני אשרף וכל דבר אפשרי. ברור שאני חושש, אבל בסוף אני אזרח ישראלי ומוטלות עליי גם האחריות והחובה להפריך חלק מהשקרים שמופצים עלינו ולדאוג לכך שהמדינה שלי תהיה מוצגת באופן הנכון. כמו כן, אני לא לוחם. עשיתי בעבר שירות לאומי במשך שנתיים בבית חולים רמב"ם. כיום הרשתות החברתיות הן כלי נשק חשוב מהמעלה הראשונה, במיוחד בכל הקשור להסתה, ולכן חשוב לי לתרום לנושא הזה", אומר ג'ונתן אלחורי, 31, מחיפה, ערבי נוצרי, שנמנה עם עשרות דוברי ערבית, אזרחי ישראל, שהחלו מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" להדהד לרחבי העולם הערבי מסרים הנוגעים למתקפה האכזרית של חמאס על תושבי העוטף.

אלחורי, מנהל תחום דיפלומטיה ציבורית בארגון דיפלואקט, העוסק בין היתר בהוצאת משלחות של מיעוטים מישראל לרחבי העולם במטרה לחשוף את התמונה האמיתית על ישראל ולשקף את המורכבות כאן, הוא בן למשפחת צד"ל. "איך שהתחילה הלחימה, כבר ממש בימיה הראשונים, ראיתי את החשיבות במסרים שאמורים לצאת לעולם הערבי כדי להסביר ולשקף את הזוועות שחמאס ביצע בדרום הארץ", הוא אומר.

"ראיתי את החשיבות בלהסביר שחמאס שחט אזרחים באקט ברברי חסר אנושיות, והזוועות האלה צריכות לצאת גם לעולם הערבי כדי שיבינו מה זה ארגון חמאס. חמאס מתהדר בהיותו ארגון דתי, אבל זה ארגון שפוגע בחפים מפשע, בילדים, נשים, תינוקות, אנשים מבוגרים. מבחינה אישית, אני גם מכיר את הסיפורים על הזוועות שארגוני הטרור הפלסטיניים ביצעו בעבר בלבנון. את אותן הזוועות שהם ביצעו בעוטף, הם ביצעו בעבר גם בתושבים הנוצרים בלבנון. גם בלבנון הטרור הפלסטיני טבח בחפים מפשע".

כדי להדהד את התמונה האמיתית לרחבי העולם, מספר אלחורי, "התארגנו כ־30 חבר'ה דוברי ערבית, חלקם היו בעבר בתוכניות של 'דיפלואקט' וחלקם פשוט ביקשו להצטרף ל'סיירת ההסברה בערבית', על מנת להפריך את השקרים שמספרים על ישראל. יש כאלה שנמצאים בפרונט ומעלים פוסטים וסרטונים, ויש גם שפועלים מאחורי הקלעים, אם זה באיסוף נתונים, כתיבת תוכן, שיתוף סיפורים. כולנו משתפים את המסרים בכל הפלטפורמות, אם זה טיקטוק, אינסטגרם, טוויטר ועוד".

אלחורי דובר ערבית בלהג לבנוני: "המסרים שלי כמובן מופנים לכל העולם הערבי, אבל בעיקר לתושבי לבנון, גם כדי להזכיר להם את הזוועות שהפלסטינים ביצעו בלבנון כשהיה ה'פתחלנד', וגם כדי להגיד להם שבסופו של דבר ארגון חיזבאללה שנמצא בלבנון הוא תמונת מראה לארגון חמאס שנמצא בעזה. שניהם משרתים אינטרסים זרים, מופעלים על ידי איראן ובסופו של דבר מביאים חורבן על תושבי עזה, ובלבנון מביאים חורבן על מדינת לבנון כולה".

אני משערת שקשה לשכנע את הצד השני.
"יש הרבה מאוד אינפורמציה שקרית המופצת על ישראל. לכן קודם כל ישנה חשיבות מאוד קריטית לכך שאנחנו יוצאים בפנים גלויות עם השם שלנו, עם הדת שלנו. למשל באחד הסרטונים שהעליתי באינסטגרם אני אומר שישראל צדקה לאורך כל השנים כאשר הזהירה מאותם ארגוני טרור ברבריים ואכזריים. והעולם לא רק שלא האמין, אלא גם מימן אותם והמשיך להזרים להם כספים. לסרטון הזה שהיה בערבית עם כתוביות באנגלית היו רבע מיליון צפיות. היו לו 600 לייקים לעומת 6,000 תגובות שליליות, ובערך כ־3,600 שיתופים".

"אבל זה בדיוק העניין, אני לא מחפש מחיאות כפיים או שאנשים יסכימו איתי, אלא המטרה היא להפיץ כמה שיותר את המסר, גם אם רוב התגובות שליליות. לא צריך לפחד מכך שיחס הלייקים והתגובות לא שווה. ככה אני בעצם יודע בוודאות שהמסר שלי הגיע לאנשים הנכונים, שהם אנטי־ישראל. זה הקהל שלי בסופו של דבר".

"מאוד קשה לשכנע"

"אני פונה לקהל דוברי הערבית במזרח התיכון, ביניהם במדינות יותר מתונות כמו סעודיה, מצרים, ירדן, מרוקו וגם במדינות פחות מתונות. המטרה היא לשקף להם את האמת על פעולת הטרור שהכתה בנו מתחילת המלחמה שמנוגדת לנרטיב שחמאס מנסה לייצר בעולם שלפיו הוא המגן, החוד והחנית של הסכסוך הפלסטיני, כשהוא בעצם ארגון טרור", אומר תאמר מסעודין, 26, בדואי, במקור משגב שלום וכיום גר במרכז ועובד בחברת סייבר בתור אנליסט.

למה כל כך חשוב לך להבהיר זאת לעולם הערבי?
"ביום שבת, ה־7 באוקטובר, כשראיתי את התמונות והסרטונים שצצו ברשת, מאוד הזדעזעתי והרגשתי שאני חייב לפעול בצורה כזו או אחרת. בעבר הייתי חלק מארגון 'ישראליז', שעוסק בהקמת פרויקטים עם צעירים ערבים מהמזרח התיכון. הנושא הזה של לשקף נכון את ישראל מאוד חשוב לי. אני פעיל בכל הרשתות החברתיות, בעיקר באינסטגרם וטוויטר. לרוב, אני מעלה סרטונים שבהם אני מדבר, כי זה יוצר יותר אינטראקציה".

ריל של תאמר מסעודין (צילום: צילום מסך)
ריל של תאמר מסעודין (צילום: צילום מסך)


אילו תגובות אתה מקבל?
"אני מקבל הרבה תגובות שהן תמיד בקיצון: או מאוד שליליות או מאוד חיוביות. תגובות חיוביות אני מקבל מישראלים בארץ וגם מאנשים מחו"ל שפונים אליי, אבל רוב התגובות הן שליליות. אני לא מתמקד באופן אישי בתגובות השליליות. לא משנה אם זו אינטראקציה חיובית או שלילית, ברגע שאנשים מגיבים לפוסט שמפורסם זה יוצר ויראליות. אני מוסלמי, אני לא מדבר נגד האסלאם, נגד ערבים או נגד פלסטינים, אלא אני מדבר נגד טרור. אני מקבל גם תגובות נאצה אבל זה לא מפחיד אותי, כי אני מאוד מאמין בצדקת הדברים שאני עושה".

אתה מאמין שהסרטונים שלך אכן יצליחו לשכנע מישהו?
"מאוד קשה לשכנע בן אדם שגדל כל החיים שלו על קונספציה מסוימת. גם אם אני הייתי גר במקום אחר במזרח התיכון וכל מה שהייתי צורך בטלוויזיה זה ערוץ אל־ג'זירה, אז גם הייתי חושב דברים דומים על מדינת ישראל. מאוד קשה לשכנע, אבל עדיין המטרה שלי היא לנסות ולהביא צד אחר, את הצד שלנו".

"לחזור על המסר"

"חשוב לי להעביר את התמונה האמיתית, את המציאות שאני חיה פה במדינת ישראל כערבייה. יש הרבה פייק ניוז, הרבה מדיה שמנסה להסית. זה מעצבן, זה מקומם, זה לא נכון", אומרת ג'ולנאר מעדי, 23, דרוזית מכפר ירכא במקור, כיום מירושלים, סטודנטית למדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטת תל אביב. "אני מעלה סרטונים בערבית גם מטעם משרד החוץ וגם ביוזמה שלי ברשתות החברתיות. הסרטונים האלה מופנים לתושבי מדינות ערב. אני גם מתראיינת לפעמים בערבית לתוכניות בשפה הערבית ברחבי העולם".

מה חשוב לך להבהיר?
"אני אומרת שמדינת ישראל לא רוצה להרוג ילדים, שמדינת ישראל לא נלחמת בעזתים, אלא היא נלחמת בארגון טרור. אני אומרת שהעם היהודי רוצה לחיות בשלום, שמדינת ישראל היא מדינה חזקה, עם שרוצה להתקדם ולהתפתח, שלא רוצה מלחמות, שרוצה לחיות. דיברתי בסרטון גם על כך שכל מה שחמאס עשה הוא פשע, שלקחו אנשים חפים מפשע ורצחו אותם. אני מדברת על כך שחמאס הוא לא ארגון התנגדות כפי שהוא מציג את עצמו. לחטוף אנשים מבוגרים, לשרוף תינוקות, לאנוס נשים - זו לא התנגדות. דיברתי על כך שהם לא רוצים שלום, לא רוצים פתרון של שתי מדינות, אלא רוצים למחוק את מדינת ישראל".

סרטון של ג'ולנאר מעדי (צילום: צילום מסך)
סרטון של ג'ולנאר מעדי (צילום: צילום מסך)


גם מעדי מקבלת תגובות עוינות לתוכן שהיא מעלה. "אני מקבלת מלא תגובות קשות, במיוחד כשאני מדברת בערבית ומפנה זאת לקהל ערבי", היא אומרת. "יש תגובות מאיימות, תגובות לא מכבדות. ההורים שלי לקחו את זה קשה, כי הם רואים את התגובות האלה. אני באה מחברה ערבית וכבוד לאישה הוא דבר מאוד חשוב".

איך את עצמך מרגישה עם זה?
"אני לא מפחדת מהאיומים האלה, כי אני מרגישה ביטחון בהיותי אזרחית מדינת ישראל. התדמית של המדינה חשובה לי. לפעמים ההסברה מגיעה גם לקהל שהוא יותר מתון ורוצה שלום, כמו מדינות המפרץ שרוצות לפתח יחסי שלום, יחסים כלכליים ועוד, אבל רוב התגובות הן כאמור שליליות. למרות זאת, המטרה היא לחזור על המסר שוב ושוב. עדיין מאוד חשוב להמשיך להדהד את המסר ולהשמיע את הקול החזק שלנו, כדי שהוא יהיה הקול הדומיננטי, כי עכשיו הקול הדומיננטי בעולם הערבי הוא הקול האנטי־ישראלי. לכן אנחנו צריכים להמשיך להשמיע את הקול הפרו־ישראלי. אנחנו חיים בעידן שבו צעירים כבר לא רוצים למות, אלא רוצים לשגשג, לחיות, לעבוד. אני מקווה שהקול שלנו גם יתפוס בסופו של דבר".