ראש ממשלת ישראל הוא דמות מרכזית במערך עיצוב המדיניות הן כלפי פנים והן כלפי חוץ. בישראל לאור שיטת הבחירות היחסית, גיוון השסעים, והסכסוך הערבי ישראלי, תפקידו של ראש הממשלה הוא קריטי יותר. להחלטותיו השפעות ארוכות טווח על חוסנה וביצורה של ישראל כלכלית וביטחונית.

לאחרונה החלו שוב הפגנות הקוראות לנתניהו להתפטר. הטענה היא כי  נתניהו הוא האשם העיקרי, במצב אליו הגיעה ישראל, מבחינה כלכלית, וביטחונית, בכשל ה-7 באוקטובר ובשיח המפלג בישראל. הטענות נסמכות בין היתר על משך כהונתו רבת השנים. באסטרגיית "לך ביבי" מושקעים כספים רבים ומשתתפים אזרחים רבים. אך תוצאתה היא הפוכה.


ישראל  זקוקה לחלופה אזרחית  חדשה בדמות ראש ממשלה אלטרנטיבי שיהווה מוניטור על פעולת ראש הממשלה. אסביר. נניח ואסטרגיית 'לך ביבי' תצלח ונתניהו יסיים, לשברירי חודשים היו אלה נפתלי בנט ויאיר לפיד. האם הם מועמדים מתאימים יותר לנהל את ישראל? האם בני גנץ? מחקרי מדיניות מציעים מספר תכונות נדרשות לראש ממשלה אידאלי. 

בני גנץ (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
בני גנץ (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

ראש ממשלה צריך להיות מודע לאתגרים המוליכים את המדינה ולהציע חזון עתידי לישראל. הוא צריך להיות בעל יכולת להוביל ולנהל מדיניות עם ידע רחב ובצורה יעילה. הוא צריך להיות בעל  יכולת לנהל ממשלה, לקבוע עדיפויות, ולפתור בעיות מורכבות. לראש הממשלה האידאלי יכולת לתקשר עם הציבור, להביע עמדות בצורה מותאמת ולהיות מוצלח בדיאלוג עם נציגי מדינות אחרות.


ראש ממשלה צריך להיות אמין, כנה ולפעול באופן אתי. ולגלות ידע בתחומי הפוליטיקה, הכלכלה, הביטחון והחברה, וניסיון בניהול מדיניות ובפוליטיקה. בנוסף, ראש ממשלת ישראל צריך להיות מוכן ללמוד ולהתמודד עם אתגרים חדשים, להיות יצירתי ולפעול למען הציבור ולמען המדינה. עיון במצבת המועמדים לראשות הממשלה לרבות נתניהו מלמד כי קשה למצוא  מהם את זה האולטימטיבי.

לקראת כניסה קרקעית לעזה: "האויב מכין לנו המון דברים, אבל אנחנו גם"

ביידן שוחח עם החטופות ששוחררו: "מאושר שאתן לא שם, נוציא את כולם"

לאחרונה פורסם כי חברת המשקאות החריפים דיקטדור, מינתה רובוט מתקדם באמצעות הבינה המלאכותית לתפקיד המנכ"ל הרשמי של החברה. הניסיון בעיצומו. ומלמד בעיקר כי פלטפורמות טכנולוגיות חדשות מבוססות תוכן אקדמי, יכולות להקים פיתוח של ראש ממשלה אלטרנטיבי.

החלטות ראש הממשלה האלטרנטיבי יעמדו כמראה לקביעת המדיניות הרצויה. לקנה מידה שכזה שיקודם על ידי החברה האזרחית תהא השפעה  על הממשלה. חלקית אך השפעה. למדד השקיפות ומדד השחיתות פרי יצירתה של החברה האזרחית השפעה כמוניטור אזרחי על הממשל, במובן מסויים גם לדוחות מבקר המדינה נודעת השפעה שכזאת. לא מספיק. אבל תארו לכם שלא היו מוסדות אלה.

 *פרופ' עו"ד אסף מידני, מומחה לממשל ומשפט ציבורי במכללה האקדמית תל אביב יפו , מחבר הספר אחריות ציבורית וצריכה פוליטית-ארבע רפורמות לישראל.