האם "סיבוב היח"צ" של נתניהו סביב שחרור החטופים בשבת דווקא הזיק לו? שחרור החטופים ביום שבת אמנם שיפר את מצבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מבחינה האהדה הציבורית, אבל ההודעות הרבות וההגעה הבהולה שלו למפגש מתוקשר עם המשוחררים בבתי החולים עוררה עליו גם ביקורת חריפה בהיקפים משמעותיים. כך עולה מניתוח מיוחד שערכה חברת המודיעין העסקי "באזילה" עבור מעריב.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
הנתונים – שנאספו בימים האחרונים על רקע מבצע השחרור הדרמטי של החטופים נועה ארגמני, אלמוג מאיר ז'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו במבצע צבאי בלב מחנה הפליטים נוסייראת שברצועה וכן בזמן הודעת גנץ על פרישתו מהקואליציה – מנתחים את כמות ותוכן השיח ברשת אודות בנימין נתניהו, יואב גלנט ובני גנץ.
מהתמונה שעולה שיקללו מומחי באזילה את "מדד האהדה", שמנטר את כלל הסנטימנט הציבורי השלט בשיח אודות הפוליטיקאים באתרי האינטרנט וברשתות החברתיות. הציונים במדד נעים בסולם שבין פלוס 10, שמשמעותו שיח חיובי אודות הפוליטיקאי הנבחן באופן מוחלט; 0 שמשמעותו שיח מאוזן; ומינוס 10, שמצביע על שיח שלילי באופן מוחלט.
מהתוצאות עולה שהשיח סביב נתניהו המשיך להתאפיין בשיעור גבוה מאוד של דיונים ואינטראקציות, ושכתוצאה מהמבצע הנועז רשם נתניהו את הציון הטוב ביותר שנמדד לו בחודשים האחרונים.
עם זאת, גם לאחר השיפור המובהק מרבית השיח כלפיו נותר שלילי באופן מובהק, ולכן הוא הסתכם בציון מינוס 7.2 במדד האהדה. זאת, בהשוואה לציונים שליליים מאוד שאפיינו את השיח כלפיו בחודשים האחרנים ונעו בין מינוס 8 למינוס 9.4. זאת ועוד: מבין שלושת הפוליטיקאים שנדגמו השבוע, הציון של נתניהו הוא הנמוך ביותר, עובדה שמשקפת ביקורת רבה נגדו בשיח ברשתות.
בין התגובות האוהדות ניתן היה למצוא הודעות רבות שהביעו שמחה על שחרור החטופים והזכירו את ראש הממשלה כ"מלך ישראל", "אלוף העולם" כך שמיתנו את הביקורת שנמתחה על התנהלותו בשעות שלאחר הגעת החטופים לבית החולים. מגד, השיח השלילי אופיין בטענות רבות שמשקפות חוסר אמון במניעיו של נתניהו.
גולשים רבים העלו את הטענה שנתניהו "לוקח אחריות רק כשמתאים לו"; שיצר קשר רק עם חלק ממשפחות החטופים; שהתנהלותו מונעת רק משיקולים פוליטיים ואישיים ומכך שהוא נמנע מקביעת תאריך לבחירות חדשות.
יממה לאחר השחרור, ההצהרה של גנץ על פרישת המחנה הממלכתי הפכה אותו לפוליטיקאי הראשון שהיקף השיח אודותיו מתקרב להיקפים של נתניהו. עם זאת, גם כשהנושא המרכזי בשיחות הוא על גנץ, עדיין השיח עוסק פעמים רבות ביחסיו עם נתניהו ולא בו באופן נפרד. גם לגביו, מרבית השיח אופיין כשלילי, אם כי מעט פחות בהשוואה לשיח סביב ראש הממשלה.
לכן, הציון שזכה השיח על גנץ במדד האהדה עמד עד מינוס 6.4, לאחר שבעבר ידע כבר ציונים טובים יותר (3.5-) וטובים פחות (8.5-). הביקורת על גנץ נותרה דומה לזו שספג בחודשים האחרונים, על כך שהוא "אויב מבפנים" ולא מתאים לתפקידי הנהגה, לצד ביקורת על כך שעזיבתו את הממשלה היא מעשה של "פחדן" וכי "לא נוטשים בזמן מלחמה".
מנגד, גנץ קיבל גם חיזוקים חיוביים על הפרישה, לצד קריאות תקווה כי הדבר יאפשר לקבוע בקרוב מועד לבחירות, חיזוקים אלו מגיעים מצד מתנגדי הממשלה הנוכחית.
מנגד, השיח על שר הביטחון יואב גלנט אופיין כבעל היקף קטן יחסית, ונראה שהשר הבכיר לא מצליח לעורר סביבו עניין ציבורי יוצא דופן בתקופה האחרונה. זאת, בדומה לתמונה שעלתה גם בניתוחי עבר שערכו מומחי באזילה בניטור השיח אודות השר הבכיר.
למעשה, בתקופה שנבחנה כעת גלנט עצמו כמעט ולא אוזכר באופן עצמאי על ידי הגולשים, ועיקר השיח סביבו התנהל בזירת הכתבות. רק 18% מהשיח שנוטר אודותיו מקורו ברשתות החברתיות: שיעור נמוך בהשוואה לפוליטיקאים אחרים.
גלנט אמנם זכה לתשבחות מהגולשים, בכללם כאלה שסבורים כי הוא ראוי להיות ראש ממשלה וכי הוא נקודת האור היחידה בליכוד, אולם הוא זכה במקביל גם ללא מעט ביקורת, בעיקר על אירועי ה-7 באוקטובר. כל אלו יחד זיכו אותו בציון שלילי 4.4- במדד האהדה – הטוב ביותר מבין שלושת הפוליטיקאים שנבדקו.
חברת באזילה מנטרת באמצעות כלים מתקדמים את השיח ברשתות החברתיות ובאתרי האינטרנט המרכזיים בישראל. ניתוח נתוני השיח עשוי להצביע על שינויי עמדות בציבור בשלב מוקדם, ייתכן לפני שהן מקבלות ביטוי באמצעים נוספים דוגמת מחקרי שאלה מסורתיים וסקרים מבוססי שאלון.