מהי מטרת המלחמה? פרופ' אביתר מתניה, ראש התוכנית ללימודי ביטחון באוניברסיטת תל אביב ולשעבר ראש מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה נתניהו, כתב מאמר באתר 'מקור ראשון' שנשא את הכותרת - 'היעד האסטרטגי: החרבת עזה', ובו הוא הציע בין היתר צמצום של רצועת עזה לחלקה הדרומי. בשיחה שקיים היום (חמישי) עם ינון מגל ויוסף חדאד ב-103FM, הסביר פרופ' מתניה את כוונתו.
"התקופה הכי מסוכנת בעשורים האחרונים": תרחיש האימים שמבהיל את המערב
"גילו את הפנים המכוערות שלהם": מתיחות בין סטודנטים יהודים וערבים בטכניון
"הטענה שלי ש-7 באוקטובר, הוא ייזכר בתור יום של היסטוריית מדינת ישראל עד אליו, וממנו ואילך, משום שדברים יסודיים כאן השתנו ואני אתן לך רק שלוש משמעויות בצד הביטחוני: שבר גדול בחוזה שבין האוכלוסייה לבין הצבא והמדינה, השאלה הגדולה על התיישבות בסמוך לגבולות ודימוי העוצמה של ישראל", אמר מתניה.
לדבריו, "כשאתה מסתכל על הדברים האלה, אתה מבין שאי אפשר להביט על מה שאנחנו עושים שם היום רק בקונטקסט של סבב כפול 10 או משהו כזה, צריך לשאול איך אנחנו מכריעים מהותית את האויב שלנו על מנת ליצור הרתעה עתידית. זאת שאלת המפתח. כמו, להבדיל, במלחמת יום הכיפורים, כיתורה של הארמייה השלישית - היה בסופו של דבר צעד הכרעתי מרכזי שיחד עם המלחמות הקודמות שינה את כל הקונספט של מדינות ערב אלינו".
"לכן טענתי שההתייחסות לחמאס בלבד והשמדת כוחו והיותו כוח שולט, היא מטרה ראויה, אך לא מספיקה וצריך לחשוב איך לזעזע מהיסוד את רציונל הקיום של חמאס והתפיסות של האוכלוסייה כולה, שממנה הוא יוצא, ממנה הוא שואב את כוחו, ולא רק בהיבט של עזה, אלא גם בהיבט המזרח התיכון כולו, עד איראן גם", הוסיף.
"אני מתנגד להרג סתם, אני לא מאמין בו, לא בהרג אנשים, זה דבר לא מוסרי, אנחנו כעם לא מסוגלים לעשות דברים כאלה ואני חשבתי שדווקא המקום של אדמה והרס של בתים הוא מקום מאוד מהותי שצריך ללכת אליו", ציין. "הסיבה, בגלל שעזה היא עיר שאנשים לא מבינים עד כמה הטרור והאזרחים מהולים בה ביחד. זה כמו שני צבעים, צהוב וכחול יוצרים ירוק, ולא ניתן להפריד את הירוק חזרה למרכיביו, ככה גם עזה מהולה כולה, בכוונת מכוון".
עוד אמר הפרופ', כי "הקומה שמעל הקרקע צמודה לזאת שמתחת, בבניין יש פיר, דירה עם מסתור, בית ספר הוא אתר שיגור, בית חולים מפקדה ואזרח יכול לפתע להפוך למחבל שחוזר להיות אזרח כדי להימלט. אני חשבתי שההרס, ולא הרג, תוך כדי פינוי האוכלוסייה כדי שלא תיפגע, הוא דבר שהוא נכון לאורך זמן".
בהמשך נשאל איך יעבוד צמצום הרצועה לחלק הדרומי מבחינה בינלאומית. "זה דבר לא טריוויאלי", השיב והסביר: "אני שאלתי את עצמי קודם כל - מה אנחנו צריכים לעשות ברמה הכרעתית. כשאמרתי את זה, התכוונתי שבשלב שבו אנחנו הורסים את התשתיות האלה באופן מוחלט - אנחנו חייבים להעביר את האוכלוסייה דרומה ואחרי זה צריכים לעשות משהו עם עזה עצמה. עכשיו, זו תהיה עיר הרוסה, אני לא חושב שאפשר יהיה לחיות בה כמו שהיא הייתה. אני לא מתכוון לבנות שם חזרה יישובים יהודיים או לחזור לעזה. אני לא מאמין שצריך לחזור עוד פעם לרצועת עזה אחרי שכבר יצאנו משם".
"אני מנסה בעיקר לעורר שיח שמסתכל על דברים כיצד להכריע את האויב ורציונל הקיום שלו, לשנות תפיסות יסוד של אוכלוסייה, ולא רק להרוג עוד פעם או להשמיד אנשי חמאס וכדומה. אני חושב שאנחנו צריכים להבין שצריך לבנות את הרצועה הזאת מחדש - כלומר, האופן שבו היא בנויה, קרקע מעל, אזרחי וטרור כמו שהוא עם החמאס, לא יכול להיות. אז יהיה לנו שקט שנתיים-שלוש-עשר? אנחנו צריכים לעשות משהו עם מהלך בינלאומי ובהתאם למשפט הבינלאומי, אבל כזה שאנחנו קודם כל דורשים שהוא יכריע מהיסוד", טען.
"אין לי עניין לחזור אל עזה ברמה של יישובים, אני כן חושב שמבחינה ביטחונית למשל, לפחות בשלב הראשון, אנחנו לא יכולים לתת חזרה שהם יגבשו את הממשל העצמי שלהם, משום שאנחנו רואים לאן הוא הוביל. אני גם לא חושב שהרשות הפלסטינית זה פתרון כי הרש"פ היא בעיה. אתה רואה איך היא מסיתה. אני חושב שבוודאי בהתחלה נצטרך לשלוט ביטחונית, אבל אני לא מסתכל על זה בתור 'הבא נחזור לשבת שם', אלא איך אנחנו פותרים את זה מבחינה ביטחונית, הכרעתית. הפתרון שלי הוא לא שלם, דורש עיבוד, דורש עוד חשיבה, אבל אני מנסה לשים בשיח נקודה מהותית 'בואו נחשוב על איך לשנות תפיסות יסוד' ואני חושב שכאן צריך ללכת לדברים שהם חדשים, כמובן תוך כדי זה שאנחנו שומרים על עצמנו. דרך אגב, בשביל עצמנו, להישאר הומניטריים ולעשות דברים נכון", הבהיר.