איריס חיים, אמו של יותם חיים שנחטף לרצועת עזה ונורה בשוגג על ידי כוחות צה"ל, שוחחה הבוקר (שני) עם בן כספית וינון מגל ב-103FM והתייחסה לציוץ של מורה אלמוני מהרצליה שתקף אותה ועורר סערה ציבורית.

בפתח דבריה אמרה, "היה יום סוער, אבל אני בסדר. אני חושבת על מה שהיה וכל מה שקורה - אני מתעסקת באירוע הזה. אתמול בבוקר כבר שלחו לי הצעה לתביעה, אני אמרתי שלא. אני חושבת שהבנתם שאני לא בן אדם שפועל באופן אוטומטי, אבל זה עבודה שעשיתי במשך שנים רבות לא להגיב מהבטן. לא להגיב מהאופן הכי כואב אלא מתוך מחשבה".

בעקבות המלחמה, תם עידן: מאפיית "מטרלו" המפורסמת בגולן תסגר
מי אמר שמשעמם? ישיבת המועצה בערד שיצאה משליטה

"הרי אם אני אתבע אותו, מה זה ייתן? מה זה ייתן למדינה שלנו ולעם ישראל? האם זה יקדם אותנו? המצפן שלי היום הוא המצפן של עם ישראל - מה יעשה טוב לעם ישראל. לכן, הרגשתי שזה לא מתאים. אנחנו גם ככה שקועים כל כך עמוק בדיבור הנוראי בעיניי. אני לא רוצה להיגרר למקום שאליו החברה שלנו מדרדרת, גם ככה אנחנו במקום מספיק מסוכן", הדגישה. 

"אין שום פרה קדושה היום, גם לא משפחות שכולות", ציינה, "רוב האנשים נסחפים ומגיבים. זה לא יבוא מהעם, בעיניי התקשורת צריכה באמת לגנות במידי - לתקשורת יש את הכוח לנסח את הדברים אחרת. בנוסף לכך, הכול מתחיל מלמעלה, מהראש - מההנהגה שלנו. אם להנהגה שלנו מותר להגיד הכול, אם להם מותר לקלל - הכול מתחיל משם".

אולם מליאת הכנסת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
אולם מליאת הכנסת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

עוד הוסיפה ואמרה כי "זה כמו ההורים שמקללים ולא מבינים למה הילדים מקללים גם כן. השיח בכנסת חייב להיות מכבד. הדוגמא האישית שההנהגה נותנת היא נוראית. אני חושבת שיש אלימות מכל הכיוונים. הייתה לנו הפוגה מהאלימות הזאת במשך כמה חודשים, רק כשנלחמנו על חיינו". 

"אי אפשר להתעלם מזה ואין איך להתחמק מזה - צריך לעשות טיפול מהשורש", הבהירה, "אני חושבת שאי אפשר לעשות את הטיפול הזה עם הממשלה הנוכחית כי גם היא נגועה בשיח אלים מאוד. לכל מילה יש פניה לפעולה אקטיבית ומבחינתי זאת הסכנה הגדולה. אני והמשפחה שלי בעבודה מאוד חזקה תודעתית - אני אלופה בלספר לעצמי את הסיפור מנוקדת מבט אחרת. אני לא נולדתי ב־7 באוקטובר כאדם רוחני, אני רכשתי הרבה מאוד כלים במהלך ה־30 שנים שלי כאחות לטיפול".

"אני עמוק מאוד בעולם הזה של התמיכה. לקבל את המציאות זה לא קל, אבל יש בי השלמה. אני מקבלת מיותם הרבה מאוד מסרים וזה עוזר לי מאוד. אני לא דתייה, אבל יש בי בתוכי מקום שמבין שאני לא היחידה שגורמת על המציאות שלי, יש דברים שהם גדולים ממני - התחברתי מאוד למקום היהודי שבי, פתוחה מאוד לקולות שפעם לא הייתי מוכנה לשמוע. אחרי ה־7 באוקטובר נפתח לי משהו בלב - לאהוב את עם ישראל", סיכמה.

סייע בעריכת הכתבה: דוד זבולוני 103FM