בחירות לרשויות המקומיות נערכות היום, ובחלק מהיישובים ייבחרו לתפקיד ראש הרשות אנשים שזאת תהיה הפעם הראשונה שלהם בתפקיד הבכיר. חמישה ראשי ערים לשעבר - עמרם מצנע, שכיהן כראש עיריית חיפה בשנים 2003־1993; מאיר ניצן, ראש עיריית ראשון לציון בשנים 2008־1983; אפי שטנצלר, ראש עיריית גבעתיים בשנים 2006־1993; בני וקנין, ראש עיריית אשקלון בשנים 2003־1991; ופרוספר אזרן, ראש עיריית קריית שמונה בשנים 1997־1983 - משתפים מניסיונם ונותנים עצות כיצד למלא את התפקיד בהצלחה ואיך מנהלים את העיר בזמן מלחמה.
לקראת הרחבת התמרון? הביקור הסודי של הרמטכ"ל וראש השב"כ במצרים
העדות הבלתי נתפסת בכנסת: ״יש לי חומרים מהטבח שעוד לא אושרו לפרסום״
“מנהיגות היא היכולת להגדיר מטרות ולהניע אנשים להגשמתן", אומר מצנע. “תהיה ראש עיר של כולם - אל תשמור טינה למי שהיו נגדך. בחודשים הראשונים עליך להקשיב, ללמוד ולהתבונן, ולוודא שממנים לתפקידים רק אנשים המתאימים לכך. מינוי בגלל קרבה או מחויבות פוליטית יתנקם בך".
ניצן סבור שראש עירייה הוא בראש ובראשונה משרתם של תושבי העיר, לא שליטם: “עליו לאמץ תפיסה הקובעת שלמנהיגים יעילים יש לפחות חמש תכונות משותפות: כלל ראשון - עצבו את העתיד, כלומר, מהם היעדים שבכוונתכם להשיג לטובת העיר ותושביה; כלל שני – גרמו לדברים לקרות, כשכל תוכנית יעדים צריכה להתבסס על תזרים מזומנים חיובי ויציב; כלל שלישי – גייסו את העובדים המתאימים, עובדים המסוגלים לעמוד בקצב העבודה להשגת היעדים המתוכננים; כלל רביעי - בנו את הדור הבא, כלומר, לוודא שהעובדים הנשארים אחרינו ישלימו וישפרו את התוכניות לדורות הבאים; כלל חמישי - השקיעו בעצמכם וקדמו את העובדים המוכשרים. יש להפנים שבלב המנהיגות נמצאות המיומנות המקצועית האישית והכרת העובדים בהכרעותיכם המקצועיות והניהוליות".
“להיזהר מטעויות"
עצה נוספת שנותנים ראשי העיריות לשעבר היא להיות בקשר בלתי אמצעי עם התושבים. “תייצר צינורות תקשורת ישירים עם התושבים, תוכנית רדיו מקומית, שעת טלפון ישיר אליך, סיורים תכופים, יחידת פניות ציבור בכפיפות ישירות אליך. בעת שיחה עם תושבים - תן תחושה שאתה רק איתם. סבלנות, הקשבה וכמובן בלי פזילה לטלפון. שים את החינוך במרכז העשייה וההתעניינות: ביקורים בבתי ספר, היכרות עם המנהלים והמנהלות וקשב רב לצורכיהם", אומר מצנע.
מה לגבי היחסים בין הרשות המקומית לממשלה?
שטנצלר: "המשאבים הכספיים הממשלתיים המיועדים לפעילות במסגרות המקומיות צריכים להיות מועברים לרשות המקומית. משרדי הממשלה צריכים לפקח בלבד על השימוש שעושים בכספים. כך לגבי רווחה, חינוך, ביטחון, תכנון ובנייה וכדומה. ראשי העיר והמועצה יודעים היטב מה מתאים לעיר ולתושביה.
עובדה שעד היום בגבעתיים אין חטיבות ביניים והעיר זוכה בפרסי חינוך ובתוצאות בגרות היא בין המובילות. כי חטיבות ביניים היא תוכנית שהוכנה לפני שנים רבות ונכשלה. הממשלות לא העזו לשנות ולחזור חזרה כי זה מורכב מדי. ראש עיר או חבר מועצה שמועלים בתפקידם - שיועמדו לדין ואף יקצינו את הדין עמם למען יראו וייראו".
לדברי ראש עיריית גבעתיים לשעבר, יש גם יתרונות אזוריים שראש העיר עם הערים באזור יכולים לקדם, כגון תשתיות מים וביוב, תחבורה, חינוך וכדומה: "גם לנוכח אופי הבעיות העולמיות והמקומיות שהולך ומשתנה, חייבים לתת לרשות יותר סמכויות. ראינו זאת בעת מגיפת הקורונה. הממשלה לא ידעה לתת מענה הולם לנושאי שיטות הלימוד וכדומה, ולמעשה התלמידים איבדו שנות לימוד. ראש העיר יודע הכי טוב מהם האמצעים הטובים ביותר לחינוך התלמידים בעירו.
אנו רואים זאת גם כעת בעתות חירום ומלחמה. יש לעשות שינוי מיידי ולהקים צוות בין־משרדי עם השלטון המקומי כדי לבנות את המודל להעברת הסמכויות והתקציב לרשות שתכין את התוכנית ותבצעה, והמשרדים הממשלתיים יפקחו".
ראשי הערים החדשים לא צריכים למהר ולעשות דברים רק כדי להראות שהם עושים, מסכימים החמישה. “כשראש עיר נכנס הוא רוצה קודם לשנות דברים ולהראות שהוא מיד עושה, אבל הוא חייב לשבת עם היועץ המשפטי והגזבר ולא לחתום על שום מסמך מבלי שהיועצים בודקים את זה", אומר שטנצלר. “ההתחייבויות הכספיות והמשפטיות מאוד לא פשוטות, ולכן ראש עיר חייב לנקוט משנה זהירות, ואחרי שיסבירו לו את הכל – הוא יכול לחתום על המסמכים. תמיד להתייעץ בכל דבר".
לדבריו, “ראש עיר חייב לזמן לפגישה את בעלי התפקידים הבכירים כדי לשאול אותם מה הם עושים ומה התוכניות, ולא לשלול מיד כל דבר שהגה זה שהיה לפניו, לא להיחפז להמציא גלגל חדש אלא להקשיב, לראות ואז לקבל החלטה. הוא צריך גם להבין מהם הבעיות והצרכים בעיר".
וקנין מסכים: “אני מציע ראשית שלא לקבל החלטות מהר, לפני שראש העיר החדש ילמד היטב את המערכת, בעיקר דרך התייעצות עם המנהלים הבכירים כמו מנכ"ל העירייה, מהנדס העיר, היועץ המשפטי וראשי המנהלות.
ישנם ראשי עיר חדשים שלפעמים ממהרים, רוצים להראות מנהיגות ולכן עושים טעויות על ההתחלה. צריך לקחת את הזמן, לנשום, וללמוד היטב את המערכת מפי המנהלים הבכירים, לשמוע את הזווית של כל אחד מהם על המערכת וללמוד באופן מיידי את תקציב העירייה, את הצרכים, ובשבועות הראשונים לגבש את החזון והאופק על פי בסיס המסגרות המנהליות והתקציביות".
לאזרן, לעומת זאת, יש עצה שונה: “קודם כל, כראש עירייה חדש אתה צריך לקרוא היטב את פקודת העיריות. 99% מהמועמדים לא קוראים את פקודת העיריות ומבטיחים לציבור הבטחות בלי כיסוי מבלי לדעת מה הסמכויות שלהם בכלל. בטעות קוראים לתפקיד ‘ראש עיר’, בפועל זה ‘ראש העירייה’, ומי שמקבל את התפקיד הזה צריך לדעת שהוא מקבל מוסד בשם עירייה והוא בעצם רכז השירותים של תושבי העיר, הוא צריך לתת להם סוג של שירותים שכתובים בפקודת העיריות.
בדרך כלל ראשי עיריות נוטים ללכת לדברים המצטלמים והציוריים ביותר, לתפוס כותרות, למרות שהמעשה שלהם ביומיום הוא לפנות אשפה, לגנן, לטפל בתחזוקת מים וביוב, דברים שלפעמים מזניחים כי זה לא מצטלם טוב, וחבל".
עוד אומר אזרן, כי אם ראש רשות מקומית יעשה את התפקיד הבסיסי שלו כפי שכתוב בפקודת העיריות – הרי שהוא עושה את תפקידו. כל השאר זה תוספות: “במקומות רחוקים ממרכז הארץ, כמו בקריית שמונה, מוטלים על ראש העירייה עוד תפקידים שהם לא שלו, למשל בקריית שמונה אין שירותים ממלכתיים כמו משרד פנים או מס הכנסה אז צריך לדאוג להנגיש את השירותים האלה לתושבים במינימום מאמץ. ראש עירייה הוא לא מלך של התושבים – הוא המשרת שלהם".
חמשת ראשי הערים לשעבר מתייחסים גם ליחסי העבודה בתוך העירייה. “אל תאפשר לחברי מועצה להיות בינך ובין עובדי הרשות", מציע מצנע. “חבר מועצה יכול להיות חבר או יו"ר ועדה אבל לא ‘מחזיק תיק’. בידך כל סמכויות הביצוע".
ניצן מציע דרך לבחון את מעמדו של ראש עירייה בעיני עובדיו ותושביו: “אם מתייחסים אליך כאדם – מכבדים אותך; אם מתייחסים אליך כאל חבר – אוהבים אותך; ואם מתייחסים אליך כאל מנהיג – הולכים אחריך. על ראש עירייה להיות אדם, חבר ומנהיג".
וקנין טוען, "ראש עיר חדש, כמו גם ישן, צריך להשתדל מאוד להיות סובלני ולהקיף את עצמו בפרטנרים טובים מבין חברי המועצה, ליצור קואליציה חיונית וקולגיאלית יעילה, לכבד ביקורת, לקבל ביקורת וללמוד ממנה כי היא יכולה להנחות אותך ולהעיר אותך. לא לנסות לעשות דברים אם אתה לא יודע בדיוק את התוצאה שלהם, להימנע מטעויות, כי טעויות בהתחלה גורמות לנזק ציבורי".
“להגדיל ראש"
ראשי הערים החדשים שייכנסו לתפקיד, יעשו זאת בזמן שישראל נמצאת במלחמה, ולראשי הערים לשעבר יש עצות פרקטיות. "חשוב לדעת שלהיכנס לתפקיד בתקופה של מלחמה כזו, זו משימה מורכבת מאוד וראש עיר צריך לדאוג לארגון ולידיעה איפה גר כל תושב, ברדיוס של עד 100 מטר ממקום הפגיעה, כדי לדעת לבודד אזורי פגיעה בצורה מהירה ולהתמודד עם בעיות תשתית", אומר ניצן. "ראש עיר גם צריך לדעת שבעתות מלחמה העולם התחתון לא שובת אלא מנצל את המצב ומגיע לגנוב באזורים שעברו פגיעה ופונו מתושבים, לכן צריך לאבטח גם את האזור בהיבט הזה".
אזרן קובע כי “עכשיו, בתקופת המלחמה, צריך להיות מאוד קשוב לתושבים, לצו השעה הביטחוני ולכל הצרכים הביטחוניים הנדרשים לפי פקודת העירייה במצבי חירום. זה אתגר בייחוד בתקופה מורכבת שכזו, ובטיחות התושבים צריכה להיות בראש מעייניו של ראש העירייה הנכנס. ראש רשות מקומית צריך לדעת שיש לו סמכויות מאוד נרחבות בעיר שלו, סמכויות שלפעמים גוברות על הסמכויות של המועצה.
ראש עיר שנכנס לתפקיד בתקופת מלחמה צריך להגדיל ראש ולהראות אכפתיות כלפי תושבים: למנות אדם מיוחד ברשות שיעקוב אחרי כל נושא הנזקים ויערב את ראש העיר בכל נזק כדי לעזור לתושבים להתנהל מול מס רכוש, ולא להפקיר אותם בעת הזו".
לדברי שטנצלר, “בתקופה זו, תקופת מלחמה, כראש עיר אתה צריך להבין שאתה מפקד ומנהיג, מנהל המשק לשעת חירום העירוני. אתה חייב ללמוד להכיר את כל המערך העירוני לשעת חירום, ובעוד זמן קצר תתכנן תרגיל היערכות עם עובדי העירייה ופיקוד העורף כדי ללמוד ולוודא היערכות נכונה לקראת הבאות בהצלחה".
וקנין אומר כי “תקופת מלחמה היא תקופה מאוד מאתגרת לראשי עיר חדשים, ולכן באופן מיידי יש ללמוד את צורכי התושבים בעידן מלחמה, אם זה צורכי מיגון, צרכים חברתיים, אם זה סיוע למשפחות נפגעות, משפחות שכולות או משפחות שיקיריהן נפצעו, ללמוד את מטה החירום, את כל נוהלי מערך החירום של העירייה. צריך ללמוד את כל התפקוד של מערך מל"ח (משק לשעת חירום). ראש עיר לא צריך להיות מופתע במצב מלחמה אלא חייב להיות מוכן להפעיל את המערכת כולה ולא לטעות, כי טעות בעת כזו עלולה חלילה לעלות בחיי אדם".