בשבועות הראשונים של מלחמת חרבות ברזל עלתה שוב שאלת השתלבותם של החרדים בציבור הישראלי, בעקבות דיווחים על חרדים שהתנדבו להתגייס לצה"ל. שלושה חודשים לאחר פרוץ המלחמה, המכון לחקר היהדות והציונות בחן את עמדות הציבור האמוני בישראל בנוגע לחוק השירות ושירות נשים.
זעם בעקבות חוק העלאת גיל הפטור ממילואים: "פגיעה קשה באלו שנושאים בעול הביטחון"
חרדי שבחר לוותר על הפטור מצה"ל משתף: "כולנו חייבים לתרום למען העם שלנו"
מהסקר עלה כי בקרב הציבור החרדי לא חל שינוי של ממש בתמיכה בחוק הגיוס, כאשר 61% מהציבור החרדי תומך בחוק, לעומת 18% שמתנגד. רק שליש (33%) מהציבור החרדי סבור שהדיווחים על התגייסות חרדים מצביע על שינוי מגמה וכי לאחר המלחמה נראה עליה באחוזי הגיוס.
בציבור הדתי 40% מתנגדים לחוק, ו-27% תומכים בו. רוב המסורתיים (54%) נשארו בהתנגדותם לחוק, לעומת 18% שתומכים בו. נתונים אלו שונים במעט בלבד מהסקרים שנערכו לפני המלחמה.
נושא נוסף שנבחן הוא גיוס נשים ליחידות קרביות – ולצה"ל בכלל. רוב מוחלט של הציבור החרדי (77%) ממשיך להתנגד לכך שבנות דתיות ישרתו בצה"ל. בקרב הציבור המסורתי, מרביתו (59%) תמך וממשיך לתמוך בשרות נשים דתיות בצה"ל לעומת 13% שנשארו בהתנגדותם והדתיים נחלקים בין 37% שתמכו ותומכים בכך לבין 34% שממשיכים בהתנגדותם.
בנושא שירות נשים ביחידות קרביות, בציבור החרדי לא חל שינוי מהותי, ו-62% מתנגדים לשירותן בתפקידי לחימה. בקרב הציבור הדתי והמסורתי לעומת זאת, חל שינוני משמעותי: 55% מהציבור הדתי-מסורתי תומך בשירות נשים בתפקידי לחימה – עליה של 11% מסקרים שנערכו לפני המלחמה.