בעקבות המלחמה המתמשכת, חוק הגנה על עובדים בשעת חירום הורחב והוא חל כעת גם על עובדים שפונו מבתיהם ונאלצו להעתיק את מקום מגוריהם מגבולות הדרום והצפון. כמו כן, בעקבות גל פיטורי משרתי המילואים, נחתם הסכם קיבוצי, במסגרתו האריכו את תקופת ההגנה בה אסור לפטר מילואימניקים אחרי שחרורם.
מתחילים לקום מהאסון הגדול: החלה הקמתו של קיבוץ בארי הזמני בקיבוץ חצרים
ראש מטה החטופים זועק: "כל ביטול או סיכול של משא ומתן - הפקרתם למוות"
עוד הוחלט על שיפוי למעסיקים בגובה 20% משכר עובד שבמילואים, וכי יינתנו שמונה ימי היעדרות בתשלום לבני ובנות זוג של משרתי מילואים עם ילדים.
כאמור, לפני כשבוע משרד האוצר, משרד העבודה, הסתדרות העובדים ונשיאות המגזר העסקי הודיעו כי חתמו על הסכם קיבוצי, כאשר במסגרתו תורחב תקופת ההגנה מפני פיטורים לחיילים בשירות מילואים פעיל מ-30 יום ל-60 יום, וזאת על מנת לספק להם הגנה מיידית מול מעסיקים ומקומות העבודה.
במסגרת ההסכם, עוגנו התנאים והזכויות הסוציאליות למשרתי המילואים ובנות זוגם, ונקבע בין היתר, כי המדינה תשפה מעסיקים בגובה של 20% משכרו של העובד המשרת במילואים. בנוסף, הוחלט להעניק בין 8-2 ימי ההיעדרות בתשלום לבנות/בני הזוג של משרתי המילואים שיש להם ילדים עד גיל 14.
מספר ימי ההיעדרות כאמור, ייקבע באופן מדורג בהתאם למספר ימי המילואים המצטבר שמשרת המילואים. הזכאות המקסימלית של 8 ימים תינתן עבור שירות של למעלה מ-120 ימי מילואים מתחילת המלחמה.
חשוב לדעת, כי את ימי ההיעדרות לא ניתן יהיה לנצל באופן חופשי, אלא בהתאם לרשימה מוגדרת מראש של שימושים כגון: טיפול בילד חולה עד גיל 14, או להבדיל, בהורה חולה.
חרף האמור, לרשימה נוספו גם שימושים כלליים ורחבים כגון השגחה וטיפול בילד׳; סידורים הכרחיים לניהול ולתחזוקת משק הבית, שניתן לבצעם רק בשעות העבודה וכדומה.
כמו כן, ההסכם קובע כי עובדים אשר לא התאפשר להם לנצל את מלוא ימי החופשה שלהם בשנת 2023 בשל נסיבות שקשורות למלחמה, יוכלו לגרור את ימי החופשה שצברו ב-2023 לשנת 2024.
כיום, חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) תש"ט 1949, אוסר על פיטורי חיילים המשרתים במילואים (בתנאי ששירתו יומיים ברציפות), במהלך כל תקופת השירות במילואים, ועד ל-30 ימים מסיום שירות המילואים. יובהר, כי במהלך התקופה האמורה גם לא ניתן לתת לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים. כעת, כאמור יפעלו להכפלת ימי ההגנה מפיטורים.
בעוד כ-30 ימים, צפוי שר העבודה לחתום על צו ההרחבה הנדרש לצורך כניסתו לתוקף, מה שיאפשר, בין היתר, להכפיל את ימי ההגנה על משרתי המילואים מפני פיטורים.
מי רשאי, אם בכלל, לאשר פיטורים של מילואימניקים לפני תום תקופת ההגנה?
זרוע העבודה שבמשרד הביטחון הוא הגוף היחידי שרשאי לאשר פיטורי מילואימניקים לפני תום תקופת ההגנה. זרוע העבודה מדווח על עלייה של מאות אחוזים בפניות לצורך אישורי פיטורים של משרתי מילואים לפני תום תקופת ההגנה של 30 יום.
על מנת לרפא ולמזער את התופעה המקוממת הזו, החליט יו"ר נשיאות המגזר העסקי, בין היתר, ולראשונה מאז קום המדינה, כי המעסיקים ישופו בגין תשלום ההפרשות הסוציאליות שמשלמים לעובדיהם המשרתים במילואים. מדובר בהחלטה תקדימית, שנועדה לסייע בהסרת הנטל הכלכלי שהוטל על המעסיקים בעל כורחם, ואולי בזכות ההחלטה הזו, יפחתו הפניות לזרוע העבודה בבקשה לאשר את פיטוריהם של אנשי המילואים בתקופה המוגנת.
הגנה מפיטורים - גם למפונים מביתם בעקבות המלחמה
דובר רבות על חיילים שחזרו משירות מילואים ארוך רק כדי לגלות שפוטרו מעבודתם או שתפקידם נילקח ותנאי עבודתם הורעו. אלא שישנם עשרות אלפי ישראלים שפונו מביתם בעקבות המלחמה, מצפון ודרום ונשאלת שאלת זכויותיהם במקומות העבודה.
בשל כך, הורחבה ההגנה על עובדים בשעת חירום בתיקון שהכנסת ביצעה בנובמבר האחרון, על כך הסבירה עו"ד שירן הורוביץ ממשרד עו"ד ויינברגר ברטנטל: "התיקון קובע, בין היתר, כי אין לפטר עובדים מפונים, חטופים, נעדרים ובני משפחותיהם, אשר נעדרו מעבודתם ו/או לא ביצעו אותה בזמן הוראת השעה".
על איזו תקופה מתייחסת אותה הוראת שעה?
"מפרוץ המלחמה (7.10.23) ועד ל-1.3.24, כאשר שר העבודה רשאי להאריך את התקופה ככל שהדבר יידרש עד 12 חודשים".
עו"ד הורביץ הדגישה כי איסור הפיטורים כאמור חל רטרואקטיבית מה-7 באוקטובר ולכן כל עובד שפוטר בתקופה זו גם לפני כניסת הוראת השעה לפועל בנובמבר - פיטוריו בטלים.
חרף האמור, קיימים סייגים בהם החוק האמור לא יחול, כך לדוגמא, כאשר מדובר על מקום עבודה שהוכרז על ידי פיקוד העורף כמקום עבודה חיוני.
נכון להיום אין עוד התייחסות בחוק לעניין השכר ולשאלה האם מעסיק נדרש לשלם שכר רגיל לעובד שנעדר מעבודתו בעקבות העובדה שפונה מביתו, וייתכן בהחלט שעניין זה יגובש ויוסדר בהסדרים שייקבעו בהמשך.
ניתן ללמוד כבר עכשיו על הלך הרוח מהודעה שהוציאה רשות המיסים בה ציינה כי מעסיק ששילם שכר לעובדים שפונו מבתיהם ונעדרו מהעבודה בישובים מוגדרים, זכאי לפיצוי עבור השכר ששילם.
במקרים אלו עו"ד הורביץ פורסת מספר אפשרויות העומדות בפני המעסיק:
חל״ת
המעסיק יכול לשקול להציע לעובדים שפונו מבתיהם ונעדרים מעבודתם, לצאת לחופשה ללא תשלום, בכפוף להסכמתם המלאה כמובן. בתקופה זו העובד אינו זכאי לשכר מהמעסיק, אך יחסי עובד מעסיק בין הצדדים נשמרת ואינה מתנתקת, ובכך למעשה אף אחד מהצדדים אינו נפגע לכאורה. בסיומה של החופשה ללא תשלום, העובד זכאי לחזור לתפקידו הקודם או לתפקיד דומה עקב שינויים שביצע המעסיק.
עבודה מרחוק
ככל שהדבר מתאפשר, עובדים שפונו מבתיהם ונעדרים מעבודתם, יבצעו את עבודתם מרחוק. אפשרות זו יכולה להקל באופן משמעותי על עובדים שפונו מבתיהם ועדיין מנסים להסתגל למציאות החדשה שנכפתה עליהם בעל כורחם.
צורת עבודה זו מייצרת גמישות ומאפשרת לייצר איזון בין צרכי המעסיק לבין שביעות רצון והתחשבות בעובדים, תוך שמירה על יציבות כלכלית לשני הצדדים.
הוצאת העובדים לחופ פורשת שה בתשלום
כאשר לעובד קיימת יתרת ימי חופשה חיובית, המעסיק יכול להכריז על יציאה ל "חופשה כפויה" על חשבון ימי החופשה השנתיים של העובד. משך החופשה האמורה הוא עד 7 ימים לכל היותר שכן מעבר לתקופה זו, המעסיק מחויב לתת הודעה לעובד לפחות שבועיים מראש.
עובד ללא יתרת ימי חופשה כאמור, יוכל להיכנס ליתרה שלילית בהסכמה ובכפוף לחובת תום הלב. במקביל, נמצא פתרון שיאפשר לעצמאים ממשפחות החטופים להפעיל ביטוח אבדן כושר עבודה.
הפתרון נמצא לאחר שבאחת הישיבות של ועדת הכלכלה של הכנסת מסרה מרב לשם גונן, אמא של החטופה רומי גונן, שהיא אינה יכולה להפעיל את ביטוח אובדן כושר העבודה עליו שילמה במשך שנים.