מיכל אוחנה, שורדת ממסיבת הנובה, התראיינה היום (שלישי) בתכנית הרדיו "איפה הכסף" עם ענת דוידוב ושיתפה בסיפורה האישי והכואב. "אני בשנה האחרונה מתגוררת בפורטוגל והגעתי כמה ימים לפני ה-7 באוקטובר לארץ כי אחותי ילדה וגם כדי להיות עם המשפחה בחגים, הגעתי עם שני חברים לנובה", היא משחזרת.
"זו היתה המסיבה הכי טובה שהייתי בה, ואז התחיל מטח רציני של רקטות, סגרו את המוזיקה ואמרו לכולם להשתטח על הרצפה ותוך דקות פינו את כולם משטח המסיבה", מספרת אוחנה.
מחקר ישראלי קובע: הסם שהציל את שורדי מסיבת הנובה
חיילים שורדי הנובה נופלים בין הכיסאות: "הפקירו אותנו פעמיים"
"כשהבנו שיש חדירת מחבלים, נכנסו לרכבים והתחלנו לנסוע וטנדר של מחבלים פשוט חיכה לנו בכביש וריסס את הרכב שלנו, אנחנו יוצאים מהרכב ומתחילים לרות לכיוון החפ"ק המשטרתי, שם אני מתחילה להבין את המצב, מלא אנשים פצועים מירי, בדיעבד אני יכולה לומר היום שצילמתי את כל האירוע מתחילתו ועד סופו. צילמתי את כל הבריחה שלי, הטלפון היה הנשק והעיניים שלי, זה מה שהציל אותי".
עוד מוסיפה שורדת המסיבה כי "באיזשהו לב הגוף שלי בוגד ואני לא מצליחה לרוץ. אני פשוט יושבת על הרצפה רואה את כל מה שקורה מסביב ולא יודעת מה לעשות. בסופו של דבר הגעתי בנס לטנק שעמד בשטח, התחבאתי תחתיו במשך 7 שעות, שם המחבלים ראו אותי וירו בי, קיבלתי כדור לרגל וקיבלתי רסיסים של RPG בכל הגוף, בשעה 2-3 בצהריים מגיעה יחידה מיוחדת של צה"ל יחידת יהלו"ם והם מתחילים לחלץ אותנו".
אוחנה משתפת על הסיוע שקיבלה מהמדינה: "תשעה חודשים עברו. נתנו לנו בהתחלה 12 טיפולים, אחר כך העלו ל-24 ובסוף זה הגיע ל־3- טיפולים נפשיים. כל טיפול הוא שעה טיפול אצל פסיכולוג. אני סיימתי 24 טיפולים בשלושה חודשים הראשונים".
היא מוסיפה: "היום, אני צריכה לספור טיפולים כדי שלא ייגמרו לי. אנו חייבים את הטיפול הזה. אני עדיין לא חזרתי לעבודה, במקצועי אני אחות וטרינרית. אנחנו בעצם מבקשים להשתלב מחדש בשוק העבודה. תעזרו לנו, תנו לנו מענקי תמיכה ומענקי התמדה".