במשך שנים, העמדה של ישראל הייתה כי מדינת לבנון נושאת באחריות לכל מה שקורה בשטחה. העובדה שחיזבאללה הינו מפלגה פוליטית בפרלמנט הלבנוני, ויש לו שרים המכהנים בממשלה, חיזקו עוד יותר את הקושי בקיום הבחנה בין מדינת לבנון - למדינת חיזבאללה.
כיוון שיחזבאללה עושה שימוש בתשתיות המדינה הלבנונית והוא חלק מן הממשל הלבנוני, בישראל עולים קולות הממליצים לפגוע בתשתיות המדינה הלבנונית - זאת על מנת להעביר מסר לממשלה הלבנונית ובכך לייצר מנוף לחץ על חזבאללה - ואולי גם לפגוע בתפקודו הצבאי.
על פי החוקרים שרית זהבי וטל בארי ממכון המחקר ״עלמא״, מדינות המערב, בהובלת ארצות הברית וצרפת, בעלות אינטרסים רבים בלבנון, יתקשו להכיל פגיעה פיזית מכוונת ישראלית במתקני תשתית פורמליים של מדינת לבנון הריבונית.
בלבנון חשפו את המלכודות: הסיבה שחיזבאללה לא הגיב יותר בעוצמה לחיסול
דובר צה"ל הרתיח את הדרג המדיני: מאחורי הקלעים של פארסת "ההפוגה הטקטית"
״זאת, הן בשל שיקולים פנימיים והן בשל העובדה כי בניגוד להבנה המקובלת בישראל לגבי הקושי להבחין בין מדינת לבנון למדינת חיזבאללה – בעולם רואים בלבנון מדינה ריבונית וישות נפרדת מארגון הטרור חיזבאללה״, הם אומרים.
הם עוד סבורים כי ״פעולות התקפיות של צה"ל נגד תשתיות תומכות למאמץ הצבאי של חיזבאללה, צריכות להתמקד בתשתיות האזרחיות הלא פורמליות של חיזבאללה שמתנהל כמדינה בתוך מדינה - ולא באלה הפורמליות של מדינת לבנון. הכוונה היא לתשתיות דלק, פיננסים ותקשורת - שמשמשות באופן ישיר ומתמשך את המאמץ הצבאי של חזבאללה נגד ישראל״, הם מבהירים.
על פיהם, בשנים שחלפו מאז מלחמת לבנון השנייה קרו שני תהליכים חשובים: ״ראשית, תשתיות מדינת לבנון כמעט ואינן מתפקדות והיא מצויה במשבר כלכלי ופוליטי עמוק. שנית, חיזבאללה הקים למעשה תשתיות חלופיות של מים, חשמל, תקשורת וכדומה. תשתיות אלה מספקות את צרכי חזבאללה הצבאיים - וגם את הצרכים האזרחיים של אוכלוסיית הבייס השיעית שלו.
הכוונה לתשתיות גנרטורים, תשתיות סולאריות, מערכות שאיבת מים והולכת מים״, מסבירים. ״בנוסף, ברשות ארגון הטרור מאגרי אנרגיה של דלק וסולר עצמאיים לשעת חירום. לחיזבאללה יש אף רשת תקשורת מבצעית עצמאית קווית משלו. כל אלו נתמכים על ידי כסף וסיוע איראני״.
בשל כל זאת, הם מעריכים כי פגיעה פיזית בתשתית המדינתית הפורמלית של לבנון, לא תביא ללחץ מצד האוכלוסייה על חיזבאללה מאחר ש״אוכלוסיית הבייס השיעית מקבלת את התשתיות האלו מחיזבאללה - ולא מהמדינה עצמה. הבייס השיעי של חיזבאללה זו היא האוכלוסייה החשובה מבחינתו, היא למעשה קהל שבוי, שלא יתקומם נגד הארגון״.
״שאר אזרחי לבנון, מהעדות השונות, לא באמת חשובים לחיזבאללה וכפי שניתן לראות, למרות המחאה בלבנון נגד המלחמה עד כה – הם אינם גורמים לו לנצור את האש או אפילו לדון בכך. אין בלבנון כיום תנועה חברתית, הפגנות ברחובות ומחאה כפי שראינו בעבר ב- 2019 בעת המשבר הכלכלי או לאחר רצח חרירי״.
עוד הם מסבירים ומדגישים כי לממשלת לבנון ולכוחות הביטחון שלה, אין יכולת לבצע מהלך אופרטיבי כנגד חיזבאללה או להתעמת איתו: ״בפעם האחרונה שממשלת לבנון ניסתה לעשות מהלך אופרטיבי כנגד חזבאללה בשנת 2008, זה כמעט גרם ל"הפיכה צבאית" ולהשתלטות צבאית מוחלטת של חיזבאללה על לבנון ומוסדותיה״.
״יתרה מכך, מדינות רבות בעולם, בהן למשל גרמניה, בריטניה ואוסטרליה כבר הכירו בזרוע האזרחית של חיזבאללה כארגון טרור, ותקיפת אתרי תשתית של חיזבאללה, תוכר על ידן כמטרות של ארגון טרור. קל יותר יהיה להוכיח כי התשתיות האלו למעשה, הם מתחרים בגופים הפורמליים המקבילים של המדינה הלבנונית״, טוענים.
״תחרות זו גורמת לדעיכת הגופים הפורמליים של מדינת לבנון ולהפיכתם ללא רלוונטיים. תהליך זה מערער על היציבות והריבונות של המדינה הלבנונית, ומחזק את השליטה של חיזבאללה בלבנון ואת האוריינטציה האיראנית בלבנון״.
מעל הכול - השירותים האזרחיים שחיזבאללה מעניק לתושבים הלבנונים השיעיים מאפשרים לו לייצר תלות בו: ״ארגון הטרור נוכח בכל תחומי החיים של התושבים השיעיים בלבנון, עד כדי כך שהם אפילו לא מחפשים אלטרנטיבה. כך, חופש הפעולה הצבאי של חזבאללה מובטח – הוא משתמש בבייס הלבנוני שלו כמגן אנושי לאחסון האמל"ח ולפעולה צבאית נגד ישראל מתוך התשתיות האזרחיות האלו. זה כמובן נחשב בדין הבינלאומי - כפשע מלחמה״.