לשלום מזרחי יש לכאורה את כל התנאים כדי לצאת מהצבא ולסייע למשפחתו שחיה בעוני, אבל צה"ל לא משחרר, תרתי משמע. שלום חי בעוני מחפיר עם עוד תשע נפשות בבית עמידר קטן.
אמו מטופלת פסיכיאטרית, אחותו מאושפזת במיון פסיכיאטרי ולאביו יש נכות קשה. למרות כל זאת ואף על פי שלא ישרת בקרבי בגלל פרופיל 45, צה"ל לא מוכן לוותר על 700 ימים שנעדר כדי לעזור לפרנסת משפחתו. כן, זו לא טעות – כמעט שנתיים של היעדרות בלית ברירה, ואף מתעקש שירצה את עונש ה"דפוק" שנגזר עליו בגלל העריקות, ללא כל התחשבות בנסיבות המורכבות של משפחתו – שירות מלא, גם אם זה אומר שישתחרר רק בעוד שנתיים.
שלום, בן 20 מהוד השרון, השתחרר ממעצר צבאי רק לפני שבועיים, והוא מדגיש כי הוא רוצה לצאת מהצבא רק כדי לסייע למשפחתו כלכלית ולטפל באביו החולה.
שלום אומר ל"מעריב": ״קשה לי מאוד עם הסיטואציה, אני רוצה לצאת מהצבא גם כי כל המוטיבציה שהייתה לי נעלמה בגלל ההתנהלות של צה"ל. בסופו של דבר אני צריך לעזור בבית. אני לא יכול לברוח מהמצב המשפחתי והכלכלי שלי והמצב הבריאותי הקשה של אבא שלי, וזה מאוד מאכזב שבצה"ל בוחרים להתעלם מכל זה ולא רואים אותי. באמת שהייתי מעדיף להיות נורמלי ולתרום, אבל אני צריך לדאוג להישרדות שלי ושל המשפחה. מבחינתי לעשות עכשיו טירונות מחדש ולהשתחרר מהצבא בגיל 23 זו לא אופציה. המשפחה שלי צריכה אותי".
עו"ד עדן זינו, המייצגת אותו, מוסיפה: "זה מקרה מובהק של אטימות של צה"ל, שמראה עד כמה המערכת הצבאית יכולה להתעמר בחייל מסכן שרק רוצה לעזור למשפחתו. בצה"ל לא מתכוונים להתאכזר אל הצעיר, אבל בהתנהלותם זה בדיוק מה שהם עושים. במקום לסייע ולשקם את החייל הם גוררים אותו למטה".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "החייל מטופל ומקבל את כלל התנאים והזכויות שהוא זכאי להם. טרם שירותו, נבדק החייל אצל כלל הגורמים המוסמכים ונמצא מתאים לשירות צבאי. יובהר כי החייל נבדק פעם נוספת במסגרת שירותו ונמצא מתאים לשירות".