מלחמת חרבות ברזל: המתיחות נמשכת ביישובי הצפון הקרובים לגבול לבנון. הקו הראשון של היישובים הסמוכים ביותר לגבול פונו כבר לפני מספר שבועות, אך הדרישה לפינוי היישובים המרוחקים מספר קילומטרים מהגדר גוברת.
תושבת קרית שמונה שרקטה נפלה בביתה: "לא עושים מספיק כדי לגרום לנו להרגיש מוגנים"
ראש המועצה האזורית הגליל העליון: "לפי החלטת הממשלה, קו העימות לא שייך לישראל"
ראש המועצה האזורית מעלה יוסף, שמעון גואטה, דורש מהממשלה ומפיקוד צפון לפנות ארבעה יישובים הממוקמים עד חמישה קילומטרים מהגבול: עבדון, מנות, אלקוש ואבירים. "יישובים אלו הפכו לבסיסים צבאיים על כל המשתמע מכך, כבישי הגישה ליישובים אלה סגורים במשך ימים שלמים והתושבים לא יכולים להיכנס ולצאת", אמר בשיחה עם מעריב.
״בימים האחרונים, המצב ממש החמיר. אנחנו נמצאים בבלגן לא קטן, התותחים רועמים כאן. גם הצירים סגורים בחלק מהיישובים - ואסור לנוע בהם בגלל שיקולים ביטחוניים", הוסיף. "דיברנו עם אלוף פיקוד צפון, אך לא זז כלום, העסק הולך ומחמיר.
"התותחים שלנו שמפגיזים בלבנון, מובילים לניפוץ החלונות בבתים ביישובים. אני ממש מתחנן שהמדינה תקח אחריות על התושבים האלה - היישובים נהפכו לבסיסים צבאיים לכל דבר״.
לדבריו, ״יש תושבים מיישובים אחרים במועצה שמפונים חודש, ומתגעגעים למקום מגוריהם אבל החשש לחזור לבתים כבד מאוד לאחר שצה״ל לא סיפק את הסחורה בעוטף. אירוע הטבח נתן את אותותיו גם בצפון״.
אולגה יפרח, חברת צוות צח״י ותושבת המושב עבדון מספרת: ״הציר שמוביל לכניסה ליישוב היה רק היום חסום כמה שעות, ולפני כמה ימים היה חסום ליום שלם. בנוסף, מאחר שפינו רבים מהיישובים במועצה, נאמר לנו על ידי בית הספר שהלימודים בזום נפסקים עד להודעה חדשה - וכחלופה יהיו פעילות במקלטים לילדים. אין לימודים לילדים - וזו לא שגרה בשום צורה״".
היא מוסיפה ומספרת כי ״אנשי צבא רבים נוכחים ומסתובבים במושב, שמשמש כבסיס צבאי לכל דבר, והתושבים לא מסוגלים להישאר כאן עוד מבחינה ביטחונית. הכוחות מתאמנים ומנהלים אירועים ביטחוניים ברחבי המושב, ישנם קולות ירי, הדי פיצוצים ואירועי נ"ט מדי יום.
"ההחלטה לא לפנות אותנו התקבלה מבלי להבין את המצב בשטח - המצב שלנו מחייב פינוי. המושב נמצא קרוב לגבול, ומשמש כבסיס צבאי לכל דבר, ממש שטח אש. יש הפצצות ובומים כל הזמן, הבתים רועדים מהפיצוצים".
היא סיכמה: ״חלק מהתושבים שיכולים כלכלית לממן לעצמם שהות במקום אחר התפנו עצמאית - אך רבים חזרו למושב לאחר שלא נמצא עבורם פתרון. אנחנו נלחמים על פינוי כבר תקופה ארוכה, ואף אחד לא נענה לבקשות שלנו. אנחנו מבקשים שהמדינה לא תפנה לנו גב, לא למדו כלום מהאסון של ה-7 באוקטובר?״.