מלכה שלי, ️
אני כותבת לך מילים אלו וממש לא מצליחה להבין איך אני מצליחה לכתוב, לחיות, לחשוב, לנשום בלעדייך.
קימי שלי, הלב שלי כואב, האיברים שלי לא ממש מורגשים.כשאני הולכת ברחוב אני מרגישה רוח במקום של הלב️, חלל חסר שגדל מיום ליום. הרגליים שלי הולכות לבד וכל הגוף עובד על אוטומט. מי כמוך יודעת כמה אהבתי את החיים וכמה ידעתי איך לחיות אותם...
"איבדתי חלק גדול מהלב שלי": פרויקט מכתבים לנופלים
"למה אתן ולא אני" | החיילת ששרדה את המתקפה על בסיס אורים מספרת על חברותיה שנפלו
מעולם לא חשבתי שכל כך ארצה להתבגר ומהר, זה לא אנושי ולא הגיוני. ביום שהלכת ממני חיי השתנו מקצה לקצה, לא מצליחה ליהנות מכלום, את חסרה לי בכל האיברים בגוף, חסרה בכל חלל שהיקום הזה ברא. כולם משבחים אותך בכל מקום, ואני? אני לא מתפלאת מכלום, הרי אני יודעת מה גידלתי, ולכי תסבירי להם שמה שהם מכירים ויודעים - זה המעט ממה שאני יודעת.
קטנה שלי, אני מתגעגעת אלייך בכמות גבוהה, הייתי עושה הכל בשביל להיות איתך. היית לי לחברה הטובה ביותר שיכולתי לבקש לעצמי. בת מושלמת ואחות נהדרת לאוראן ורוי.שתדעי שהיופי שלך חסר בעולם הזה, הנוכחות שלך הותירה כאן חותם ענק, והחוסר שלך הוא חלל שהולך ומתעצם. את יודעת שבסוף אנחנו ניפגש. אני אוהבת אותך, לב לבי, ועושה הכל להנציח את דמותך הבלתי נשכחת.
אמא מירי