סמ"ר עדי ליאון ז"ל שירת בחטיבת גבעתי ונפל בתאריך 31 באוקטובר 2023, בן 20 בנופלו. עדי לחם בגדוד צבר ונפל בקרב בצפון הרצועה. אמו, נורית לאון, תשתתף בעצרת "שרים יחד לשובם" של מטה משפחות החטופים שתתקיים ביום שלישי (2.7.24) בשעה 20:00 בערב בכיכר החטופים בתל אביב. בשיחה עם מעריב שיתפה נורית את מחשבותיה.
למרות הקושי והטרגדיה, החלטת להגיע אל כיכר החטופים לעצרת "שרים יחד לשובם". ספרי על ההחלטה שלך להגיע ולתמוך במשפחות החטופים.
"בין שכבות האבל לתהומות הלא נודע, נמתח חוט זהב אחד של קשר איתן בין השכולים לבין החטופים. כשזומנתי לשתף את סיפורו של עדי שלנו בערב תפילה לזכר החטופים, המחשבה שצפה בי היתה על הורים שכאבם כבד יותר משלנו. שמצבם גרוע משלנו. נשמע בלתי נתפס אבל זו המציאות. אנחנו, שאיבדנו את היקר לנו ביותר וחיינו נעצרו כשדפקו על דלת ביתנו באותו צהרים נורא של ה- 31 באוקטובר 2023, יודעים שיש הורים שסבלם עצום יותר משלנו. ישנם הורים שידוע להם שבנם או בתם אינם בין החיים ולהם אין קבר לפקוד אותו. ישנם הורים שלא יודעים מה גורל ילדיהם כבר כמעט 9 חודשים וישנם הורים שלעולם לא ידעו...אנחנו זכינו ל'מתנה' כואבת, מתנה שבכל ליבנו היינו נותנים חזרה כדי לקבל מחדש את עדי שלנו, אך זכינו למתנת הוודאות. וודאות קשה ומצמררת, אבל וודאות. וודאות בה יש לנו קבר לבקר בו, וודאות שאפשרה לנו להיפרד מבננו האהוב ביום הארור בו נאלצנו לקבור אותו. לנו יש וודאות. אנו יכולים לבחור בחיים או לנסוג לתוך הצללים. יש לנו את הבחירה".
נורית משתפת על תחושת השליחות של בנה ומה שהותיר לאחר לכתו: "בננו נשלח למלחמה הזו על מנת להחזיר את החטופים, נשלח על מנת למוטט את שלטון המרצחים של חמאס, נשלח למלחמה הצודקת ביותר מאז הקמתה של המדינה. לפני שעדי יצא לקרב, ממנו לא חזר, הוא הותיר אחריו מחברת עם מכתבי פרידה מאיתנו ההורים, משתי אחיותיו, מהמשפחה המורחבת, מהחברים והמדינה אותה כל כך אהב. על כריכתה רשם ' ..לקרוא לאחר מותי..' ושם התווה לכל אחד מאיתנו את המשך הדרך. שם בין היתר הוא גם ציווה את החיים לדור התקומה, לדור התקווה, לדור חרבות ברזל עימו הוא נמנה. מהם הוא ביקש: '...מקווה שתחגגו כמו שתכננו שנעשה כשאני אחזור ושתספרו לילדים שלכם על כל הרגעים והחוויות שגם הייתי שותף להם, מתגעגע...".
עדי ציווה להם את החיים אבל גם את הזיכרון. הוא ציווה להם את העתיד מבלי לשכוח את העבר, הוא נתן להם יכולת להמשיך הלאה למרות העצב ושלח אותם לדרכם עם געגוע עמוק.
נורית מספרת כי עדי ז"ל כתב מחברת האישית: "עדי השאיר במחברת בכתב ידו מכתבים מפורטים לנו להורים, לשתי אחיותיו, למשפחה המורחבת, לחברים וגם הותיר מכתב לנו כמדינה, כאומה. מכתב של בחור צעיר שידע לקחת אחריות מלאה על הגנת אזרחיו. מכתב של בחור שהבין את תפקידו של הצבא והבין את גודל השעה: '...אני יוצא למלחמה הזו בידיעה שאני לא בטוח חוזר, אבל אני מאמין בלב שלם במה שאני עושה. אין לנו ארץ אחרת, ועכשיו תורי להגן עליה ולנקום את נקמתם של כל האזרחים והחיילים התינוקת והזקנים וכל הנשים שהיו פשוט חסרי אונים מול התופת של חמאס. זה החינוך שנתנו לי הורי, בזה אני מאמין, מקווה שתזכרו אותי, עדי...".
מה המסר שלך לקוראים?
"עדי השאיר לנו את החובה המוסרית להחזיר כל אחד ואחת מהחטופים הביתה, אחרת, במלחמה הבאה לא יהיו לנו עוד חיילים כמו עדי ליאון שיצאו למלחמה בידיעה שהם לא בטוח חוזרים, שיצאו בלב שלם, שיצאו באמונה שאין לנו ארץ אחרת ועכשיו תורם להגן עליה, לא יהיו... ואנחנו השכולים נותרנו עם השליחות של הבנים שלא חזרו מהקרב, לתת לאותם ההורים וודאות".
לקריאת מכתבו האחרון שהשאיר עדי ליאון לפני שיצא לקרב בעזה, מחברת שעל כריכתה רשם "לקרוא לאחר מותי"
בעצרת "שרים יחד לשובם" של מטה משפחות החטופים, שמתקיימת מדי שבוע ביוזמת מטה משפחות החטופים, ישתתפו גם מירי בן עמי - אמו של החטוף יוסף חיים אוחנה, לאה ינאי - אחותה של מורן סטלה ינאי שחזרה מהשבי, והרב ליאור אנגלמן – סופר וראש בית המדרש הקהילתי בכפר סבא. בחלק האומנותי יופיעו: שמואל, קופרמן והלהקה והרכב "לו יהי" נורית ליאון מגיעה להזדהות עם כאבן של משפחות החטופים ולחזק את ידיהן בעצרת שכולה אחדות.