נשיא המכללה האקדמית ספיר: "התקופה המאתגרת ביותר שידענו"

"קהילה שלמה שחטפה מכה קשה ונוראית, התרוממה על רגליה במהירות וקיימה 'שגרת מלחמה בגבורה'", כך מתאר פרופסור ניר קידר, את הקהילה שהוא מנהיג, קהילת המכללה אקדמית ספיר.

החזרה לשגרה בעוטף: מכללת ספיר פרסמה מתווה ללימודים בסמסטר ב'

ניר קידר הוא פרופסור למשפטים, בעברו התמחה אצל נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, את הדוקטורט שלו עשה באוניברסיטת הרווארד בארה"ב. מאז 2022 הוא משמש כנשיא המכללה האקדמית ספיר, מדובר במוסד אקדמי הסמוך לשדרות, שמתפקד תחת אש כבר 22 שנה. 

בכניסתו לתפקיד הנשיא, התמודד קידר עם אתגרי ההסתגלות ללימודים אקדמיים במציאות שכפתה על העולם מגפת הקורונה וכשהניח שהקושי הגדול מאחוריו, הגיע ה-7 באוקטובר.

מכללת ספיר אינה עוד גוף אקדמי שנאלץ להסתגל ולפעול במציאות השונה והמאתגרת של ישראל אחרי ה-7 לאוקטובר, בצל המלחמה, היא הרבה יותר מזה. המכללה היא בית לסטודנטים וסגל, שחוו את הנורא מכל על בשרם, כתושבי הנגב המערבי. ע"פ הערכה, מאות מהם הם בני משפחה במעגל שני של נרצחי הטבח, רבים בספיר הם מכרים של הנרצחים והחטופים, חלקם הם בני משפחותיהם, מאות מפונים מביתם.

בין הנרצחים שתי סטודנטיות, סיון אלקבץ ז"ל ורינת שגב ז"ל. אלון שמריז ז"ל היה חטוף ונהרג בשוגג מאש כוחותינו. נרצחו רבים מחברי הסגל, אופיר ליבשטיין ז"ל ששימש כיו"ר הוועד המנהל של מכללת הנגב וחבר בחבר הנאמנים, יסמין זוהר ז"ל, יהב וינר ז"ל, סינדי פלש ז"ל, יגאל פלש ז"ל, לילך קיפניס ז"ל, מתי וייס ז"ל, שלומי מתיאס ז"ל, רונית סולטן ז"ל, ומעיינה ארשקוביץ ז"ל.

למעלה מ-900 סטודנטים שירתו במילואים במועד פתיחת השנה וכ-1000 בסה"כ לאורך התקופה. למרות שאירע, מספר הסטודנטים במכללה בשנת הלימודים הנוכחית לא פחת ואפילו עלה מעט. 

פרופ' קידר מאשר שבשבת הרצחנית, 07/10/23, אזרחי ישראל בכלל וקהילת ספיר בפרט, ספגו מכה קשה. המציאות אילצה אותם לפעול מיידית במגוון אפיקים, לחיזוק קהילת ספיר. כדי להבטיח ביטחון כלכלי, הוקמה קרן תרומות הנותנת מענה לצרכים מידיים וחולקו מענקי חירום כספיים לסטודנטים ולחברי סגל המתגוררים בקו העימות (מרחק 0-7 ק״מ). הוא מעדכן שלאחרונה גם אושר מתווה מול משרדי החינוך והאוצר, שמבטיח שכל הסטודנטים במחלקות לתואר ראשון ושני ובמרכז הקדם אקדמי יזכו לקבל מלגת לימודים מלאה לשנת תשפ״ד.

פרופ' קידר בסך הכול שבע רצון מההסתגלות עד כה, וכך הוא רואה את הדברים: "למרות האתגרים העצומים שעברנו, אנחנו גאים שסמסטר א' עבר בהצלחה באופן מקוון ופנינו קדימה אל סמסטר ב' שייפתח בקרוב. קהילת ספיר היא עוגן מרכזי לשיקום ותקומה של עוטף ישראל. מתוקף חשיבותה של הקהילה לשיקום האזור, אנו מיישמים מתווה של חזרה הדרגתית ובטוחה לקמפוס, תוך התחשבות מרבית במשרתי המילואים והמפונים". על המתווה כתבנו לפני שבוע.

ביקשנו להבין, לאיזה שינויים נדרשה המכללה, לאור המצב? פרופ' קידר הסביר: "היות שקמפוס ספיר נמצא בלב עוטף ישראל, היה עלינו להעביר את הלימודים למתכונת מקוונת בעיקרה. כלל המחלקות נרתמו להתאמת תוכניות הלימוד לצרכי השעה. לצד למידה מקוונת בסמסטר א׳, קיימנו מפגשים פרונטליים בסיועם הנדיב של מוסדות בכל הארץ".

הוא ממשיך לפרט: "גיבשנו מתווה נפרד ומקיף עבור משרתות ומשרתי המילואים ובני זוגם/ן, ועבור אוכלוסיית המפונים. ביטלנו מטלות ומבחנים שהיו אמורים להתקיים, הנחנו להקליט את ההרצאות והתרגולים ושיננו את נהלי הנוכחות". לצד הלימודים המקוונים וההתאמות האקדמיות, המכללה ביצעה התאמות נוספות במגוון מישורים. למשל, בתחילת הלחימה, כדי לתמוך בסטודנטים מבחינה כלכלית, הוקפאה גביית שכר הלימוד, בנוסף, סטודנטיות וסטודנטים של ספיר זכו לתמיכה כלכלית באמצעות קרן תרומות. ספיר גם מסייעת לכלל חברות וחברי הקהילה שלה מבחינה נפשית, באמצעות מרכזי חוסן וצוותים מקצועיים. נשיא המכללה מבטיח: "תמכנו, ונמשיך לתמוך וללוות את הסטודנטים והסטודנטים גם במהלך סמסטר ב׳".

בשנה הבאה, כך הוא חושף, יחול שינוי בתכנית הלימודים – וכחלק ממנה, כל הסטודנטים ייזמו פרוייקטים ממשיים שייסייעו לתקומת האיזור.       

לפרופ' קידר חשוב לציין שהוא גאה בחברות וחברי הקהילה שלו בסטודנטים ובסגל, שהתנהלו בגבורה לדבריו, מאז אירועי השבעה באוקטובר ועד היום. "מרחוק, כשקהילה שלמה עקורה מביתה, היינו בין המוסדות הראשונים בארץ שפתחו את שנת הלימודים. צלחנו את סמסטר א׳ בזכות התגייסות מדהימה של נשות ואנשי הסגל".

הוא לא נרתע להבטיח: "לא וויתרנו ולא נוותר על אף סטודנט או סטודנטית". הוא מפרט מה עומד מאחורי ההבטחה הזו, למשל, "כדי להבטיח את הצלחתם, נסעו אנשי סגל עד אילת וקיימו שיעורי השלמה. במקביל, היינו בקשר מול גורמי הממשלה במטרה להבטיח שקהילת ספיר תקבל את התמיכה הראויה לה. הצעד הראשון היה מלגות שכ״ל לשנת תשפ״ד ואני מאמין שבקרוב מאוד נוכל לספר על הצעדים לשנה הבאה. דאגנו למעטפת כלכלית, אקדמית ונפשית לחברי קהילתנו". לקידר חשוב לתת מקום גם להתגייסות של הסטודנטים עצמם, אחד למען השנייה.  

הוא מספר שעם תחילת הלחימה, הקימה אגודת הסטודנטים חמ״ל סיוע ייחודי שמיפה את צרכיהם של הסטודנטים. בזכות שיתוף פעולה עם משרד הדיקן בספיר ועם תורמים נדיבים, ניתן מענה לצרכים. הוא לא חושש מהקשיים ומתחייב: "בעת הזו, כשאנחנו עובדים על חזרה הדרגתית ובטוחה במהלך סמסטר ב', חשוב לנו להדגיש את מחויבותנו לתת מענה לאתגרים ולסייע ככל הנדרש לצרכים של הקהילה שלנו". 

עם זאת, הוא מודע לכך שתמיד יש מה לשפר, וישנם אתגרים רבים, ברמה פרטנית ואנושית. פרופ' קידר חש את מצוקת הסטודנטים מהאזור, שסובלים מחרדה שמקשה עליהם בזמני לחץ, כמו במבחנים. הוא לא אדיש לסטודנטים שהיו במילואים כל הסמסטר, ומודאגים מהיכולת שלהם להשלים את החומר. יש גם אנשי מנהלה, שחזרו לעבודה בקמפוס ושמרגישים לדבריו "לפעמים מבודדים במשרדים שלהם, מכיוון שהסטודנטים עוד לא מגיעים באופן סדיר – גם זה משפיע על תחושת הרווחה בעבודה".

הוא מציין שבהנהלת המכללה, במשרד הדיקן, באגף משאבי אנוש ובכל המחלקות האקדמיות, מלווים מקרוב את אלו שמתקשים, ומשקיעים זמן ומאמץ למצוא פתרונות נכונים לכל הקשיים שמתעוררים. "אין ספק שזו התקופה המאתגרת ביותר בתולדות המכללה", הוא אומר, ומוסיף "הקושי פוגש כל אחד ואחת במקום אחר. אבל בזמנים כאלו, אפשר גם להרגיש את הסולידריות והערבות ההדדית בין הסטודנטים והסגל".

פרופ' קידר רואה בתפקוד המכללה הישג ובהון האנושי שבה חוזקה. "קהילה שלמה שחטפה מכה קשה ונוראית, התרוממה על רגליה במהירות וקיימה "שגרת מלחמה" בגבורה. הסטודנטים שלנו מתנדבים ונמצאים בחזית על מדים ובעורף. הסגל שלנו ניהל את סמסטר א׳ מרחוק; מכפרי המפונים, המלונות והישובים המארחים. אני גאה בחוסן הקהילתי שלנו, וכמובן בכך שגם במלחמה ובתנאים קשים אנחנו ממשיכים להעניק השכלה גבוהה מעולה". 

כאמור, הלמידה בספיר בסמסטר א' (שהתחיל מאוחר) התקיימה כולה באופן מקוון, הנוכחות לא הייתה חובה וההרצאות כולן הוקלטו לצפייה מאוחרת, למי שהתקשה בנוכחות בשיעורים עצמם. בסמסטר הבא, המתווה ישתנה, הנוכחות תהפוך לחובה וחלק מהלמידה תהיה פרונטלית. יש מהסטודנטים שמתלוננים על כך, בעיקר משום שהתחבורה הציבורית דלילה באזור בכלל ולמכללה בפרט. על מתווה חזרת הרכבת לפעילות בנגב המערבי גם כתבנו.

פרופ' קידר מדגיש שלמידה בקמפוס תהיה חלקית, אך באותה נשימה מוסיף: "נרצה שכל סטודנט יבקר לפחות פעמיים במהלך הסמסטר בקמפוס, ונעשה זאת בהדרגה ובצורה בטוחה ומתחשבת. ביטחון הסטודנטים עומד בראש מעיינינו". בנוגע לתחבורה הוא ער למצב ואומר: "כבר היום פועלים אוטובוסים מכל קצוות הארץ לספיר. הרכבת חזרה לפעילות למעט המקטע שבין אשקלון לשדרות ובאזור זה מופעלים שאטלים עד לתחנת שדרות". הוא מעדכן שבמכללה "פועלים להרחבת השאטלים עד לפתח הקמפוס". 

פרופ' קידר לא מסתיר את שאיפתו שמכללת ספיר תהפוך לאוניברסיטה, ומשתף שבמכללה פועלים לטובת העניין. אבל לפני כן, הוא אומר, "אנחנו רוצים להרחיב את מעגלי ההשפעה שלנו – גם בעוטף וגם בישראל כולה. אנחנו שואפים להגדיל את מסלולי הלימודים, להכפיל תוך 5 שנים את מספרי הסטודנטים ולהרחיב את העשייה האקדמית, כשהסטודנט במרכז: אנחנו מציעים תכניות וקורסים שמקנים מיומנויות תעסוקתיות – מכתיבת קורות חיים וזיהוי קריירה נכונה, דרך עמידה מול קהל ומיומנויות פיננסיות, ועד להתמחות איכותית בארגונים".

קידר חושף שבשנה הבאה תושק במכללה תכנית, בתמיכת בנק הפועלים, שבה הסטודנטים – כל אחד ואחת בתחום העניין שלו/ה – יחקרו אתגר אזורי בשטח, ובצוותי חשיבה חדשנית יציעו לו פתרון בדמות מיזם חדש, שיכול להיות בעל אופי טכנולוגי, תרבותי, חברתי, עסקי, משפטי, סוציאלי, תקשורתי ועוד. "זו למידה שמייצרת ניסיון מקצועי, מקנה יכולות נדרשות בשוק העבודה – וגם תורמת באופן ישיר לאזור", כך הוא מסביר.

הנשיא מוסיף, שיש עוד תכניות בקנה ובשלבים מתקדמים: הקמת פקולטה חדשנית לטכנולוגיות מתקדמות, הקמת פקולטה למקצועות הרפואה בשיתוף האוניברסיטה העברית. הוא מיידע על שיתוף פעולה עם מנהלת תקומה, שיביא לכך שחוקרים מהמכללה ישתלבו במכוני מחקר אזוריים שיעסקו בסוגיות כמו חקלאות מתקדמת, מים ואנרגיה, וחוסן אישי וקהילתי. 

לשמחתו, המועצה להשכלה גבוהה אישרה שלוש תכניות חדשות במכללה לתואר ראשון מסוג B.Sc.: באגרוטק ופודטק, במדעי הנתונים, ובהנדסת תעשיה וניהול. בנוסף על אלה, אישר המל"ג גם שתי תוכניות לתואר שני במשפטים; LL.M למשפטנים ו-M.A. במשפטים ללא משפטנים.

לקהילת ספיר היו שני חטופים. אלון לולו שמריז ז״ל שהיה אמור להתחיל את לימודיו באפיק המעבר להנדסה במכללה. עמרי מירן, בן זוגה ואבי בנותיה של לישי לביא, חברת הסגל המנהלי במכללה, עדיין חטוף בעזה. פרופ' קידר מספר שסגל המכללה מלווה את לישי בתקופה קשה זו: "בתחילת החודש, לישי הגיעה לראשונה למכללה מאז אירועי השבעה באוקטובר. חברות וחברי הסגל המנהלי והאקדמי התכנסו במפגש תמיכה למען השבתו של עמרי ושל כל החטופים".

מפאת צנעת הפרט, הוא לא מרחיב, אך כן מוצא לנכון לומר: "ספיר עמדה ועומדת מאחורי לישי לביא ומאחורי משפחות החטופים בקריאה חד משמעית ומיידית לעשות הכול למען השבתם המיידית".