ד"ר אורית פרלוב, מומחית לענייני רשתות חברתיות ועוסקת בניתוח הלכי הרוח ומגמות באמצעות המדיה החדשה במדינות הערביות, שוחחה עם "מעריב" על המשך המלחמה ועל השיח על הלחימה בעזה במדינות העולם, שחלקן מאיימות על ישראל. לדבריה, לאיראן אין אינטרס להרחיב את המערכה. כמו כן, ציינה כי מתוך השיח בלבנון, גם בציר התומך בחיזבאללה וגם בציר הסוני הנוצרי, אין רצון להרחיב את המערכה וכי הם לא יהיו אלה שייזמו מהלך נגד ישראל.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
האם השיח הוא אחיד בכל המדינות על מלחמת חרבות ברזל או האם קיימים הבדלים?
"העזתים עוסקים רק בעזה. מהבוקר עד הערב תמונות של ילדים מתים, אנשים חולים, המטרה שלהם כרגע זה לייצר הפסקת אש, מה שנקרא - אין את כוח האש כמו שלנו, אלא את היכולת לשלוט בעולמות של עיצוב התודעה והנרטיבים. כל מה שהם עושים זה להראות לעולם מה קורה בעזה בבתי החולים, כל מה שהוא כמובן לא חמאס, אלא סרטונים של הנכבה, סרטונים של הפגים בשיפא, ילדים עם טלפונים ושמות על הידיים שידעו לאתר אותם אם וכאשר מתחת להריסות. כמו כן, תמונות שהם אוכלים תמרים ולחם, וכלבים שאוכלים גופות מתחת להריסות. זה מה שיוצא מעזה".
היא הוסיפה כי "התמונות מאוד קשות. אלו תמונות הישרדותיות, אין שיח על ישראל ואין שיח על חמאס. אין את הפריבילגיה לדיון - בעיקר לתעד את הזוועות ולהוציא אותן החוצה".
"כאשר יוצאים מעזה, הפלסטינים עוסקים בדרך כלל בשני דברים: האחד, להזכיר לכולם שהשבעה באוקטובר הוא לא אירוע בודד, אלא שזה צבר של אירועים שקוראים לו "כיבוש". לדבריהם, 17 שנים שיש מצור על עזה ורוב אוכלוסיית עזה חיה תחת המצור. חשוב להם נורא הקונטקסט והזהות. הדבר השני הוא יצירת הדה-לגיטימציה למדינת ישראל. טוענים שישראל משקרת או מפרסמת סרטונים ערוכים. אם למשל אנחנו מביאים את דובר צה"ל מרנתיסי, הם יביאו את מנהל בית החולים שיפא. כך מנהל בית החולים יישמע יותר אותנטי מקולו של דובר צה"ל. כל הזמן יש את משחק של דה-לגיטימציה. אנחנו משווים דעאש-חמאס, דעאש-חמאס והם עושים לנו דה לגיטימציה. במאבק הזה, בין החזק לחלש - החלש בדרך כלל מנצח".
מה לגבי מדינות שנכללו בהסכמי אברהם?
"המפרציות עוסקות בשני דברים שמעסיקים אותם: איראן, איראן, איראן. ברור להם לחלוטין שיש מי שמנהלת את העניינים ולא יכול להיות מצב, וזו הבנה שיש גם ללבנונים הפרו חיזבאללה, שלא יכול להיות ניצחון רק בעזה. היא קטנה מדי שניצחון יהיה רק בה, אלא שיהיה ניצחון אסטרטגי רק אם הוא משנה את סדר הכוחות במזרח התיכון, דבר שעזה לבד לא יכולה להביא אליו. הדבר השני - מבחינתם, הכי חשוב להם הוא היום שאחרי, שתהיה פגיעה באיראן. כלומר, "אם תהיה פגיעה בזרת או באצבע" ולא מטפלים בכלל בזרועות התמנון, אז ברור שזה לא המקרה האחרון שהולך לקרות".
היא המשיכה: "הם כל הזמן מנסים לקשור את איראן לסיפור וכל הזמן מצפים לראות איזשהו מענה מאיראן. השיח הזה, הפחד המאוד גדול במפרץ, זה האסלאם הפוליטי. חמאס הוא חלק מהאסלאם הפוליטי ולכן הפחד שלהם הוא שאם לא יחסלו את חמאס - יהיה רנסנאס. ממש רואים במפרציות אנטי איראן, אנטי חמאס. לא סתם אנחנו רואים שאף אחת לא פגעה בהסכמי השלום, לא סגרה את השגרירויות, שום דבר. כל מדינה היא מאוד עצמאית וחושבת על האינטרסים של עצמה. מבחינת המפרציות, הן יתנו לישראל "לשחק" עוד שבוע ואז לעשות פסגה, אפשר לעבור 'לזרוע המדינית', פסגת שלום, ולחזור לאיפה שהיינו לפני חודש, מבחינת הסעודים".
לסגור את הסיפור כמה שיותר מהר?
"כן, כי הם יודעים שזה יעשה רדיקליזציה של הציבור שלהם, שהם לא מתכוונים לעזור לעזתים, לכן זה מאוד גרוע מבחינתם שאם לא עושים שום דבר לאיראנים אז עדיף כבר לסיים את זה עכשיו. אם זה ימשך, ולישראל אין כוונות עכשיו לטפל בחיזבאללה או באיראן, מה הטעם בלהמשיך איתם את בתי החולים שיפא ורנתסי? הרגתם עוד שלושה בכירים, עכשיו בואו נלך לפסגה אזורית נחשוב על היום שאחרי. נעביר משיח צבאי לשיח מדיני".
מה קורה במצרים וירדן?
"המצרים והירדנים נורא מפחדים שננסה לדחוף אצלם פליטים. בונים עליהם שאולי יצליחו לקדם את נושא הפסקות האש, אבל מעבר לזה לא מצפים מהמפרציות לכלום".
מה קורה בלבנון?
"השיח הוא סוג של אפולוגטי כזה, לאחר שחיזבאללה הודה כי 74 לוחמים שלו נהרגו, אזרחים וכו' שהקריבו עצמם למען עזה, ולכן נכון להיום מסבירים שזוהי הקבוצה היחידה בעצם שעוד עוזרת לעזה במאבק צבאי ובאיזה זכות הנוצרים והסונים באים בטענות כלפיי מה חיזבאללה עושה, זוהי נקודה אחת הדבר השני".
האם השיח בלבנון הוא יותר חופשי וביקורתי גם כלפיי חיזבאללה לעומת מדינות אחרות בעולם הערבי, בדגש על מדינות שהם פרו-איראן?
"התשובה היא חד משמעית כן, אבל זה אחד מהשיקולים למה נסראללה לא מרחיב את המערכה בצפון. עם זאת, זה לא השיקול העיקרי. עד השביעי באוקטובר ישראל איבדה את הנכסיות שלה ממספר סיבות, ואנחנו רואים את 36 השבועות של הפגנות אחרי חמש מערכות בחירות, כאשר בראייה איראנית ישראל הייתה במגמת היחלשות וירידה", ציינה.
"לעומת זאת, הציר השיעי בשנת 2023 היה בשיא מבחינת התחזקות, היחסים בין סעודיה לאיראן שחודשו במרץ, ביוני אסד חוזר לליגה ערבית מחדש, האמריקאים בעסקת חילופי שבויים עם איראן, כלומר - הם בעלייה, אנחנו בירידה. בראייה של חיזבאללה, אסור שיהיה כאן היפוך מגמה וישראל תהיה חזקה ונכסית, לכן אסור לתת להם מלחמה מול חיזבאללה שהם יכולים לנצח. דבר נוסף, ההסבר העיקרי למה חיזבאללה לא מרחיב את המתקפה באופן יזום - להבנת הארגון ישראל לא יכולה לנצח בעזה והדבר היחיד שיכול להיחשב ניצחון אסטרטגי לישראל זה מה שנתניהו רצה לעשות 10 שנים ולא הצליח - לייצר מלחמה ישירה בין ארצות הברית לאיראן. זה יקרה רק למשל במצב בו חיזבאללה תתקוף את ישראל וארצות הברית תצטרך להתערב ולהיות הרבה יותר אקטיבית. לכן, לאחר שישראל לא הצליחה לגרור את האמריקאים על סוגיה של הגרעין האיראני, בסוף בגלל עזה האמריקאים יכנסו למלחמה נגד איראן. זה יהיה בראייתם ניצחון אסטרטגי והם לא מורכנים לתת דבר כזה לישראל".
מה השיח שניתן לראות ככל שהמלחמה מתקדמת והימים חולפים?
"זה התחיל משמחה לאיד, על זה שישראל חלשה ואין דבר שהערבים יותר שמחים ממנו מאשר לראות אותנו על הברכיים. לא האירועים שחמאס עשה, אלא עצם העובדה שהצליחו להבקיע ככה את קו ההגנה של ישראל, שהצבא לא נוכח, שהמדינה נראית מפורקת. זה היה מבחינתם 'שישו ושימחו' אמיתי. היום הפחד זה לסגור את זה... כרגע התחלנו בהשתוללות".
סוג של ענק רדום שהתעורר?
"נניח, הפחד הוא מאנטישמיות. עוד מעט האמריקאים נכנסים לשנת בחירות ויאבדו עניין. ברור לכולם כרגע שמה שקורה פועל נגדם. זה אומר אולי פליטים שוב וחוסר ביטחון, הקצנה של צעירים ושאולי שכאשר ישראל תסיים עם עזה היא תעבור לטפל בחיזבאללה. עכשיו השיחות הם יותר איזה אסון הביא חמאס. מצד שני, המון זעם על הצביעות של המערב בראייה של הרחוב הערבי. הרחוב הערבי הוא תמיד יהיה ותמיד היה פרו פלסטיני".
מה קורה בשיח באירופה ובארצות הברית? האם המוסלמים שם מצליחים לשנות נרטיבים?
"נכון לרגע זה, ההנהגות של המערב עדיין מאוד בצד שלנו, אבל הציבור לא די דומה לעולם הערבי. הרחוב הוא מאוד פרו פלסטיני, המערב קיבל כמויות אדירות של מוסלמים ומהגרים לתוכו ואין סיכוי... רובם יהיו פרו פלסטינים".
יש אמפתיה לישראל?
"לא, הם חושבים שחמאס עשה טעות חד משמעית, שומעים את זה גם בלבנון ובמפרץ".
אבל לא ממקום של צער בפגיעה על תינוקות או חפים מפשע?
"לא, מה פתאום, אין אמפתיה. לאף ערבי לא כואב על הילדים שלנו. יש משפט שאומר בהקשר של הזיוף של המערב גם אצל הערבים ש'ערבי הורג ערבי - לאף אחד לא אכפת'. הסעודים הרגו מלא בתימן, מה שקרה בסודן ומה שעשה אסד זה לא מעניין, אבל שיהודים הורגים מוסלמים זה מרים את כולם. יש לנו כיפת ברזל, צה"ל, חיל אוויר, מטוסים, אין את המראות הקשים שרואים אצל הפלסטינים".
יש משהו שחידש והפתיע ביחסו של העולם הערב למלחמה?
אני 20 שנה חוקרת, לא ראיתי דבר כזה - בלבנון לא רואים תמונות מעזה. הם לא מראים את התמונות. הם לא רוצים שהציבור שלהם יראה את התמונות בתוך בית החולים ואז הם יקראו לנקמה. לא רוצים שהלבנונים יראו סרטונים איך אנחנו הורגים ילדים ואז יהיה לחץ על חיזבאללה לפעול. בנוסף, כרגע נכנסו לשיפא - אין הפגנות בירדן, אין הפגנות במצרים, השיא היה עם הירי בבית החולים. עד שדובר צה"ל אומר מה קורה יש 4-5 שעות של קמפיינים נגד ישראל, אז צריך להטעין את שעון הלגיטימציה מבחינתם. יש כאן דואליות, כי היו רוצים שנחסל את חמאס אך לא רוצים את התמונות של הפגיעות באוכלוסייה".
"הסולידריות הערבית לפלסטינים כאשר אנחנו מסתכלים על הנהגה עדיין מתה, כל השאיפות של חמאס לריבוי זירות והוצאת ציבור לרחובות שהם יעשו את האירוע ההתחלתי וכל השאר ירכבו עליו התבדו, לא קרה", היא ציינה. "אף אחד לא נכנס למלחמה עם מדינת ישראל והרוב המוחלט רוצים לחזור לשגרה. אף אחד לא רוצה עוד מלחמה מדממת, אף אחד גם לא חושב שישראל יכולה לנצח את זה ואז עדיף לסגור את זה בהסכם מדיני".
פרלוב סיפרה כי בירדן כן מוצגות התמונות. אז אין לחץ בירדן לבטל את הסכם השלום?
"בטח שיש. כבר עכשיו מבקשים, אבל הם יודעים שהמלך לא עושה את זה. הוא לא עשה את זה בעבר והוא לא עושה את זה בינתיים, היחידים שיכולים כביכול לפגוע בנו זה הציר מלמעלה ולכן שם לא מראים את התמונות. המזל שלנו, שהמדינות הערביות הן כל כך חלשות וכל כך שונאות אחת את השנייה שבאמת הסיכוי שדבר כזה יקרה הוא מאוד לא אפשרי".
יש מישהו בעולם הערבי שמדבר על היום שאחרי? על מה אמור לקרות?
"כן. בראייתם מה שיקרה זה מה שקרה עם חיזבאללה אחרי מלחמת לבנון השנייה במקום חמישים אלף יהיו מאה אלף לוחמים חדשים שהתמיכה בהתנגדות תגדל כמו שקרה אחרי מלחמת לבנון השנייה וזה יתדלק את זה עוד יותר התמונות אבל ישראל תשקע בבוץ העזתי כי אף צבא ערבי לא ייכנס לעזה לא הרש"פ וראינו מה שקורה עם האו"ם אבל הפלסטינים בגדול בצורה מוחלטת עדיין מאמינה שהדרך להתמודד עם כיבוש זה באמצעים אלימים אם יקראו לזה חמאס או שם אחר."