היום (רביעי) צעדו משפחות החטופים בצעדת ״מתאחדים לשחרור החטופים״ וסיימו את יומם הראשון בעיר קריית גת המארחת אותם ואת כלל הצועדים.
האם אתם בעד עסקת החטופים המסתמנת? אלו היו התשובות שלכם
מחר בשעה 09:00 תוזנק הצעדה ליומה השני, בה המשפחות יצעדו מקריית גת ועד לנקודת הסיום בבית שמש.
שני גורן, שורדת השבי: ״תגידו לי אתם, איך אפשר לחזור לאיזושהי שגרה? איך אפשר להבטיח ביטחון? איך אפשר לשקם אמון ואת החיים כל עוד 134 עולמות שלמים עדיין נמצאים שם! כשהשתחררתי הייתי בטוחה שהעסקה תימשך ושתוך כמה ימים אראה את כולם כאן. אני עומדת מולכם כאן היום ואני עדיין לא מאמינה שעברו שלושה חודשים מאז והם עדיין לא איתנו. אני מודה שהמילה ניצחון לא ברורה לי, ואפילו קצת צורמת. כי מבחינתי אף ניצחון לא יהיה כל עוד יש לנו עדיין חטופים בעזה! כמי שהייתה שם חמישים וחמישה ימים אני יודעת להגיד בצער ובעצב שכל יום הוא נצח, כל שעה שם היא אינסוף אכזרי, מדינת ישראל צריכה להחזיר אותם!״
דניאל אלוני, שורדת השבי: ״קוראים לי דניאל אלוני ואני שורדת שבי. מושג חדש בלקסיקון הישראלי מי דמיין שיהיה צורך ככה פתאום פתאום להרחיב אותו עם מושגים שעד היום לא הכרנו? תחושות, סיטואציות, רגשות כה עזים שעד היום לא הומצאו המילים המתאימות עבורן והאמת שבצדק... בעולם מתוקן לא היה צורך להרחיב את המילון העברי בטח שלא עם מושגים כאלו. אז כן, אני שורדת שבי, אבל לפני הכל אני דניאל, אמא של אמיליה בת ה-6, שורדת שבי גם היא, שורדת שבי בגילה הצעיר כל כך.. אם ובת, שהחזיקו ידיים כשהמחבלים פרצו אלינו הביתה, אם ובת שנלקחו על ידי מפלצות האדם האלו, אם ובת שצעדו שעות במנהרות החשוכות... והאמת, ששם אפילו לא יכולנו ללכת יד ביד כי המנהרה הייתה כל כך צרה, אז הלכתי מאחורי אמיליה, הנחתי את ידי על הכתפיים הצנומות שלה, שתדע שאני תמיד פה, איתה".
"מאחורינו נשארו חטופים, שם, במקום שאין בו אוויר, אוכל, אור יום. 134 אנשים שלנו, האחים של, הילדים של, הסבים של, בלעדיהם איך אוכל לחזור לחיות חיים רגילים, נורמליים כשהם עוד שם? בשבי עברנו טרור פסיכולוגי, נאמר לנו שויתרו עלינו. אבל הנה אני עומדת כאן, ואומרת לכם: אני יודעת שזה לא נכון! היום אני יודעת שעם ישראל לעולם לא מוותר ומשאיר מישהו משלנו מאחור".
"האנשים שנשארו מאחור הם משלנו! בדיוק כמו שאני משלכם! כולנו נחטפנו רק בגלל שאנחנו ישראלים, רק בגלל שהארגון טרור הרצחני רואה את הבית האיתן שלנו כחסר זכות קיום, ממשלת ישראל ובנימין נתניהו: בואו נוכיח את חוזקתינו, אחדותנו ואת הגדולה שבנו אנחנו לא רק בעלי זכות קיום, אנחנו מדינה המקדשת את החיים. מדינה שנושמת את ערכי החברות וההדדיות".
"במעמד זה, יש לי הזכות להודות לכוחות צה"ל, ללוחמים ולמפקדים הנלחמים בגבורה ועוז כדי לשמור על גבולות המדינה שלנו ועל כולנו. ביחד אנחנו נותנים את הרוח הגבית לממשלה ולבנימין נתניהו, שולחים אליכם את תמיכת כלל הציבור, העיניים של כולנו נשואות אליכם בבטחון מלא – להגיע לעסקה מיידית הכוללת את כלל החטופים. אני חושבת שהשאלה המפחידה ביותר שעברה בראשי בימי השבי הייתה: האם אני הולכת להיות רון ארד הבאה?"
הדס קלדרון, אמא של ארז וסהר ששוחררו מהשבי אך אביהם עופר קלדרון מוחזק עדיין בעזה: ״אני חוזרת על עצמי כמו תקליט שבור וברגעים קריטיים שעסקה עומדת על הפרק אין עסקה מופקרת יש הפקרת חטופים. איזה עתיד ואיזו תקווה יש לנו. הפיתרום הוא מדיני ולא רק צבאי וכן מזל שיש לנו קלפי מיקוח והגאוה שלנו שערך החיים הוא ערך עליון ולישראל יש את היכולת להתמודד עם כל מה שיבוא. מדוע החטופים צריכים להתנצל? סליחה שנחטפנו? סליחה שאנחנו מאיימים על בטחון המדינה? סליחה שאנחנו מזכירים לכם את השבעה באוקטובר. התבלבלתם! אין דבר כזה עסקה מופקרת, רק הבטחון שלהם הופקר ובגדול".
אבירם דהרי, ראש עיריית קרית גת: ״כלל יסודי בעם ישראל לדורותיו שנקרא כל ישראל ערבים זה לזה. זה הבסיס הקיומי של עם ישראל לנצח נצחים. ולחשוב על זה ש 134 חטופים שלנו נמצאים בשבי, בתנאים לא אנושיים זה בלתי נתפס! זה כאן, מעבר לגבול. לא רחוק. במדינה איתנה שלא מצליחה להשיב אותם, לא נתפס! רק כשאנחנו מאוחדים באמת, לא בדיבורים, רק אם מורידים זאת למעשה. פדיון שבויים זו אחת המצוות העילאיות של ישראל. יש על כך דגש מיוחד. נאחל לחיילים שהקב"ה יצליח את דרכם בקרבות ישלח רפואה שלמה לפצועים. ובעיקר שיחזיר את כל החטופים".
עדן וסילי, חברתה הטובה של החטופה עמית אסתר בוסקילה: ״עמית בסה״כ יצאה לרקוד ועד היום לא שבה לביתה. עמית הבחורה הכי שמחה שיצא לכם להכיר, חייכנית מלאת חום ואהבה. הזמן שלה נעצר, שהיא לא יכולה לצחוק מתי שהיא רוצה, או לרקוד כשהיא רוצה. כל אחד ממשיך את החיים שלו כפי שהיו קודם, אבל משפחות שלמות נמחקו, משפחות שלמות מחכות ליקירים להם, והלב נשבר פעם אחר פעם. נרעיד את המדינה עד שהם יחזרו הביתה בשלום לחיק משפחותיהם".
