מלחמת חרבות ברזל: לאחר 91 יום בהם הוגדר חטוף, הודיע קיבוץ ניר עוז בסוף השבוע, כי תמיר אדר בן ה־38, נכדה של יפה אדר ששוחררה משבי חמאס לאחר 49 יום, נרצח ב־7 באוקטובר. אוריאן אדר, בת דודתו של תמיר, שוחחה היום (ראשון) עם אודי סגל וענת דוידוב בתכניתם ב-103FM והגיבה על הבשורה הטרגית.
חשד לפח"ע בבנימין: גבר כבן 30 נורה למוות
לקראת עסקת חטופים? זה מה שקרה בפגישה עם המשפחות בקטאר
"קיבלנו את ההודעה בחמישי בלילה, הגיעו מהצבא לבשר לנו", סיפרה אדר בכאב בפתח השיחה. "תמיר נרצח בשבעה באוקטובר ככל הנראה, אבל הוא נחטף פצוע וחי מביתו. בגלל שלא החזרנו אותו בזמן תמיר מצא את מותו ברצועה. תמיר לא נהרג בירייה אחת. הוא לא שרד את הפציעה, אנחנו יכולים לדעת בוודאות שהוא יצא חי מגבולות ארץ ישראל ואנחנו נכשלנו בלהחזיר אותו הביתה.
"אמרו לנו שברגע שנרצה יבוא קצין מודיעין ויביא לנו את כל תמונת המודיעין ואיך רק אחרי 90 יום הגיעה אליהם ראייה שנתנה להם לקבוע את המוות שלו. אין לי תמונה מלאה, ולצערי זה לא כל כך משנה. את תמיר לא נראה, הוא לא יחזור לילדים שלו. אבל יש לנו שם אנשים שאנחנו יודעים שהם חיים, יודעים על הפגיעות המיניות שקורות שם, המחויבות שלנו זה להחזיר אותם כל עוד הם חיים", הוסיפה.
"יש לנו את הסיפור הכי שמח עם סבתא שלי ואת הסיפור הכי עצוב שיכול להיות עם תמיר, התבשרנו שהוא לא בין החיים", המשיכה. "צריכים לוודא שיהיו יותר משפחות שחוות את השמחה וכמה שפחות שחוות את העצב הגדול הזה. צריך להחזיר אותם כמה שיותר מהר, אין דבר ששווה יותר מחיי אדם. צריך להחזיר אותם וכמה שיותר מהר, לפני שיהיה מאוחר מדי.
לאחר מכן שיתפה: "אני מרגישה שלצערי זה כבר לא בראש סדר העדיפויות, שעברו יותר מדי ימים מאז שראינו פה חטופים חיים. אני מרגישה שאפשר לעשות יותר - חיי אדם חשובים יותר מכל דבר, אנחנו העם היהודי, עם שמקדש חיים. יהיה לנו זמן למוטט את החמאס גם אחר כך, סומכת על מדינת ישראל שתדע לעשות את זה, אבל בשביל שנוכל לשקם את עצמנו כעם, לבנות את ההסכם בנינו לבין המדינה, אנחנו חייבים להחזיר את האנשים האלה".
"אם לא נחזיר, מי יהיה החייל הבא שיתגייס לקרבי? מי תהיה האישה שתסכים לבעלה ללכת לכיתת הכוננות? לא יהיה מי שישמור על המדינה הזו אם לא נשקם את החוזה בנינו לבין המדינה, והחוזה יכול להשתקם רק אם נחזיר את החטופים".
"לסבתא שלי נשבר הלב", אמרה. "אישה בת 85 ששרדה את התופת הזו כנגד כל הסיכויים, היא כל כך רצתה לראות את תמיר בחיים. לא הצלחנו לעמוד בזה. סבתא שלי בגיל 85 צריכה ללכת ואפילו אין מה לקבור אבל להתאבל על הנכד שלה. תחושות מאוד קשות".
"תמיר היה חיוך אחד גדול, לב אחד גדול, יכול להיות איש אדמה ולהיות חקלאי בכל רמ"ח אבריו ובאותו הזמן להיות איש חינוך", שיתפה בסוף השיחה. "הוא גידל את הילדים והייתה לו מסורת, הוא נתן ביטחון לכל מי שהיה סביבו ובעיקר אהב את המשפחה שלו. את הדס אשתו והילדים שלו שיגדלו בלעדיו. הוא אהב את הבית שלו, המדינה שלו, ולצערי הוא כבר לא יחזור".
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm