מִי אָמַר שֶׁהַזְּמַן אֶת הַלֵּב
מְרַפֵּא
מִיּוֹם לְיוֹם
פחות מפחות
הַמֶּרְחָק
בֵּינֵינוּ
יוֹתֵר
וְיוֹתֵר
כְּמוֹ
פְּרֵדָה שֶׁאֵין לָהּ
סוֹף
וּבְמַבָּט מִכּוֹכַב הַצָּפוֹן
אוֹמְרִים שֶׁהָעוֹלָם
מִסְתּוֹבֵב
נֶגֶד כִּוּוּן
הַשָּׁעוֹן
סֹב וְסֹב
וְגַם אַתָּה הָיִיתָ הוֹלֵךְ
נֶגֶד הָרוּחַ
אִם כֵּן
מִי יוֹדֵעַ
אוּלַי עוֹד בַּסּוֹף
נִפָּגֵשׁ
וּכְשֶׁתִּגָּמֵר הַמִּלְחָמָה
תָּשׁוּבוּ כֻּלְּכֶם
וְאַתָּה אָחִי הַקָּטָן
תָּבוֹא עַד
אֵלִי
תְּסַפֵּר שֶׁהַכֹּל זוֹ הוֹנָאָה טַקְטִית
כְּמוֹ שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתָנוּ אָז
בַּבָּה"ד 1
תְּחַיֵּךְ אֵלַי בְּחִיּוּךְ גָּדוֹל
וְסוֹף סוֹף אֲנַצֵּחַ אוֹתָךְ וַאֲחַיֵּךְ כְּמוֹ שֶׁמֵּעוֹלָם עוֹד לֹא
חִיַּכְתִּי
וּנְשִׁימוֹתֶיךָ יְמַלְּאוּ אֶת כָּל הָעוֹלָם
בַּחַמְצָן
שֶׁנֶּעֱלַם
וְתִשָּׁאֵר לְאַבָּא וְאִמָּא לָנֶצַח כְּמוֹ שֶׁהִבְטַחְתָּ
וַאֲנַחְנוּ חֲמִשָּׁה
לָעַד
"הַזִּכָּרוֹן הַשִּׁבְעָה עָשָׂר"
כְּשֶׁאֲנִי לֹא מַצְלִיחָה לְהֵרָדֵם
וּמַחְשָׁבוֹת עָלֶיךָ אָחִי הַקָּטָן,
יוֹצְאוֹת וְנִכְנָסוֹת,
אֲנִי יוֹשֶׁבֶת עַל הַמִּטָּה שֶׁלִּי
וְסוֹפֶרֶת זִכְרוֹנוֹת
עֵדֶר זִכְרוֹנוֹת עוֹבֵר מֵעַל לְרֹאשִׁי
וְנֶעֱלָם מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב
וְכָל זִכָּרוֹן שֶׁעוֹבֵר דּוֹמֶה בְּדִיּוּק
לְזִכְרוֹן שֶׁעָבַר פֹּה
לְפָנָיו.
זִכְרוֹן רִאשׁוֹן וְזִכְרוֹן שֵׁנִי,
זִכְרוֹן שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי,
כַּדּוּרִים שֶׁל זִכְרוֹנוֹת, כֻּלָּם דּוֹמִים,
עוֹבְרִים זִכָּרוֹן שְׁמִינִי וְזִכְרוֹן תְּשִׁיעִי.
אַךְ כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַזִּכָּרוֹן הַשִּׁבְעָה - עָשָׂר
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהוּא יַעֲצֹר וְיִסְתּוֹבֵב לִי בַּחֶדֶר,
וַאֲנִי מְבִינָה שֶׁהַזִּכָּרוֹן הַזֶּה יִשָּׁאֵר
וְאֵין לוֹ עִנְיָן לְהַמְשִׁיךְ עִם היתֵּר.
אֲנִי לוֹחֶשֶׁת לוֹ: "נוּ זִכָּרוֹן נוֹרָא,
תָּזוּז!
תֵּן פַּעַם לִשְׁאַר הַזִּכְרוֹנוֹת לַעֲבֹר אֶצְלִי!"
אֲבָל הוּא לֹא זָז.
הוּא מֵת
בִּי.
שׁוּב וָשׁוּב
הַתְּמוּנָה הַדִּמְיוֹנִית שֶׁל נְפִילָתוֹ הַהֵרוֹאִית
מִתְנַפֶּלֶת וּמִתְנַפֶּצֶת לְתוֹכִי
וְנָכוֹן שֶׁלֹּא הָיִיתִי שָׁם
בִּשְׂדֵה הַקְּרָב
אֲבָל אֲנִי מַרְגִּישָׁה שֶׁהַתְּמוּנָה הַזֹּאת כָּל כָּךְ אֲמִתִּית וְחַיָּה
בְּרָאשֵׁי
הַמַּבָּט הַזֶּה שֶׁלּוֹ
הַחִיּוּךְ
הַ'קָדִימָה הִסְתַּעֵר'
וּפִתְאוֹם
בּוּם
וְהַזִּכָּרוֹן הַשִּׁבְעָה עָשָׂר הוּא בְּדֶרֶךְ כְּלָל
הַזִּכָּרוֹן שֶׁאִתּוֹ בְּכָל לַיְלָה
הַלֵּב שֶׁלִּי
נִשְׁבַּר
בהשראת הכבש השישה עשר שירו של יהונתן גפן.
יָכוֹל הָיָה לַחֲזֹר,
חַיָּב הָיָה לְהֵעָלֵם,
נֶעֱלַם מֻקְדָּם יוֹתֵר, מְאֻחָר יוֹתֵר,
יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁחָזְרוּ וְאַתָּה לָעַד לִי לֹא
תָּשׁוּב
שָׂרַד, כִּי יָדַע לְהִסְתַּתֵּר.
שָׂרַד, כִּי לֹא פָּחַד לְהֵחָשֵׂף,
כִּי יָחִיד, כִּי רַבִּים,
בְּתוֹךְ עוֹלָם, מִחוּץ לָעוֹלָם,
כִּי יָרַד גֶּשֶׁם זַלְעָפוֹת, כִּי פָּרְחוּ כַּלָּנִיּוֹת,
כִּי שָׂרְרָה דְּמָמָה מֻחְלֶטֶת,
כִּי הַדָּרוֹם הָפַךְ אָדֹם
לְשָׁחֹר.
מַזָּל שֶׁהָיָה שָׁם אֹמֶץ,
חֹסֶר מַזָּל שֶׁלֹּא בָּאוּ עוֹד.
חֲבָל שֶׁיָּדְעוּ אֲבָל לֹא חָשְׁבוּ שֶׁהִנֵּה שׁוּב אוֹקְטוֹבֶּר, שַׁבָּת,
שֵׁשׁ בַּבֹּקֶר,
כָּל הַסִּפּוּרִים שֶׁל הַמִּלְחָמוֹת.
בִּגְלַל ש, מֵאַחַר ש, וּבְכָל זֹאת, אַף עַל פִּי כֵן
מֶה הָיָה אִלּוּ מִלָּה, מַגָּע, שֵׁם קוֹד
בְּרֶגַע חָטוּף, כְּמוֹ רַעַם בְּיוֹם בָּהִיר,
מֵחִבּוּר שֶׁל עוֹד וָעוֹד
צֵרוּפֵי מִקְרִים
בַּבֹּקֶר
אָרוּר
וְהִנֵּה חֲמִשָּׁה יְלָדִים
לְבוּשֵׁי מָגֵן דָּוִד
וּפִתְאוֹם
בּוּם
יֶרִי
צְלִיפָה
טֶבַח מִשִּׂנְאָה
קָרָה אוֹ לֹא קָרָה
צַעַד אַמִּיץ,
נְשִׁימָה אַחֲרוֹנָה
לֹא שָׁבוּ מִתּוֹכָם
שְׁלוֹשָׁה
אֶחָד מֵהֶם זֶה אַתָּה שֶׁלִּי
אַתָּה
הֵם יָבוֹאוּ וְיַגִּידוּ הוּא הָיָה
גִּבּוֹר
וְכָךְ פִּתְאוֹם הָפַךְ הַלֵּב לְמַצָּבָהּ
וְהַגּוּף לְלֹא
חַיּוּת
אָחִי הַקָּטָן
הָלַכְתִּי הָעִירָה
חִפַּשְׂתִּי קוֹלוֹת
חָזַרְתִּי שְׁתִיקָה
עָצַמְתִּי עֵינַיִם
רָצִיתִי לִרְאוֹת אוֹתְךָ
אֲבָל הַדָּרוֹם הָפַךְ שָׁחֹר
הַמִּטָּה לַמִּלְחָמָה
בַּבֹּקֶר עִם הַשֶּׁמֶשׁ
אוֹר צָהֹב בּוֹהֵק
חִכִּיתִי כָּל הַלַּיְלָה
אוּלַי הַלֵּב יִתְעוֹרֵר
עֵינַיִם פְּקוּחוֹת
לִבְשִׁי יָרֹק
חִבְשִׁי קַסְדָּה
הַלַּחְמִי בַּסִּמְטָאוֹת
בְּתוֹךְ עַזָּה אַתְּ נִלְחֶמֶת
לוֹחֲמִים וְלוֹחֲמוֹת
גִּבּוֹרִים נוֹפְלִים בַּלַּיְלָה
בַּבֹּקֶר יֵשׁ אוֹר יוֹם
רָאִינוּ שָׁם הַכֹּל
לֹא רָאִיתִי אוֹתְךָ
אָחִי הַקָּטָן
אֲנִי פֹּה לְמַטָּה
הַאִם אַתָּה שׁוֹמֵעַ
הַאִם אַתָּה בֶּאֱמֶת מַקְשִׁיב וְיוֹדֵעַ
לֹא צָרִיךְ לָמוּת בִּשְׁבִיל
לִפֹּל
שיר לזכרו של אחי הקטן, חן בוכריס, סגן מפקד מגלן וצנחן אמיתי שנתן את חייו בקרב על נחל עוז בשבת השחורה.