סא"ל במיל' עמית יגור, שירת בתפקידי מפתח במערכת הביטחון לאורך השנים. יגור שימש בתפקיד סגן ראש הזירה הפלסטינית באגף התכנון בצה"ל והיה בכיר במודיעין זרוע הים. בשיחה עמו הבטנו על התמונה המורכבת של המצב הצבאי והמדיני באזור בזירה הדרומית והצפונית.
"אנחנו נמצאים כעת בנקודת היפוך במערכה", פתח יגור והוסיף: "חמאס לא הובס או נסוג, אבל ברור שהעמדה שלו משתנה". יגור מציין שעד כה, חמאס היה בעמדת כוח, והדיבורים שלו היו נחרצים, אך כעת, הוא מחזיק בעמדה אחרת, כנראה כתוצאה מלחץ.
הוא מזכיר את הדיווחים על מפקדים בחמאס שמבקשים לסיים את הלחימה. הוא חושב שזה נובע מהעובדה שהם לא ציפו למערכה שתימשך תשעה חודשים. "כל הזמן אומרים שישראל נמצאת במלחמת התשה רב זירתית, אך בפועל חמאס נמצא במלחמת התשה".
לדעתו, המלחמה הממושכת "פגעה קשות במאגרים האנושיים ובמאגרים האחרים של חמאס. זה מגיע יחד עם ההשתלטות שלנו על ציר פילדלפי". הוא חושב ש"זו טעות חמורה שלא השתלטנו עליו כבר מינואר".
יגור טוען שיש להמשיך ללחוץ: "ישראל מפעילה לחץ, וזה בדיוק מה שרצינו לראות. הלחץ הזה יביא לפגיעה נוספת במפקדים ובנקודות האסטרטגיות של חמאס, אך הוא לא מספיק לבדו".
כשהוא מביט ב"מבט על" על האירוע שמתפתח בנוגע לעסקת חטופים, הוא מציע לתת תשומת לב לכך שזו עסקה שונה. הוא מבהיר: "זו עסקת חטופים כן, אבל זו לא עסקת חטופים שאומרת שנשחרר איקס חטופים מול איקס אסירים ויהיה שלושה ארבעה שבועות של שקט.
כולם רוצים שהעסקה תמשיך לשלבים יותר מתקדמים", כך שמסתמן שזו עסקה אסטרטגית לסיום המלחמה. בשל כך הוא אומר: "בימים אלה בעודנו מדברים על המלחמה בעזה, יש סוגיות מאוד כבדות שנוגעות למציאות של כולנו ביום של אחרי. זה בעצם מה שמדברים עליו עכשיו במסגרת העסקה".
כמה מומנטים מתכנסים לדבריו בצירוף זמנים: היפוך הקערה מבחינה צבאית בעזה, העסקה לסיום המלחמה והמצב בארה"ב. סא"ל במיל יגור מסביר שארה"ב נמצאת כרגע באיזושהי ישורת מתקדמת לקראת הבחירות ו"עושה רושם שהממשל הנוכחי מאוד חלש".
חולשת הממשל יכולה להשפיע בכיוונים שונים, "זה יכול להיות יתרון או חיסרון משמעותי, וישראל צריכה לדעת איך לשחק עם זה", הוא קובע. במקביל, בצפון, חיזבאללה ממשיך לפעול, למרות שלא חרג מהטווח המוסכם, וההרס שנגרם לתשתיות שם ידרוש זמן וכסף רב לשיקום: "כולם מעריכים שאם תסתיים המערכה בדרום, היא תסתיים גם בצפון".
יגור טוען ש"גם שם צריך למפות ולהגדיר מה אנחנו רוצים במציאות של היום של אחרי. לנסות להתחיל להתקדם לשם כבר עכשיו", לדבריו, אמצעים צבאים לא יספיקו. יש צורך גם במאבק דיפלומטי ומשפטי.
"לבנון היא מדינה ריבונית, חברה באו"ם" ויש לה נציגים בארגונים בינלאומיים. "נשיא בית הדין בהאג הוא לבנוני. מהמדינה שלו נורים רקטות וטילים כל הזמן, צריך לדבר על זה".
לתפיסתו, זה הזמן להעלות את הנושא הזה על סדר היום, ולהדגיש את ההשפעה של חיזבאללה על האזרחים הלבנוניים. סא"ל במיל' יגור אומר: "אם אנחנו מסכלים מפקדים של חיזבאללה זה אחלה, פוגעים להם במצבורים ועוד פעולות זה אחלה, מטרות צבאיות של חיזבאללה נהדר. אבל אנחנו רואים שזה לא מביא לסיום המלחמה".
לדעתו של יגור המפתח הוא במתחים פנימיים בתוך לבנון עצמה. הוא מפרט: "לחיזבאללה יש שני כובעים, כובע איראני, וכובע לבנוני. שניהם עומדים במתח אחד מול השני". חיזבאללה לדבריו, מתיש אותנו ופועל בשם איראן, אך הוא בעצם פוגע בעצמו והלבנונים עצמם לא אוהבים את זה. יגור רומז: "יש אמצעים אחרים חוץ מאש".
לגבי הביקור הקרוב של ראש הממשלה בארה"ב, הוא מציין את הידוע: "אנחנו לא רואים איתם עין בעין את היום שאחרי. האמריקאים רואים מדינה פלסטינית ואנחנו לא. רק השבוע עברה הצעת חוק בכנסת ברוב קולות שלא רואה כל כך את הדבר הזה קורה. יש פה סוגיות עמוקות שצריך לדבר עליהן".
בסיום הריאיון, התייחס יגור לצורך בשיח פנים ישראלי מתון ומכיל מורכבות. לדבריו, השיח הציבורי והפוליטי שלנו נוטה להיות דיכוטומי מדי, שחור או לבן.
"השיח נוטה להיות מוקצן משני הצדדים והוא נוטה להיות בינארי". אך הוא סבור ש"המציאות תמיד מורכבת, ואנחנו חייבים להבין את זה. צריך לדבר על האתגרים והאפשרויות, ולא להיגרר לסיסמאות ולשטחיות שמביאות לפיצולים ולפגיעה בקידום העניינים".