בשבוע הבא אמורה לעלות לדיון בישיבת הממשלה הצעה שנועדה לבטל החלטה של הממשלה הקודמת, בנושא מדיניות כריית הפוספטים בישראל בכלל, שלה השלכות על הכרייה בשדה בריר, הסמוך לערד בפרט. הנושא מובא לדיון בממשלה למרות התנגדותו של השר יצחק גולדקנופף, שבעבר אמר: "ננסה לעשות כול מה שאפשר כדי שההחלטה לא תעבור". השר מתנגד לכרייה במכרה בריר בשל סמיכותו לאוכלוסייה, כידוע בערד מתגוררת קהילה גדולה מחסידות גור, שאותה גולדקנופף מייצג. מי שנבחר אך לאחרונה לתפקיד ראש עריית ערד יאיר מעיין, כבר פועל במרץ במטרה לטרפד את הכרייה במכרה הזה. מעיין פנה במכתב לראש הממשלה ובו כתב: "אנחנו מתנגדים בתוקף להקמת המכרה שהוכח שיגרום לנזק בריאותי חמור לתושבי ערד".
"נזק אדיר": כך ראש העיר הנבחר בערד מתכוון לפתור את המאבק המפורסם | האזינו
הוא מביע דאגה לא רק לתושבי עירו, אלא גם לתושבי הפזורה הבדואית הסמוכה למכרה המיועד, מדובר לדבריו באוכלוסייה של כ-12,000 איש. לגביהם הוא כותב: "לא ניתן לפתח מכרה בטרם הסדרת התיישבותם".
סלע הפוספט בבריר הנו גם סלע מחלוקת בין מעוניינים ותומכים למתנגדים, כבר למעלה מ-20 שנה. המחלוקת אינה רק בנוגע להשפעות הסביבתיות, אלא גם לגבי התמורה לה תזכה המדינה בעבור הקצאת משאב טבע נחשק זה לתאגיד כי"ל וחברת הבת שלו "רותם אמפרט". המשרד להגנת הסביבה התייחס בעבר לסוגייה וטען: "רותם אמפרט תהנה מרווחים גבוהים, קופת המדינה מהכנסות תמלוגים נמוכות".
כרייה בשדה, אם אכן יש לה השלכות סביבתיות קשות, תדרוש גם כאמור פינוי תושבים מהמקום ואף לכך התייחס מעיין במכתבו: " בשל כך פניתי לפני כשנה למנכ"ל מינהל התכנון לעצור את קידום מכרה שדה בריר עד להשלמת תכנון פיתוח והסדרת הישוב אל פורעה, מהלך שייקח 20 שנה לפחות. לכן, הדיון המתוכנן בממשלה כלל אינו רלוונטי בשלב זה. לא נאפשר לממשלה לפגוע בבריאות תושבי ערד, אל פורעה וכסייפה״.
מומחים טוענים ששדה בריר מכיל את עתודת הפוספטים האחרונה של ישראל, שהיא מעצמה עולמית בתחום זה. מדובר במחצב שנדרש בעולם, משמש בתעשיית הדשנים והחומצה הזרחתית, ומחירו מאמיר עם השנים.
הממשלה הקודמת הקפיאה למעשה את קידום התוכנית לכרייה בבריר, עד לבחינת מדיניות ממשלתית בנושא כריית פוספטים בכלל, מדיניות שאמורה לקחת בחשבון גם היבטים סביבתיים ואחרים. כי"ל מצדה משקיעה הרבה בהסברה לטובת קידום התוכנית וטוענת שהיא מקפידה לצמצם את ההשפעה הסביבתית של פעילויות הכרייה שלה, באמצעות תכנון אחראי המאפשר שיקום מתמשך של תאי שטח שנכרו עד תום. כמו כן לטענתם, השדה ממוקם באזור שהרגישות האקולוגית בו אינה גבוהה, והוא רחוק דיו מכל יישוב. פן אחר שהחברה מעלה, נוגע בפרנסה של העובדים. לטענתה אי אישור כרייה יביא לכך שלתעשיית הפוספטים בישראל לא תהא עוד זכות קיום כלכלית וזה יביא לפגיעה בפרנסת 7500 משפחות מעובדיה.
החברה מפרסמת שהתחייבה אם תאושר לה הכרייה, על תקופת ניסיון של שנה אחת בטרם קבלת החלטה סופית על כרייה בשדה כולו, נטילת אחריות אישית עד רמת מנהלי המכרה, הפסקת כרייה בעת התקיימותם של תנאים מטאורולוגיים חריגים ועל ביצוע ניטור רציף לפני תחילת הכרייה בשדה ובמהלכה. כמו כן על החלת תקנים מחמירים ביותר על עבודות הכרייה בשדה, ובכלל זה שימוש בטכנולוגיות חדשניות לבקרת אבק במהלך הכרייה.
ההתחייבויות האלה, לא משכנעות את המתנגדים, ביניהם כאמור השר גולדקנופף וראש העיר הנכנס של ערד. מעיין, כך עושה הרושם, מסמן את המאבק הזה, כאחד ממאבקי הדגל שהוא נחוש לצאת אליהם.