"מבחינת חמאס, הלוחמה הפסיכולוגית קודמת לכל דבר אחר. למעשה, המתקפה של ה־7 באוקטובר היא אירוע שהמרכיב הפסיכולוגי בו הוא קריטי, כי האירוע הזה נועד ליצור הלם ומורא גדול בקרב ישראלים. לאחר המתקפה חמאס משתמש בתקשורת כדי לתקוף את התודעה שלנו. גם בשלב שבו לא נורית אש חיה, כן נורים כדורים של לוחמה פסיכולוגית ללא הרף", אומר ד"ר יניב לויתן, מומחה ללוחמת מידע.
מצמרר: כך גילו בישראל על גורלם של חלק מהחטופים בעזה
החטופות שחזרו מהשבי בעזה מספרות על הרגעים הקשים: "החמצן הלך ואזל"
כאמור, הלוחמה הפסיכולוגית של חמאס היא חלק בלתי נפרד מהאירוע, והיא כוללת בין היתר פרסום סרטוני זוועות מהטבח שצילמו המחבלים, פרסום סרטוני חטופים, עיכובים בזמני שחרור החטופים, הצגה מבוימת במהלך תהליך השחרור שבה החטופים מצווים לנופף לשלום למחבלים כשהם מוקפים בהמון משולהב, וגם הודעות על גורל חטופים.
כך למשל פורסם סרטון של התצפיתנית נועה מרציאנו ז"ל, שעל פי חמאס נהרגה במהלך הפצצות צה"ל, כשבמציאות היא נרצחה בידי חמאס בבית החולים שיפא; או טענה של הג'יהאד האסלאמי על מותה של החטופה חנה קציר, שבסופו של דבר שוחררה בעודה בחיים. ואילו ביום רביעי בשבוע שעבר עקבו כולם בדאגה רבה אחרי ההודעה שבה טען חמאס ששלושת החטופים שירי ביבס ובניה אריאל וכפיר אינם בחיים, כשבתגובה צה"ל הודיע שהוא בוחן את מהימנות המידע. יממה לאחר מכן, שחרר חמאס סרטון של אב המשפחה ירדן מדבר על משפחתו.
"לוחמה פסיכולוגית נוקט מי שאין לו את כלי הנשק החזקים, הגדולים, הצוללות, המטוסים. לכן הוא הולך למחוזות של השפעה פסיכולוגית. ניצחון הוא דבר מאוד מורכב. מי שאין לו את היכולת הפיזית לשלוט בטריטוריה של האויב, מנסה לפגוע בו בצורות אחרות", אומר ד"ר רון שלייפר, חוקר לוחמה פסיכולוגית, בית הספר לתקשורת, אוניברסיטת אריאל. "המטרה של הלוחמה הפסיכולוגית היא להוציא את האויב מאיזון, ויש שלושה קהלי יעד. הראשון הוא קהל הבית שצריך כל הזמן לשכנע אותו לתמוך במלחמה כי אנשים נפגעים, במקרה הזה העזתים; קהל היעד השני הוא האויב, במקרה הזה אנחנו, הישראלים.
"חמאס צריך לשכנע אותנו ביכולת שלו לנצח, בכך שאין לנו סיכוי לטווח הארוך. קהל היעד השלישי הוא האנשים הניטרליים, כל מי שלא קשור ישירות לסכסוך אבל יש לו השפעה. למשל ארצות הברית, העולם הערבי או אירופה".
"חמאס מצליח לפגוע בחברה הישראלית כולה דרך הסרטונים שהוא מפיץ", אומר לויתן. "לדוגמה סרטונים שצולמו בטבח של ה־7 באוקטובר נועדו להעביר לנו את המסר שאין מקום בטוח. לאחר מכן הסרטונים של השבויים נועדו לזרוע ייאוש בקרב הציבור בישראל, ואילו בשלב שחרור החטופים חמאס בעצם מעצב את סדר היום בישראל והפך את החיים שלנו לריאליטי חטופים. למשל, העיכובים שראינו בזמני העברת החטופים הם בכוונה. זו דוגמה נוספת לסדיסטיות של חמאס, להכאיב לציבור בישראל. הם ימתחו עד הסוף, כדי שאנחנו נצא נפגעים נפשית, פסיכולוגית, תודעתית. זה נועד לגרום לבלבול, לתחושה של תסכול, לתחושה של אוזלת יד".
מה הסרטונים המבוימים של שחרור החטופים אמורים לשדר מבחינתם?
"הקהל העיקרי שחמאס מכוון אליו בסרטוני שחרור החטופים הוא האנשים הניטרליים בקרב הקהילה הבינלאומית. חמאס רוצה לעצב את הדימוי שלו כלוחם חופש. עבור הניטרליים הוא מהנדס לחלוטין את כל האירוע כסוג של חוויה הומנית במטרה להראות שהוא סיפק תנאי שבי הוגנים. לצורך זה, הוא מביים לחלוטין את רגעי השחרור, ומציג גם מכתב מכיר תודה ש'כתבו' חטופים. כל מידע שמגיע מהם מהונדס לחלוטין ויש לו מטרה. למשל, הצילום של הנערה מיאה ליימברג ששוחררה עם הכלבה שלה אמור להעביר לניטרליים את המסר שחמאס עד כדי כך הומני שלא רק שהוא דואג לחטופים, אלא גם דואג לבריאות של הכלבה. הצילומים הללו מיועדים לקהל הבינלאומי, לאנשים שלא מכירים היטב את הפרטים המלאים. אצל אנשים שאין להם הרבה ידע, תמונות כאלה יכולות להטות את הכף לטובת חמאס. חמאס יוצר תדמית הומנית של לוחם חופש עבור מי שניזון מהתעמולה שלו".
איך מסבירים את הסתירה בין הצגת הזוועות מהטבח שחמאס צילם והעלה לרשת ובין הסרטונים ההומניים המבוימים של החזרת החטופים?
"חמאס מנסה עכשיו לתקן את הטעות שעשה מול הקהל הבינלאומי. אכן הסרטונים של ה־7 באוקטובר הגשימו את המטרה שלהם מול הקהל בישראל, הם היו מזעזעים עבור הישראלים, אבל התוכן הזה מול הקהל הבינלאומי פגע בחמאס ולכן עכשיו הם מנסים לתקן את התדמית שעשו לעצמם. ישראל חייבת למנף את החומרים מהטבח כדי להמשיך ולחשוף את פרצופו האמיתי של חמאס".
כיצד סרטוני השחרור הללו משפיעים עלינו, הישראלים?
"מה שקרה בשבוע האחרון דורש חשיבה מחדש בקרב התקשורת בישראל על האופן שבו מסקרים את שחרור החטופים. התקשורת בישראל הפיקה לקחים, לא שידרה את סרטוני החטופים בזמן השבי ולא שיתפה פעולה עם התעמולה של חמאס. לעומת זאת, בשלב השחרור היא העבירה בצורה מלאה את הצילומים שמשרתים את האינטרס והתעמולה של חמאס. אנחנו צריכים לדעת שכל סרטון כזה הוא נשק שנועד לפגוע בנפש ובחוסן שלנו. כדאי מאוד שהתקשורת בישראל תחשוב היטב על ביטחון הציבור, לא רק על זכות הציבור לדעת".
מצד שני, אתה יכול להבין את הרצון של כל אחד מאיתנו לצפות ברגעים הדרמטיים של שחרור החטופים.
"אפשר להראות תמונות, לא חייבים להראות את צילומי הווידיאו האלה. אפשר להראות תמונות שמחה של משפחות שזכו להתאחד. האינטרס שלנו בישראל הוא לא לשרת את האינטרס של חמאס. ואם חמאס רוצה שנשדר את הסרטונים, אז אנחנו לא נשדר אותם. נשדר תכנים שמחזקים אותנו ולא אותו. חמאס משתמש בחטופים כדי לענות אותנו, הציבור בישראל, וכמובן את משפחות החטופים. כולנו מצפים שהחטופים יחזרו. חמאס משתמש בזה כדי להגביר את העינוי הפסיכולוגי שלנו, כמו למשל במקרה ההודעה על גורלה של משפחת ביבס. חמאס מלכתחילה הוא ארגון שקרן וסדיסטי שנהנה להכאיב לנו".
"איך אתה משכנע את האויב לצרוך את המסרים שלך? הדרך היא ליצור כאלה מסרים שלא תהיה לאויב ברירה אלא לצרוך אותם", מסביר שלייפר. "חטיפה היא דוגמה קלאסית, כיוון שמבחינת חמאס, האויב - הישראלים - יעשה הכל כדי לקבל מידע על החטופים שלנו, על השבויים, על ההרוגים. לכן מבחינת חמאס סרטונים הם דרך מצוינת להכריח אותנו לצרוך את המסרים האלה, שנועדו להשיג ניצחון במטרה הסופית או לפחות להשיג את מטרות הביניים - להוריד לאויב את המורל, לקלקל לו את הזירה הכלכלית, הצבאית, הביטחונית, ואז יכול להיות שהקונסטלציה הבינלאומית תשתנה והאויב ייפול בסדר העדיפויות של העולם".
חמאס, מוסיף שלייפר, "משתמש בטכניקות שכל יחצן משתמש בהן, רק שהמחירים פה הרבה יותר גבוהים, כי מדובר בחיי אדם. הרי מה מעניין את הצד השני? מה מעניין את קהל היעד? מידע. קהל היעד, הישראלים, רוצה לדעת קודם כל אם החטופים חיים או מתים. אחר כך, אם הם חיים, אז באיזה מצב הם. ואחר כך - איך אני גורם לשחרור שלהם, מה אני צריך לעשות. כל הדברים הללו גורמים לחבלה במלחמה הפיזית, כיוון שהם מכניסים עוד גורמים אחרים שלא אמורים להטריד את אנשי הלוחמה הפיזית. זה מחבל בתהליך התמיכה במלחמה, מחבל בתהליך של מטרות המלחמה ובדרך לנהל אותה".
מה דעתך על בימוי טקסי שחרור החטופים?
"גם טקסי החזרת החטופים מתוכננים לפרטי פרטים, קודם כל כדי להוריד לנו את המורל ולהעלות את המורל שלהם. דבר כזה בעולם הערבי הוא זהב טהור. המטרה בסרטוני חטופים ובכל מיני הודעות לגבי גורלם היא לערער את העצבים שלנו, להוציא אותנו מאיזון, גם את האזרחים וגם את המנהיגים, מה שאולי יביא לכך שהמנהיגים יקבלו החלטות שגויות. המטרה היא לייאש אותנו, להכניס ספק, לערער את החברה הישראלית".
"הציבור קרוע"
"המטרה של חמאס בכל הפרסומים שלו היא ברורה לגמרי. הם ניסו להשפיע על דעת הקהל הישראלית כדי שהציבור הישראלי ילחץ על הממשלה להאריך את ההפוגה", מציין פרופ' (אמריטוס) אריאל מררי, מומחה בינלאומי לפסיכולוגיה של הטרור, אוניברסיטת תל אביב. "הציבור מזדהה עם משפחות החטופים, עם החטופים עצמם, ולמעשה קרוע בין שתי נטיות חזקות: נטייה אחת היא להביא לשחרור החטופים מוקדם ככל האפשר מתוך הזדהות ברורה ועצומה עם הסבל של המשפחות; והמטרה השנייה היא לבוא חשבון עם חמאס בעקבות מעשי הטבח הנוראיים.
"ברור לכל אחד מאיתנו שחמאס נחוש להשמיד את מדינת ישראל, זה חלק מהאמנה שלו. לצד הרצון העז של הציבור להחזיר את החטופים, המטרה שלו היא גם להיפרע מחמאס ולהגיע למצב שהוא לא יוכל יותר לאיים על תושבי מדינת ישראל. הציבור קרוע בין שתי המגמות האלה".
חמאס אכן מנצל את המצב המורכב.
"חמאס מנסה כל הזמן להעלות את הדאגה של הציבור הישראלי לגורל החטופים, כך שהציבור יסכים למסמוס הפעולה הצבאית עד שהיא תהיה כבר בלתי אפשרית, גם מפני שהלגיטימציה בציבור הבינלאומי תלך ותפחת עד שתיעלם לגמרי, ואולי גם בקרב הציבור הישראלי. חמאס מנסה למסמס את הגיבוי הציבורי להחלטת הממשלה להילחם בחמאס עד שיועף משלטונו ברצועה ולחסל את הנהגתו. למעשה, חמאס מנסה להניע את הציבור הישראלי 'להגן' עליו בתואנה של שחרור חטופים. הוא מנסה להגביר את הדאגה בקרב הציבור לגורל החטופים, להגיד שהם יכולים להיהרג. לא במקרה הם הודיעו שחטופים ישראלים נהרגו מהפצצות ישראליות. זה כמובן כדי לפגוע בתמיכת הציבור בהמשך הלחימה".