סילביה קוניו שוחחה הבוקר עם אודי סגל וענת דוידוב ברדיו 103fm. סילביה היא אמם של אריאל ודוד שעדיין חטופים בעזה, יחד עם ארבל יהוד, בת זוגתו של אריאל. כלתה של סילביה, שרון אלוני-קוניו, ונכדותיה הפעוטות אמה ויולי קוניו, שבו מן השבי לאחר 52 יום בעסקת החטופים.
סילביה מספרת על בנות המשפחה ששבו מן השבי ומחכות לגברים שעדיין שם: "קשה מאוד. חוסר הוודאות הוא נוראי ובלתי נתפס, ממש. הבנות הנכדות שלי הן עוברות ימים ולילות מאוד קשים, אתמול היה להן יום הולדת ארבע - בלי האבא ובלי הדוד. הן שואלות מתי האנשים הרעים מחזירים אותם. זה כל יום, כל לילה, עם צעקות, בכי, זה כל יום ככה. זה נורא, זה בלתי נתפס מה שקורה שאין עסקה ואין כלום. ממש לא התייאשתי, יש לי תקווה שהם חוזרים. יש חלומות שכל פעם אני רואה אותם בבית חולים ואני ניגשת אליהם בריצה ומחבקת אותם, מנשקת אותם, על כל מה שהם עברו, וזה אמא".
בעקבות הפארסה: מצבות זמניות מונחות על קברי הנופלים במלחמה
כיממה לאחר האסון בהודו: נחשף תיעוד מזעזע מהזירה | צפו
ממשפחת קוניו-אלוני מניר עוז נחטפו שמונה אנשים בשבעה באוקטובר: דוד קוניו, בנה של סילביה, נחטף יחד עם שרון אשתו והתאומות בנות השלוש יולי ואמה. גם אחותה של שרון, דניאל, ובתה אמיליה בת החמש נחטפו. אריאל קוניו, בנה של סילביה, נחטף יחד עם בת זוגתו ארבל. שניהם עדיין מוחזקים בשבי החמאס.
סילביה מוסיפה: "אני מאוד מקווה שהם ביחד, זה עוד חלום שהם יהיו ביחד. מנסים לדבר על דברים אחרים, מה עושים ומה לא עושים, יש שמחה כמובן אבל מרגישים את החוסר. לפני חודש היינו אצל הבן הגדול שלי שהזמין אותנו לאכול, ואיתן התאום של דוד היה שם עם בנותיו ואשתו. כשנכנסנו עם אמא ויולי, הן ראו את איתן שהוא 'קופי' של דוד, והן ניגשו לאמא של שרון ושאלו מתי אבא חוזר. זה מה יש, זו המציאות. אנחנו משפחה גדולה, שמרגישה חצויה. בשישה באוקטובר היינו 20 איש בבית שלי, ובשבעה באוקטובר היינו 12".
על החיבוק שהמשפחה מקבלת מהציבור היא מספרת: "לאנשים לא נמאס. אנחנו גרים בכרמי גת כרגע, והחיבוק והחום שיש פה, זה לא נתפס. אתה רואה את זה בחנויות, מחבקים אותך, וזה משהו שלא יאומן. אנשים באים, אנחנו בימי שבת עושים פה עצרת וזה לא מובן שאנשים באים מכל מיני מקומות כל שבת".
היא מספרת: "אני לא מדברת על הנושא של השבי עם הנכדות, כי זה מאוד רגיש ומחזיר אותן לימים האלו. אני לא יכולה לדבר. בשביל ללדת את הילדים האלה איבדתי הרבה. הייתי עם הילדים האלה שמונה חודשים במיטה. לאריאל גם היה תאום, שנפל בדרך, והוא החזיק מעמד עד הסוף".
בסיכום דבריה אמרה קוניו: "בתור אמא, אני חצויה, ממש חצויה. הגעגוע זה נורא, אני מקווה שאם הם שומעים אותי להגיד להם שכולנו חיים - איתן חי עם הבנות ועם סתיו אשתו, וכולנו מחזקים אותם ואוהבים אותם, ומחכים שהם יחזרו".