היום (שלישי) מתקיים בכנסת יום מיוחד לשיקום ותקומת הצפון, וכל ועדות הכנסת מוקדשות לדיונים לטובת הצפון. הועדות מתנהלות בהשתתפות שר הפנים משה ארבל, יו"ר פורום קו העימות משה דוידוביץ', חברי כנסת, ראשי מועצות וקהילות והתושבים.

לקראת הבגרות במתמטיקה הוקם מערך סיוע חירום לאלף תלמידים מפוני הדרום
באונ' העברית בירושלים: דגלי אש"ף וקריאות "ברוח, בדם, נפדה את אלאקצא"

את יום זה, יזמו יו״רי השדולה לשיקום יישובי הצפון ח״כית אפרת רייטן ממפלגת העבודה, וח״כ אליהו רביבו ממפלגת הליכוד. הועדות כאמור, מתכנסות בנושאים שונים הנוגעים לצפון כמו מצב החקלאות תחת המלחמה, אתגרי החינוך של התלמידים המפונים, מצוקות כלכליות, פיצויים ועוד. 

את ועדת המדע והטכנולוגיה, בנושא הצלת תעשיית ההייטק ופיתוח מנועי צמיחה בצפון, פתח אורי בן-הרצל, ממייסדי לובי 1701 ואמר כי "אנחנו תושבי הגליל, האזרחים, אמורים להיות במעמד הגבוה ביותר במדינה. אנחנו דורשים ממדינת ישראל לקחת אחריות על הגליל, ולהחזיר אלינו את הביטחון. ללא ביטחון - לא יהיה כאן כלום! לא כלכלה ולא קהילה. האתגר הנורא ביותר שאנחנו מתמודדים איתו הוא לא הכטב״מים, הטילים, הרקטות , השריפות או האזעקות - אלא חוסר הודאות והיעדר פעילות יזומה וסדורה".

"אנחנו דורשים מהמדינה לחזור לקחת אחריות על הגליל, ולכתוב יחד את העקרונות ליישוב הגליל מחדש. היום ב-17:00 אנחנו נהיה מול משרד ראש הממשלה, במטרה להסביר את מהות זכויות האזרח במדינה מתוקנת. קורא לכל עם ישראל להצטרף אלינו"״, אמר בהתייחסותו ליוזמה של פעילים חברתיים מהצפון להקים אוהלי מחאה היום מול משרד ראש הממשלה במחאה על המצב בצפון. 

חסימות בכבישים בגבול הצפון, ציר אדום (צילום: אייל מרגולין פלאש 90)
חסימות בכבישים בגבול הצפון, ציר אדום (צילום: אייל מרגולין פלאש 90)

בדיון ועדת הכספים בראשות ח״כ משה גפני על מתווה הפיצויים בצפון, ראשי הרשויות בצפון מציגים מצב קשה מנשוא גם בקרב היישובים שלא פונו. ראש העיר צפת יוסי קקון דיבר והביע את אכזבתו מכך שהעיר אינה נכללה במתווה הפיצויים: "האוצר הבטיח לנו שנהיה בתוך המתווה, וזה לא קרה. בינתיים, העסקים שלנו קורסים. אנחנו אמנם לא יישוב מפונה, אך צפת במלחמה לא פחות. יש אצלנו נפילות ויירוטים, כבר 8 חודשים שלא מגיעים אלינו לעיר תיירים וצריך להבין כי העסקים בצפת פועלים על סמך תנועת התיירים".

"אנחנו חצי שנה בעיר בלי נפש חיה, כך שמאות עסקים מבוססי תיירות כמו מלונות, צימרים וגלריות  - מושבתים לגמרי. אלו עסקים קטנים שנמצאים בקריסה כלכלית טוטאלית. אני מבקש ומתחנן מהוועדה והממשלה: אנחנו חייבים סיוע לעסקים, העסקים אצלנו עוד לא התאוששו מהקורונה, ועכשיו אנחנו מתמודדים עם המשבר הנוסף הזה. אני חייב את ההירתמות שלכם למען העסקים אצלנו״, דרש מגורמי הממשל. 

מוטי חטיאל, ראש מועצת ראש פינה, דיבר על הקשיים הכלכליים והפחדים של תושבי העיר: "אנחנו לא בקו ראשון מול חיזבאללה אבל אנחנו באזור לחימה. אנחנו שומעים את היירוטים מעל הראש, הילדים שלנו לא ישנים בלילה מחרדות. המסעדות בראש פינה עובדות בעיקר לחיילים באזור, ומנגד כל התיירות סגורה. כל העסקים - צימרים, גלריות, מסעדות ועוד לא מקבלים מחודש ינואר שקל של פיצוי, אך נדרשים לשלם את כל התשלומים כרגיל. הבעיה היא שאין להם איך לשלם״, מתאר בכאב.

״דיברנו עם מנכ"ל ראש הממשלה באוקטובר, וביקשתי להוביל פיצוי במתווה הכלכלי. מה בעל עסק יעשה? יבזוז? מינואר - אין לו שקל מהמדינה. הבטיחו לנו שהדבר יאושר, אך לצערי אתמול קיבלנו את ההחלטה שאנחנו לא בפנים״, מתייחס להחלטת הממשלה שהתקבלה אתמול בנוגע לתוכנית שיקום הצפון.

יוסי שלי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יוסי שלי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

אנור עאמר, ראש מועצת חורפיש, תיאר בועדה את שגרת המלחמה ביישוב: "הסיפור של הצפון מאוד כואב, אנחנו במצב הכי קשה בעולם״, אמר, ״תושבי הצפון שנשארים ביישובים שלהם ישנים בתוך המקלטים, תחת אש כטב״מים, טילים, ומיירטים. למרות המצב הקשה, אף אחד המממשלה לא פנה, ביקר או סייע לנו במשך 8 חודשים".

"בכפר הדרוזי חורפיש מתגוררים 7,000 תושבים, והמועצה שלנו מתמוטטת. בתי הספר לא ממוגנים, העסקים לא עובדים, מצב הביטחון נורא, וישנו פחד מתמשך בקרב התושבים. אני מודה ליהודים בארה״ב שנתנו לי 100 אלף דולר למועצה - אך חבל שלא עושה זאת המדינה שנלחמתי להגן עליה. הכנסת ישנה בעמידה״, הביע ביקורת חריפה. 

אורית צ'רכי, תושבת מושב מנות שממוקם פחות מ-5 ק״מ בלבד מגדר הגבול עם לבנון, אך לא פונה מתושביו או מקבל פיצויים על ידי המדינה מתארת את המצב הקשה: "אני מייצגת את עוטף לבנון המכיל 17 יישובים בקו העימות שלא פונו, ומדברת בתור אם ל-3 ילדים קטנים מתחת לגיל 6. בתחילת המלחמה, ברחתי עם שלושתם והגעתי לאחותי לטבעון. מאז, אני שם על הספה כי אני רוצה להעניק לילדים שלי מציאות אנושית".

"במנות כיום, הילדים צריכים לחיות בתוך המקלטים, באפס זמן התרעה, ובכל זמן שהם לא במיגון - הם בחרדה וכך גם הוריהם״, תיארה את המצב הקשה ביישוב. ״המצב לא הגיוני. אנחנו לא מקבלים שקל מהמדינה, הילדים חיים בפחדים ובחרדה קיומית. גם את כיתות הכוננות, שהן הישועה שלנו, רוצים לפרק בימים אלה. שבעה חודשים שאנו שקופים ואתם עסוקים בפוליטיקה״, ביקרה את התנהלות חברי הכנסת.