מחקר מקיף חדש של משרד העבודה, שערך מרכז אקורד ומתפרסם כאן לראשונה, בחן עמדות עובדים בדרגים שונים, כולל בתפקידי ניהול ומשאבי אנוש, כלפי אוכלוסיות שונות ושילובן בשוק התעסוקה, בהן האוכלוסייה הערבית, החרדית, אנשים עם מוגבלות, יוצאי אתיופיה ובני 50+.

שוק התעסוקה בישראל: מאז ועד היום | סקירה מיוחדת
מחפש את האתגר הבא? 5 פעולות שיעזרו לך להתחיל תפקיד חדש בעבודה


מהמחקר עולה כי 69% מהדרג הניהולי ומהעוסקים במשאבי אנוש מאמינים כי חשוב לפעול למען ייצוג של אוכלוסיות וגיוון בשוק העבודה, ועם זאת רק כרבע מהם, 24%, מרגישים כי הם יכולים במידה רבה לקדם גיוון והכללה בארגון שלהם. המחקר מצא גם פער משמעותי בין הרצון שאוכלוסיות הגיוון יעבדו בחברה שלהם (93% ענו כי הם מעוניינים בכך) ובין הרצון שאדם מאוכלוסיות אלו יהיה מנהלם הישיר - רק 35% השיבו כי הם מעוניינים בכך.

נקודת אור באפלה: החמ''ל המשותף ליהודים וערבים בנגב (צילום: באדיבות יוזמות אברהם)
נקודת אור באפלה: החמ''ל המשותף ליהודים וערבים בנגב (צילום: באדיבות יוזמות אברהם)

נושא שילובה של האוכלוסייה הערבית בשוק התעסוקה וההשוואה בין הנתונים מהמחקר, שחלקו נערך לפני 7 באוקטובר וחלקו אחרי פרוץ המלחמה, הם בעלי חשיבות אקטואלית. לפני המלחמה כ־40% היו מעוניינים לעבוד יחד עם עובדים מהחברה הערבית, ואילו במהלך המלחמה רק כ־25% מעוניינים בכך. בנוסף, 37% היו סבורים לפני המלחמה שהאוכלוסייה הערבית ככלל שונאת אותם, ו־48% אחרי 7 באוקטובר.

רגשות הדחייה, הכעס והחשש מהאוכלוסייה הערבית התחזקו באופן משמעותי בקרב המעסיקים לאחר המלחמה: לפני המלחמה 49% הביעו חשש מהחברה הערבית ולאחר המלחמה 59%, לפני המלחמה 19% הביעו כעס על החברה הערבית ולאחר המלחמה 35%. המחקר מצביע על כך שעובדים מהאוכלוסייה הערבית נתפסים על ידי המשיבים כבעלי היכולת הנמוכה ביותר לעבוד בצוות, בהשוואה לקבוצות אחרות.

רק 47% מן המשיבים ציינו כי הם בעלי יכולת לעבוד בצוות במידה רבה, לעומת 74% שהשיבו כך לגבי בני העדה האתיופית או 76% שהשיבו בחיוב לגבי בני 50+. על פי המחקר, מנהל יעדיף לשלב בארגונו עובדים בני 50+, עובדים ממוצא אתיופי, עובדים עם מוגבלות ועובדים מהחברה החרדית, ורק לבסוף אנשים מהחברה הערבית.

יואב בן צור (צילום: משרד העבודה והרווחה)
יואב בן צור (צילום: משרד העבודה והרווחה)

ד"ר תאיר תג'ר־שפריר, מעורכות המחקר במרכז אקורד, מסבירה: "המחקר לימד אותנו שאי אפשר להתייחס לאנשים מאוכלוסיות גיוון שונות באותו האופן ושחשוב להכיר בתפיסות המוטות, הרגשות והסטריאוטיפים השונים. עלתה גם יכולת לא גבוהה של שילוב אוכלוסיות בקרב מנהלי משאבי אנוש ותחושה של מחסור בכלים כמו תקציב, ידע וכלים לאיתור מועמדים מאוכלוסיית הגיוון".

גם האוכלוסייה החרדית סובלת מתפיסות שליליות כלפיה בכל הקשור בשילובם בתעסוקה. 52% בלבד השיבו כי ירצו לעבוד יחד עם עובדים מהאוכלוסייה החרדית, ו־56% בלבד דירגו גבוה את יכולתם לעבוד בצוות. שר העבודה יואב בן צור אומר ל"מעריב": "מעסיקים הינם סוכני שינוי לקידום ושילוב אוכלוסיות בשוק העבודה, ואנו משקיעים משאבים על מנת לתמרץ אותם לשלב אוכלוסיות גיוון בארגונם, בדגש על תעסוקה איכותית.

המחקר מאפשר לנו להבין כיצד אירוע דרמטי כמו מלחמת חרבות ברזל משפיע על המוטיבציה שלהם, אבל משרד העבודה מחויב להמשיך לפעול בשיתופי פעולה רב־מגזריים כדי לייצר ולהציע את המענים הרלוונטיים והאפקטיביים ביותר למעסיקים ולאוכלוסיות עצמן". מנכ"ל משרד העבודה ישראל אוזן מוסיף: "אנו קוראים למעסיקים, דווקא עכשיו כששוק העבודה זקוק לידיים עובדות, זאת הזדמנות טובה לשלב אוכלוסיות שעד כה הודרו משוק העבודה, דברו איתנו ונסייע".