במחקר חדש של מכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל על השפעות מלחמת חרבות ברזל על צעירים בני 18־34 בישראל, שערכו חוקרי המכון עבור רשות הצעירים הממשלתית במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, נבחנו השפעות המלחמה במגוון תחומים.
יותר משני מיליון צעירים בני 18־34 חיים בישראל. מאות אלפים מהם גויסו לשירות מילואים עם פרוץ המלחמה, ורבים אחרים משרתים בשירות סדיר. צעירים, יותר מכל קבוצת גיל אחרת, נפגעו במתקפת הטרור שהתרחשה ב־7 באוקטובר 2023, וגם לאחר מכן בחודשי המלחמה.
הפגיעה אינה רק בגוף ובנפש - גם תחומים אחרים, כמו לימודים ותעסוקה, נפגעו בעקבות המלחמה, פגיעה המחייבת צעירים לערוך שינויים בסדר יומם, וכל זאת בשלב חיים המתאפיין בהיעדר יציבות, בצורך לקבל החלטות בתחומים רבים ובהתמודדות עם אתגרים הנובעים מן המעבר לחיים עצמאיים ולאחריות אישית. מצב המלחמה המתמשך השפיע ועודנו משפיע על צעירים בכל תחומי חייהם.
נתונים מדאיגים: אחד מכל ארבעה בני נוער מפונים סובל מדיכאון
ההשלכות הקשות של המלחמה על נפש ילדינו
רבע מהצעירים דיווחו שהם הושפעו בעצמם מאירועי הטרור או מהמלחמה: נפצעו, פונו מבתיהם, נהרס להם הבית/הרכוש, גויסו או שבן/ת זוגם גויס/ה, או שהיו ביישוב שחדרו אליו מחבלים או באחת המסיבות שהתקיימו באזור.
מחצית מהצעירים דיווחו על החמרה במצבם הנפשי בעקבות המלחמה. בקרב קבוצות מסוימות, אחוזים אלה היו גבוהים אף יותר: נשים (61%), ערבים (66%) וצעירים עם מוגבלות (78%). 28% מהצעירים נאלצו לעזוב את עבודתם ממגוון סיבות: הוצאה לחל"ת, סגירת העסק, אי־יכולת להגיע למקום העבודה עקב המצב הביטחוני, שירות מילואים או פיטורים.
השינויים התעסוקתיים השפיעו גם על המצב הכלכלי, ונמצא שהיכולת של 53% מהצעירים לעמוד בהתחייבויות כספיות נפגעה. המלחמה השפיעה גם על תחום הלימודים – 23% מהצעירים תכננו להתחיל ללמוד בשנת 2023, אך ויתרו על כך בעקבות המלחמה. כמו כן, המלחמה השפיעה על מידת האמון של צעירים בממשלה – 64% ציינו שחל שינוי לרעה במידת האמון שלהם בממשלה.
בסקר נבחנו גם גורמי חוסן שיכולים לסייע לצעירים להתמודד עם השפעות המלחמה: 65% מהצעירים אופטימיים (חושבים שחייהם בעתיד יהיו טובים יותר), ל־91% יש אדם אחד לפחות לפנות אליו בעת משבר ומצוקה, ו־61% עסקו בפעילות התנדבותית כלשהי או תרמו כסף לארגונים חברתיים או לאנשים פרטיים (לא כולל קרובי משפחה וחברים) מאז שפרצה המלחמה.
"ממצאי המחקר מלמדים על הצורך במענה כוללני שישים את צורכי הצעירים במרכז ויסייע להם לחזור למסלול חייהם. לצורך כך יש להקצות תקציב ייעודי שיאפשר סיוע שיטיב את מצבם של הצעירים בטווח הקצר והארוך ויזרז את שיקומם", אומרת החוקרת ברכי בן סימון מצוות ילדים, נוער וצעירים במכון ברוקדייל.
"המחקר הזה מלמד על החזיתות הרבות שהצעירים נדרשים להתמודד איתן בו־בזמן. חיזוק כוחה של אוכלוסייה זו יתרום לחיזוק כוחה של המדינה כולה מבחינה כלכלית וחברתית".