אלימות במשפחה היא תופעה רחבת היקף. היא חוצה קבוצות באוכלוסייה ורק הולכת ומתפשטת, ובשנה החולפת (2023) גבתה את חייהן של 29 נשים. מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה הובילו לנפגעים רבים בגוף ובנפש, לעשרות אלפי עקורים ולפגיעה ברכוש ובפרנסה - ואלה רק הגבירו את מצבי הסיכון.
נסראללה מביט מעבר לחיפה: האסטרטגיה של חיזבאללה תלויה במשתנה אחד מפתיע
נסראללה מביט מעבר לחיפה: האסטרטגיה של חיזבאללה תלויה במשתנה אחד מפתיע
מכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל מלווה את התוכנית הלאומית למניעה וטיפול באלימות במשפחה מראשית דרכה. השנה, חמישה חודשים לתוך המלחמה, נערך מחקר ייעודי, שמתפרסם כאן לראשונה, למיפוי התדירות והחומרה של דפוסי האלימות השונים במשפחה על רקע המלחמה והמצב חסר התקדים.
המקר בוצע במדגם מייצג רחב של 1,500 משתתפים, כך שהוא אמור לשקף נאמנה את הנתונים באוכלוסייה הכללית. נבדק מה הייתה התדירות של הופעת ביטויים שונים לאלימות במשפחות המשיבים בשלושת החודשים שלפני המחקר, ו־43.6% מן המשיבים דיווחו על ביטויים של אלימות נפשית־רגשית במשפחתם, 25% דיווחו על ביטויים של אלימות כלכלית, 6.6% דיווחו על ביטויים של אלימות פיזית ו־3.4% דיווחו על ביטויים של אלימות מינית.
26.1% מן המשיבים דיווחו כי הם או אחרים במשפחתם חוו סוג אחד של אלימות, 16.9% דיווחו כי במשפחתם יש שילוב של שני סוגי אלימות, ו־5.1% דיווחו כי במשפחתם יש שילוב של שלושה או ארבעה סוגי אלימות. 51.9% מן המשיבים דיווחו כי לא הייתה במשפחתם כל פגיעה בשלושת החודשים שלפני הסקר.
צוות המחקר, בראשות ד"ר אנה רזניקובסקי־קוראס ובהשתתפות ד"ר טל ארזי, בן אלפסי והדס שפירא, מצא כי בקרב משיבים שנפגעו ישירות מאירועי הטרור או מהמלחמה ובקרב משיבים שבני משפחותיהם נפגעו ישירות, דווחה יותר אלימות מילולית, רגשית או נפשית במשפחה, מאשר בקרב משיבים אשר הם או בני משפחותיהם לא נפגעו ישירות.
נמצא כי משיבים שפונו מביתם מדווחים על אלימות במשפחתם מכל סוגיה יותר מאשר משיבים שלא נחשפו ישירות לאירועי הטרור או המלחמה ויותר ממשיבים שגויסו למילואים או שבני זוגם גויסו. "ההסבר טמון בכך שבקרב מפונים יש ריכוז מוגבר של גורמים מגבירי סיכון, בהשוואה לאנשים במעגלי חשיפה אחרים (למשל, תחושת חוסר פרטיות, תחושת היעדר שליטה על החיים ודיכאון)", אומרים החוקרים.
עם זאת הם מציינים: "בכל סוגי האלימות והביטויים השונים לה, האלימות במשפחה שדווחה בתקופת מגיפת הקורונה הייתה חמורה יותר מהאלימות שדווחה בחודשיה הראשונים של המלחמה", וזאת משום שבמלחמה, להבדיל מהמגיפה, גורמי סיכון באו לידי ביטוי בקרב חלק מהישראלים, ובעיקר בקרב המפונים מהדרום ומהצפון, אך לא היו נחלתם של כלל משקי הבית".
החוקרים מזהירים: "יש לשער כי כאשר הלוחמים ישובו מן המלחמה, תחול עלייה בשיעורי האלימות במשפחה. הלוחמים יידרשו להתמודד עם השפעות המלחמה בכל הזירות, כמו המשפחתית, הרגשית, הכלכלית ועוד, וחשוב שאנשי המקצוע והציבור בכלל יהיו ערים למצבים שבהם הסכנה מתגברת ויוכלו לפנות ולהפנות לסיוע".