בעקבות ההודעה על נפילתו של רס"ם מחמד אלאטרש ב-7 באוקטובר, מעריב שוחח עם ראש מועצת אלקסום שאמר לנו: "הדרך הטובה ביותר שהמדינה יכולה להוקיר את הנופלים הבדואים היא לדאוג למשפחות שלהם, שיהיה להם ישובים מפותחים, תשתיות בסיסיות, שישקיעו בחינוך של ילדים ומשפחותיהם"

השבוע פורסם כי רס"ם מחמד אלאטרש, בן ה-39 אבא ל-13 ילדים מסעווה שבט אל אטרש שבנגב, נפל בשבעה באוקטובר ונחטף לעזה. משפחתו של אלאטרש ששימש כגשש בחטיבה הצפונית באוגדת עזה, קיבלה קודם לכן, בחודש דצמבר, חודשיים לאחר הטבח, עדכון מצה"ל על כך שהוא נחשב לחטוף בעזה, לאחר שהוגדר כנעדר. מעריב שוחח עם ג'אבר אבו כף, ראש המועצה האזורית אלקסום, שהישוב מסעווה בו התגורר אלאטרש נמצא בתחומה.

דווקא עכשיו: צוות יזמות "מרחב חיים משותפים" פועל בין ערד וכסייפה
הותר לפרסום: רס"ם מוחמד אלאטרש נפל בשבעה באוקטובר - גופתו נחטפה לרצועה

היישוב סעווה הוא אחד משבעת היישובים של המועצה האזורית אלקסום, מדובר ביישוב שגרים בו קרוב ל-8000 תושבים. לדברי ראש המועצה, "היישוב בשלבי הקמה ועדיין חסרים בו תשתיות, כמו כבישים, מערכת ביוב, חשמל, תקשורת ומבני ציבור".

מוחמד אלאטרש (צילום: שימוש לפי סעיף 27א')
מוחמד אלאטרש (צילום: שימוש לפי סעיף 27א')

הוא מציין כי "בתוכנית של המועצה לעבוד על השלמת התשתיות, לפתור חסמים ולהתמודד עם האתגרים הרבים ביישוב כמו ביתר יישובי המועצה". על תושב היישוב רס"ם מחמד אלאטרש ז"ל, הוא אומר שהיה אהוב ומוכר.

"את משפחתו אני גם מכיר באופן אישי וקרוב. משפחה מדהימה שאני כואב בכאבם, וההודעה על נפילתו הכתה אותנו בתדהמה". עוד הוא מוסיף: "בדצמבר נודע לנו שהוא חטוף, ומאז קיווינו והתפללנו שיחזור אלינו בחיים, אך הידיעה הקשה הגיעה אלינו". 

ניסינו להבין מאבו כף, מה היו התגובות בקרב החברה הבדואית למקרה? הוא השיב כך: "למעשה, השרות הצבאי אצל הבדואים הוא בהתנדבות ולא חובה. התושבים הבדואים רואים את עצמם אזרחי המדינה לכל דבר ועניין.

גם החברה הבדואית ספגה אבדות רבות, הרוגים ופצועים ואף חטופים מאז ה- 7 לאוקטובר". לאבו כף חשוב לומר: "החברה הבדואית מגנה בתוקף את מקרה החטיפה והרציחות שהיו מאז ה-7 באוקטובר והיא נגד כל אלימות שהיא".

הוא מציין שהציפייה של התושבים הבדואים היא שהיחס של המדינה כלפיהם "ישתנה לטובה. זאת בעקבות שותפות הגורל ביננו". הוא קובע ש"הממשלה והמדינה צריכות להשקיע הרבה משאבים ותקציבים בחברה הבדואית, לצורך צמצום הפערים והפיתוח החברתי-כלכלי של החברה".

לדבריו, "הדרך הטובה ביותר שהמדינה יכולה להוקיר את הנופלים הבדואים היא לדאוג למשפחות שלהם, שיהיה להם ישובים מפותחים, תשתיות בסיסיות, שישקיעו בחינוך של ילדים ומשפחותיהם".

לאבו כף חשוב לומר: "המסר שלי ושל הבדואים הוא מסר של אחווה בין כל מרכיבי החברה הישראלית, ערבים ויהודים כאחד. אנחנו כולנו נמצאים כאן ואף אחד לא הולך לשום מקום אחר, צריכים ללמוד לחיות אחד עם השני תוך כבוד הדדי ושוויון".

מתוך תפיסת עולם זו, השתתף השבוע אבו כף בכנס מיוחד של כלל ראשי הרשויות באשכול נגב מזרחי במטרה לקדם חיבורים, שיתופי פעולה, ושיח בין הרשויות.

במהלך הכנס הוקדש חלק  מהדיונים לאתגר ״מרחב חיים משותפים״ בו עוסק צוות החדשנות של תוכנית "הזירה", עליה כתבנו פה, לפני כשבועיים. בסיום הדיון חתמו ראשי הרשויות, יהודים ובדואים כאחד, על אמנה לחיים משותפים.