עדן גבאי, אחותה של סמ"ש רווית חנה אסייג שנהרגה במושב יכיני ב-7.10 וחברת פורום "עד הניצחון" של משפחות שכולות ונרצחי הנובה, משתפת את ״מעריב״ בתחושות הקשות לחגוג יום הולדת ראשון לרווית ז״ל בלעדיה.
שפיות זמנית: יותר מ-60 יחידות דיור ייבנו עבור תושבי קיבוץ חולית
יעלו ויבואו: 2,000 עולים חדשים יגיעו ארצה מארצות הברית וקנדה
ספרי לנו על התחושות שביום כזה ולטובת מי שלא זוכר ספרי מעט על רווית ז״ל
״15 ביולי הוא היום שבו העולם החליט שלא יוכל להתקיים בלי רווית שלנו. היום היינו אמורות לחגוג לך יומולדת 20. רווית שלנו נולדה למשפחה חמה ואוהבת, ארבע אחים גדולים וארבע אחים קטנים. ילדה בעלת עקרונות, עצמאית ,עקשנית ובעלת לב מזהב. התגייסה עם מטרה ברורה - להיות לוחמת בארץ ישראל מתוך ערכים להגנה על המולדת ולתת את חלקה. היא הצליחה וסמ״ש רווית חנה אסייג -הייתה לוחמת במשמר הגבול ביחידה לביטחון פנים״.
היכן רווית הייתה עם פרוץ המלחמה?
״ב7.10 קראו לרווית לדגל והיא הגיעה למושב יכיני. לחמה כמה שעות כמו סופר וומן אמיתית. רווית הבטיחה להגן על המדינה ולקחה את המשימה באהבה בידיים פתוחות. לישוב יכיני חדרה חוליית מחבלים אכזרית, אך רווית והצוות שלה הצליחו בגבורה לחסל את רובם. לצערנו המשימה שלה לא הסתיימה ובכניסה למבנה חשוד התעקשה מול המפקד שלה שהיא תיכנס ראשונה. לפי מה שסיפרו לנו היא אמרה למפקדה כי 'אני נכנסת ראשונה, אתה מחפה עליי ואני מחפה עליך'. אלה היו המילים האחרונות של רווית שלנו. מילים של גבורה שאופייניות רק לה. זו כל כך רווית שלי״.
מה הן התחושות שאת חשה?
״אני תוהה מה רווית חשבה ברגעים האחרונים שלה, האם חשה גאווה שהצילה מושב שלם? האם הרגישה חרטה על החיים שהפסידה?
רווית האהובה שלי, אחותי הקטנה, הגאווה שלי, החברה הכי טובה שלי, היו לי חלומות גדולים בשבילך. חלום לראותך מתחת לחופה עם יואל ,היבוא האישי שלך. היה לי חלום לראות את ילדיך גדלים. להמשיך להיות הדמות לחיקוי והמעריצה מספר אחת שלך. רווית שלי. לא הפסקתי לחלום. לקחו לי את החלומות יחד איתך. בסיוטים שלי לא חלמתי שאני אבכה על אובדנך״.
אני מבין שהיה לכם קשר מאוד מיוחד.
״כאשר שאלתי אותך אם את מפחדת תמיד אמרת לי שלא. שמה שצריך לקרות קורה. המתקפה הזו הייתה אכזרית מידי גם בשבילך. הלילה עלתה בי המחשבה כמה גיבורים וגיבורות לא יחגגו השנה את יום ההולדת שלהם/ן ואת העתיד שלהם/ן .עוד שנה בעולם. עוד עתיד שנקטע . איך יכול להיות שאת רווית הבחורה היפה עם העיניים הכובשות, הקול של המלאך והכישרון שלא נגמר, נמצאת מתחת לאדמה כבר תשעה חודשים. איך אני לא בוחרת לך מתנה? לעולם לא אשכח את ההתרגשות בעינייך כל שנה״.
מה המסר שלך ושל חברייך בפורום עד הנצחון של המשפחות השכולות ממלחמת חרבות ברזל ושל חללי מסיבת הנובה?
״ההקרבה של רווית אחותי לא הייתה לחינם. הלוחמים והלוחמות האמיצים והאמיצות שעמדו בפרונט הלחימה והסתערו כדי להגן על האזרחים ועל המדינה, מותם לא היה לחינם. חשוב לנו להמשיך את המורשת ולהיות ראויים. במותם ציוו לנו ניצחון וביטחון״.