חברי סגל רבים ששירתו תקופות ארוכות במילואים לאחר אירועי ה – 7 באוקטובר, לגלות שחזרתם לעבודה מלווה בקיצוץ בשכר. הסיבה לכך היא שבמסגרת המשא ומתן שמתנהל בימים אלה בין ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות וועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) העלה ור"ה דרישה להגדיל את היקף המשרה של חברי הסגל ב – 16% עד 33% ללא תוספת שכר.

אחד מהם הוא אבינועם הרשלר, לוחם בשיריון, סטודנט לתואר שני ומתרגל במדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים. הרשלר שירת למעלה מ-175 ימים במילואים במהלך שנת הלימודים האחרונה, תוך ויתור על זמן יקר וקידום מקצועי. "נעניתי לצו השעה," אומר הרשלר, "תכננתי לסיים את התואר ב2023 ובפועל אני לא יודע אם אסיים ב2024, והמשמעות היא עיכוב משמעותי בהתקדמות המקצועית שלי ובהתאם במשכורת שאני מכניס. אלה ממחירי המלחמה מבחינתי, ואני משלם אותם בלב שלם, בייחוד לאור המחירים הגבוהים בהרבה שמשלמים כל כך הרבה אנשים במדינת ישראל".

הרשלר בימים אלו נוטש את ספסל הלימודים ואת משרתו כמתרגל ועובר לעבודה בהיי טק "אני לא מבין איזו לגיטימציה יכולה להיות לדבר כזה, בייחוד כשמדובר ב'קהל שבוי' של סטודנטים שעובדים באוניברסיטה במקביל ללימודים. המצב הנוכחי הוא שאם אקרא לתקופת מילואים ארוכה נוספת, ואצטרך לדחות את סיום התואר שנת לימודים נוספת - לא רק שההתקדמות המקצועית שלי תפגע, אלא שבעקבות הרעת התנאים אצטרך להקדיש יותר שעות למשרת ההוראה על חשבון הלימודים, מבלי לקבל על כך שכר נוסף".

חיילי מילואים בצפון (צילום: מיכאל גלעדי, פלאש 90)
חיילי מילואים בצפון (צילום: מיכאל גלעדי, פלאש 90)

מארק סימנוביץ', לוחם הנדסה קרבית ודוקטורנט ומתרגל בגנטיקה, חולק את תחושותיו עם הרשלר. סימנוביץ' שירת 129 ימי במילואים בשנה האחרונה, מה שפגע משמעותית ביכולתו להתקדם במחקרו. "הרגשתי שאני עושה את חובתי למדינה," הוא אומר, "אבל עכשיו אני מרגיש כאילו נותנים לי בעיטה בגב. יש לי הרעה בשכר, אני לא יודע מתי ואם בכלל אסיים דוקטורט בגלל המילואים, קשה לחיות כך באי וודאות".

אבי גרינברג, אסיסטנט בפקולטה לרפואה, מפקד תותחנים שירת בגולן מעל 110 ימי מילואים כשבביתו ממתינה לו אישתו עם ילדיו כשהקטן ביניהם היה בן חודשיים כשיצא לראשונה ששירת למילואים וצפוי לשוב בקרוב, מודאג מההשלכות של קיצוץ השכר על עתידו המקצועי. "אנחנו בקושי מצליחים להסתדר ככה," הוא אומר, "הורדת השכר תפגע בנו קשות ולא רק כלכלית ."

ארגוני הסגל האקדמי הזוטר הגיבו בחריפות לדרישת ועד ראשי האוניברסיטאות. "המועצה המתאמת (של ארגוני הסגל) חזרה ואמרה כי אינה מוכנה להתדיין על נושאים הכוללים הפחתת שכר," כך נכתב במכתב ששלחו הארגונים. "הופתענו לראות שההצעה הכלכלית שהונחה בפנינו נמוכה אף מזו שסוכמה מול הסגל הבכיר וכוללת מתנים ארגוניים דרקוניים, שהקיצוני שבהם הוא אותה דרישה של הגדלת היקף שעות הוראה ללא העלאה מתאימה בשכר – ולמעשה הפחתת שכר". "אנו לא מוכנים לקבל יחס של פחות משווים," אומר סימנוביץ. "מעבר לתרומתנו להגנת המדינה בשירות המילואים, תרמנו רבות למערכת ההשכלה הגבוהה, ואנחנו ראויים להערכה ולא לקיצוץ בשכר."

הסכם השכר עם ארגוני הסגל הזוטר נועד לפצות את חברי הסגל על שחיקת השכר בדומה להסכמים שנחתמו בשנה שעברה בין משרד האוצר להסתדרות הכללית והשנה בין האוניברסיטאות וארגוני הסגל הבכיר וכללו תוספות שכר בשיעורים של 11% עד לתקופה של 8 שנים ומביאה עימה עלייה של 18.8%.

האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן גוריון (צילום: פלאש 90,WWW.PIKIWIKI.ORG.IL)
האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן גוריון (צילום: פלאש 90,WWW.PIKIWIKI.ORG.IL)

שחר פרנק יו"ר המועצה המתאמת של ארגוני הסגל הזוטר: "דרישת ועד ראי האוניברסיטאות להפחית את שכרנו היא לא פחות משערורייה. לאורך שנים רבות התמודדנו עם התייקרויות משמעותיות במשק, תוך שחיקה מתמשכת על השכר הריאלי ועכשיו, כשרבים מחברי הסגל נמצאים בשירות מילואים ורבים אחרים מקדישים שעות רבות על חשבונם לסייע לסטודנטים שחזרו ממילואים להשלים את חומר הלימוד, במקום פיצוי על שחיקת השכר אנו נדרשים לקצץ עד שליש משכרנו. לנוכח הדרישה הופסק המשא ומתן על הסכם שכר חדש ואנו מקווים שהאוניברסיטאות יתעשתו לפני תחילת שנת הלימודים".