במהלך הימים האחרונים נאספו נתונים המנתחים את כמות ותוכן השיח באתרי התוכן וברשתות החברתיות, על רקע המגעים המואצים בניסיון להגיע לעסקת חטופים והפעולה הצבאית ברפיח. מהתמונה שעולה שיקללו מומחי באזילה את "מדד האהדה", שמנטר את כלל הסנטימנט הציבורי השולט בשיח אודות הסוגיות הנבחנות באתרי האינטרנט וברשתות החברתיות.
נותן צ'אנס לעסקה: נתניהו דחה שוב את הפעולה ברפיח | דיווח
בין סמוטריץ' להאג: הדרמה הכפולה שמטלטלת את נתניהו | בן כספית
רובו של השיח על האפשרות לצאת למבצע ברפיח הוגדר כ"חיובי" – כלומר, ככזה שתומך ביציאה למבצע. כ-53% משיח שנותר הוגדר כתומך במבצע באופן מובהק, 20% הוגדר כ"שיח מאוזן" – כלומר, ככזה שתומך ביציאה למבצע אבל רק בתנאי שלא ניתן יהיה להגיע לעסקת חטופים – ו-27% כשיח "שלילי", המאפיין הבעת התנגדות למבצע. כתוצאה מכך, הציון במדד האהדה הוגדר על ידי מומחי באזילה כחיובי 4.2, כאשר ציון חיובי של 10 מייצג שיח שתומך במבצע באופן מוחלט, 0 מייצג שיח מאוזן ומינוס 10 מייצג שיח שמתנגד למבצע באופן מוחלט.
עם זאת, מדובר בירידה קלה ביחס לבדיקה מקבילה שנערכה בראשית אפריל, אז 67% מהשיח הוגדר כתומך בפעולה באופן מובהק. ההערכה היא שהסיבה לשינוי נמצאת בדיווחים על המגעים המתקדמים לעסקה לשחרור החטופים, שכן נרשם גידול מובהק במספר הגולשים שהביעו תמיכה ביציאה למבצע רק אם וכאשר ייכשלו השיחות לעסקה. מבחינת ההיקף, השיח בנושא הוכפל בשבוע האחרון: מומחי החברה איתרו מעל 317 אלף אינטראקציות שעסקו בנושא.
מניתוח השיח עולה כי המתקפה האיראנית חיזקה בקרב הגולשים את התחושה שישראל צריכה להפגין עליונות צבאית כדי לחזק את מעמדה באזור ולהחזיר את יכולות ההרתעה מול אויביה. רוב הציבור התומך במבצע צבאי מזוהה כתומך בממשלה, והטיעון השולט שזוהה היה שיש הכרח להפעיל לחץ צבאי על חמאס ושמיטוט שלטון חמאס הפך ליעד המרכזי.
הטיעונים המרכזיים נוספים שהוזכרו כתומכים ביציאה לפעולה היו התפיסה שמחיר העסקה לשחרור החטופים גבוה מאוד ומסוכן בטחונית; שישראל צריכה להפגין עוצמה צבאית כדי לחזק את ההרתעה; הטענה כי רק לחץ צבאי יוביל לעסקה לשחרור חטופים וכן שהמו"מ לשחרור החטופים חסר תועלת וכי החמאס מושך זמן. מתנגדי הפעולה העלו בעיקר טיעונים שעדיף אפילו לעצור את המלחמה אם הדבר יוביל לשחרור חטופים וקריאות לפיהן יש להימנע מהמשך הקרבות משום שרוב כוחותינו כבר נסוגו מעזה וכי "אבד המומנטום".