מושב החורף של הכנסת יגיע היום (רביעי) לסיומו, וסוגיית חוק הגיוס היא מהמרכזיות שנותרו פתוחות בסופו (לצד סוגיית שחרור החטופים). פרופ' דן בן דוד, מרצה למדינות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, מנכ"ל מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, ולשעבר מנכ"ל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית, אמר בשיחה עם "מעריב" כי השיח הציבורי מפספס דבר אחד מרכזי.
פיגוע דריסה סמוך לכוכב יאיר: ארבעה שוטרים נפצעו, המחבל חוסל
בארה"ב חוששים מהתגובה ומבהירים: "ישראל היא האחראית לתקיפה בסוריה"
אתה טוען כי עצם השיח והדיון הציבורי מפספס את המהות בסוגיית גיוס החרדים?
"הנקודה המרכזית היא שהדיון על גיל הפטור, כלומר הרעיון ההזוי שבכלל להעלות אותו, וגם הרעיון של הורדה לגיל הפטור במטרה שהם לא ילכו לצבא ילכו לעבוד, הדברים האלה בכלל מתעלמים מהבעיה המרכזית שלגברים החרדים אין בכלל את הכישורים לעבוד במשק מודרני, לחיות בעולם מודרני עם צבא מודרני ודמוקרטיה מודרנית. יש כאן בעיה מאוד רצינית בהכנה שלהם לחיים במדינה מערבית מתקדמת ולכן אם אנחנו רוצים לשלב אותם ואנחנו חייבים לשלב אותם, בין היתר כי הם מכפילים את חלקם באוכלוסייה כל 25 שנה, בגיל 50 הם רק 6 אחוז מהאוכלוסייה אבל הנכדים של אותם אנשים, הם 25 אחוז מכלל התינוקות בארץ ועוד 24 שנים שישראל תהיה בת 100 החרדים יהיו חצי מהתינוקות. כאן זה פונקציה של זמן, פשוט אין לנו זמן להתעסק בתופעות שלא ממוקדות והן לא בעיית השורש".
ומהי אותה הבעיה?
"זה מעבר לעניין החרדי. זו מערכת חינוך בישראל שבתחומי הייסוד, הליבה, היא בתחתית של העולם המפותח. כך שצריך לתקן את כל המערכת באופן כללי אבל בתיקון הזה אסור להשאיר את החרדים בצד".
איך זה יבוא לידי ביטוי?
"הם יצטרכו ללמוד את כל מה שהם צריכים, וזה לא אומר שהם לא יכולים לא להיות חרדים. את הכלים לעבוד במשק מודרני, מה זה דמוקרטיה מערבית, הם חייבים לקבל ולא ניתן עוד לוותר על הציבור הזה והסיפור הזה. הממשלה היום למעשה כבר נותנת לנו פרומו למה מחכה לילדים ולנכדים שלנו בעוד כמה עשרות שנים כי כרגע חמש מפלגות שמפלות כנגד מי ששונה מהן חברו יחד עם נאשם בפלילים להקים ממשלה אבל בעוד כמה עשרות שנים, הן לא יזדקקו לנאשם בפלילים יהיה להן רוב באוכלוסייה בשביל לעשות את כל מה שהן רוצות ועם ריבית דריבית".
האם אנחנו בדרך לאיבוד זהותה הדמוקרטית של המדינה סוג של אוטונומיה חרדית מנותקת?
"יש פה אי דיוק בשיח הציבורי שטוען שהם רוצים אוטונומיה. זה הדבר האחרון שהם רוצים, שהם חולים הם רוצים רופא שלמד הרבה שנים רפואה, דירה שתכנן אדריכל ובנה מהנדס, הם רוצים את העולם המודרני, הם זקוקים לו לתשלומי הרווחה בוודאי, אבל הם גדלים בקצב כזה שאנחנו זקוקים כבר להם. זה לא רק עניין שלא ניתן לממן אותם. אנחנו זקוקים שהרופאים והמהנדסים הבאים יהיו גם חרדים שיעשו את כל מה שהם צריכים ואנחנו צריכים. הם מאוד רוצים להיות חלק מחברה מודרנית, הם מאוד לא רוצים להשתתף בכל מה שקשור בלתחזק דבר כזה וזה לא מתקבל על הדעת".
אתה טוען בכלל שהבעיה איננה מול הציבור החרדי למעשה?
"כן, הבעיה שלנו, ואני מדגיש את זה, היא ממש לא עם החרדים, הבעיה שלנו זה ההנהגה החרדית".
השאלה האם זה לא להקל ראש בעניין. לעשות הפרדה בין כל ציבור למנהיגיו זה לא להסיר מהם אחריות. הרי למשל הם נהנים ממדיניות הרווחה, הקצבאות, תלושי המזון של דרעי.
"כמו כל קבוצת אוכלוסייה אחרת יש בה גם את האנשים הטובים וגם את הרמאים וההתפלגות כמו בקבוצות האחרות. הבעיה עם ההנהגה שהיא רמאית ושקרנית ובעצם רודפת כוח באופן כזה ששומר אוכלוסייה שלמה בחושך, וזה בא על חשבון חיי האוכלוסייה הזאת. ראינו זאת בקורונה, ראינו זאת בהר מירון, פשוט לא אכפת להם מהאוכלוסייה הזאת, וכאן ההפרדה בעצם. אבל לצורך העניין הטיפול הוא מניעת כספים. הדרך היחידה היא לעצור את תקצוב המוסדות שלא מלמדים ליבה מלאה, עם פיקוח מלא שיעברו על המבחנים לעשות סדר יום חדש בכלל בתקציבי מדינת ישראל בראייה ממלכתית לכל הקבוצות והמגזרים וזה לא רק החרדים. הבעיה שמשנות ה-70 למעשה כספים רבים גדלים והולכים מועברים לסקטורים ולגחמות אישיות. ניתן לראות זאת במסלול הצמיחה שלנו. עד שנות ה-70 התקרבנו למדינות המפותחות ומאז למעשה האמריקאים למשל צומחים ברמת החיים בתוצר ב-2 אחוז בשנה, מסלול יציב. אנחנו התקרבנו למסלול הזה עד אמצע שנות ה-70 ומאז אנחנו נסוגים על מסלול של 1.8, רמת חיים נמוכה יותר".
מדוע?
"סדר העדיפויות השתנה, מערכת הבריאות ומערכת החינוך הוזנחו, תשתיות התחבורה הוזנחו אבל אף פעם לא היה חסר כסף בניגוד לדעות הרווחות שהכל הלך לביטחון. גם כשמוציאים את הביטחון מהחישוב, ומסתכלים רק על הוצאה אזרחית ציבורית, הוצאנו הרבה יותר מה-OECD במשך כל העשורים האלה. בעשור האחרון פחות אבל הכסף הפסיק להיות מופנה לכיוונים ממלכתיים שבונים מדינה, והתחיל להיות מופנה לגחמות פוליטיות אישיות וסקטוריאליות".