בחודשים שחלפו מתחילת המלחמה, בזמן המשבר העמוק ביותר שלהם, גילו חברי קהילת קיבוץ סופה יהודים מכל העולם מתייצבים לצדם כקהילה וכקיבוץ.

החטופה שחזרה מהשבי: "הבנות הפצירו בי - תספרי הכל, רק שלא ייגעו בנו שוב"
"חשיפה לדרום": תערוכת אומנות אינטימית מנקודת מבטם של תושבי הנגב

בקיבוץ החליטו להתחיל לקדם פרויקט משותף עם הקהילה היהודית בניו ג'רזי אשר חיבקה את קהילת סופה מאז 7 באוקטובר והתחברה אליה גם ברמה האישית והמשפחתית. הפרויקט "ירח משותף" מפגיש בין משפחות משתי הקהילות באמצעות מכתבים ומפגשים וירטואליים.

החיבור הבין־תרבותי בין יהודים בשני קצוות העולם, המתמודדים עם אותה חזית של אנטישמיות ודה־לגיטימציה מחזק את החוסן הקהילתי עבור כל קהילה בנפרד ועבור שתיהן גם יחד. הפרויקט מחזק את מיומנויות השפה ונעשה בצורה בלתי אמצעית.

מעיין קייסר פלטין, חברת קיבוץ סופה ורכזת פרויקט "ירח משותף" מספרת: "אני חושבת שמאז 7 באוקטובר הבנו יותר את ערך הקהילה, והקהילה בקיבוץ היא שהחזיקה וחיזקה אותנו ברגעי המשבר הקשים.

משפחת קייסר פלטין  (צילום: באדיבות המצולמים)
משפחת קייסר פלטין (צילום: באדיבות המצולמים)


בגלל זה פרויקט כמו ירח משותף הוא עוגן נוסף עבור המשפחות, גם כחיזוק של הקהילה היהודית מתוך הבנה שגורלנו משותף. אנחנו רואים את הילדים שלנו פוגשים ילדים יהודים שלא גרים בארץ וזוכים לשיתוף ותמיכה, זה מאוד מנחם ומחזק ולא משהו מובן מאליו. בתור רכזת התוכנית אני שמחה להוביל אצלנו את הפרויקט ומאמינה בעוצמה שיש לנו כקהילה".

דארה וינסטון, מנכ"לית המרכז היהודי "מרלבורו" בניו ג'רזי, מספרת: "לקהילה שלנו אכפת מאוד ממה שקרה בישראל ב־7 באוקטובר, ומאז אנחנו מחפשים דרכים ללמוד, לספר על הזוועות ולפעול למען ישראל.

תוכנית ירח משותף מספקת לנו את ההזדמנות להשפיע באופן משמעותי באמצעות האינטראקציה בין המשפחות. אנחנו תומכים בחברינו הישראלים ומבהירים להם שהם לא לבד, ובמקביל קהילת ניו ג'רזי שלנו מייצרת קשרים אישיים עם העם בישראל ומרגישה קשר חזק יותר עם המולדת שלנו".

עדי שחם, יוצרת פרויקט "ירח משותף", מוסיפה: "בתוך המציאות שהשתנתה לכולנו ביום אחד, יש כל כך הרבה כוח למשפחה, לחיבורים אנושיים ולביחד שחוצה את גבולות המרחב להכניס קצת אור מהסוג שיכול לרפא ולתת ללב רגעים של כוח ונחמה.

בדיוק כמו האור של הירח שזורח כל חודש מחדש, בזמן ובקצב שלו. משהו שחזק יותר מהכל, ומכאן השם שבחרנו לפרויקט. המכתבים והסיפורים בין המשפחות, האנשים והקהילות נותנים לחיבורים אנושיים את הכוח לשנות משהו במציאות. לתת תקווה".