ענף המסעדנות בשדרות, נתיבות ובחלק מיישובי עוטף עזה, ששבת מפעילות במשך חודשים ארוכים בעקבות מלחמת חרבות ברזל, חוזר בהדרגה לפעילות מלאה.
הענף עבר טלטלה בעקבות המלחמה וגם הרגלי הצריכה השתנו. עשרות אלפי מפונים ששהו במשך חודשים ארוכים בבתי מלון ובדירות בתל אביב, ירושלים, אילת וערים נוספות, חזרו ברובם לשדרות ולחלק מהקיבוצים והמושבים בעוטף.
"אנחנו רואים תופעה של מפונים שהרגלו בעת שהותם הרחק מבתיהם, לבצע הזמנות למשלוחי ארוחות לחדריהם ולאחר ששבו, הם ממשיכים לבתיהם לבצע הזמנות", ציינה חמוטל רוזן, דוברת פלטפורמת המשלוחים WOLT, שהשיקה לראשונה שירות משלוחים מהמסעדה לבית גם בשדרות, נתיבות וכ-30 מיישובי האזור, בהם הקיבוצים כפר עזה ובארי – "בשלב הראשון ניתן להזמין משלוחים מ-70 מסעדות ובתי קפה שאנחנו עובדים איתם ובהמשך יצטרפו עסקים נוספים".
קהל לקוחות משמעותי נוסף שהתווסף מאז פרוץ המלחמה, הם חיילים המשרתים בבסיסים באזור העוטף. "ישנם חיילי מילואים שמזמינים ארוחות, או שמגיעים לסעוד וגם ישנם הורים שמזמינים ארוחות לילדיהם המשרתים בשירות סדיר", סיפר מסעדן ותיק בנתיבות – "גם הלקוחות מאזורים מרוחקים החל לחזור וכמובן שגם התושבים שהתגעגעו פוקדים את המסעדה ואנחנו רואים התאוששות".
ענף המסעדנות בשדרות, נתיבות ויישובים נוספים בעוטף עזה, עבר חודשים קשים, במהלכם מסעדנים נאלצו להילחם על הישרדותם. חלק גדול מהמסעדות ובתי הקפה חזרו לפעול, אבל עדיין במלוא ההיקפים כמו לפני פרוץ המלחמה.
סיור בבתי קפה ומסעדות בשדרות, נתיבות וכפר מימון, ממחיש את התקומה של הענף, שכיום האתגר הגדול שלו הוא לגייס עובדים, לנוכח הזינוקים בסועדים ובהזמנות.
אור שוקרון (35), הבעלים של בית הקפה "אוריוס", בשדרות, שירתה במשך שנים ארוכות בצה"ל והשתחררה בדרגת רב סרן. היא החלה כקונדיטורית בבית קפה וקונדיטוריה שפתחה בקיבוץ ארז, שם היא מתגוררת.
רק כחודש וחצי לפני פרוץ המלחמה, פתחה סניף של בית קפה פטיסרי בשדרות, לא הרחק מתחנת המשטרה שנהרסה בשבת השחורה ב-7 באוקטובר, לאחר שמחבלים השתלטו עליה.
"הרבה לקוחות משדרות ביקש ממני לפתוח בעיר מקום כשר שלא פתוח בשבת, כי הם לא יכולים להגיע לבית הקפה בקיבוץ ארז, שפתוח בסופי שבוע. החלטתי להרים את הכפפה ולפתוח סניף בשדרות", היא מספרת – "מבחינה כלכלית זה היה קשה, פתחתי את הפנסיה הצבאית שלי כדי שאוכל לפתוח את אוריוס".
בשבת השחורה ניסו מחבלים להיכנס לביתה בקיבוץ ארז, אבל לא הצליחו. "למזלי הם לא הצליחו, בכניסה לקיבוץ היו 30 מחבלים, אבל רק שניים הצליחו לחדור לקיבוץ, כיתת הכוננות של הקיבוץ נלחמה מולם בגבורה", היא מספרת.
בעקבות המלחמה, המקום בשדרות שנפתח זמן קצר לפני כן נסגר ושוקרון גויסה לשירות מילואים ממושך. לפני כחודשיים וחצי היא פתחה שוב את הסניף בשדרות ובסוף אוגוסט הוא מתכוונת לפתוח שוב את בית הקפה בקיבוץ ארז, לשם היא אמורה לשוב להתגורר שבועיים לפני כן.
"היו נזקים כלכליים קשים, בשבועות הראשונים לא נתנו להיכנס לבית הקפה בשדרות והייתי צריכה להתמודד עם אתגרים מורכבים", היא מספרת עוד באופטימיות – "בתקופה האחרונה, תושבים ולקוחות מבחוץ כבר חוזרים וגם משלחות מחו"ל שמגיעות לסיורים נכנסות לבית הקפה. אנחנו גם מבצעים משלוחים וחוזרים בהדרגה לפעילות מלאה".
משדרות המשכנו לנתיבות. עינב לוי, יזמית חברתית, אומנית ומדריכת סיורי קולינריה ותרבות באזור, מגדירה את נתיבות כ"בירת הקולינרית של הדרום".
העיר שוקקת עם עשרות מסעדות, רובן אותנטיות, עם אוכל מסורתי מהבית, שהפכו אותן למוקד עלייה לרגל לתושבים רבים המגיעים גם מאזורים מרוחקים.
שף דודו לוגסי, מסעדן ותיק, שלפני כ-15 שנים פתח את מסעדת "לה פסטריה", המשלבת אוכל איטלקי, מזרחי ומזרח תיכוני, רואה התעוררות בענף המסעדנות בתקופה האחרונה.
"אחרי שפרצה המלחמה, לא יכולנו כמה שבועות להגיע למסעדה. נגרמו נזקים של מכשירי חשמל שיצאו משימוש, בשל אי אספקת חשמל סדירה וכמויות גדולות סחורה נזרקה", הוא מספר – "עד שפתחתי שוב את המסעדה, הכנתי לחיילים אוכל לשבת. בתקופה האחרונה אני רואה התעוררות, רבים מהמפונים חוזרים ליישובים באזור והתיירות הקולינרית מתעוררת ומגיעים. אני רואה ביקושים גבוהים גם להזמנות משלוחי לבתים והתעוררות בענף המסעדנות בנתיבות".
בני כחלון, משאוורמת בני כחלון, עוסק בענף המסעדנות כבר כ-40 שנים. כיום במסעדה ביחד עם שתי בנותיו – לירז וסיוון. המקום נפתח לפני כשלוש שנים, לאחר סכסוך בינו לבין אחיו, שעבדו ביחד ב"שווארמה כחלון" למעלה מ-30 שנים.
"היתה לנו כאן תקופה קשה מאוד אחרי שפרצה המלחמה. היתה תקופה שההזמנות היו בעיקר של חיילים, שהגיעו כדי לאכול ולקחת טייק-וואיי. תושבים רבים חזרו ליישובים באזור ואנחנו נספק משלוחים. אומנם יש יותר ביקושים, אבל עדיין לא הגיענו להיקפים של לפני שפרצה המלחמה. אני אופטימי, כי תושבים רבים מיישובים באזור ממשיכים לחזור לבתיהם ולקוחות גם מגיעים".
סיוון כחלון, הבעלים של השווארמה בני כחלון, מספרת עוד: "רק אני ואחותי עובדות במקום. אין לנו שום ערה. אני מתגוררת באשדוד ויש לי ארבעה ילדים ואחותי מתגוררת בשדרות. העסקה היה סגור כמעט שבועיים אחרי ה-7 באוקטובר. זה פגע בתזרים, היה לחץ עם הצ'קים. הגיעו כמון חיילים בתחילת כל יום, אבל החל משעות הצהריים המקום היה ריק, העבודה ירדה משמעותית. אחותי סיוון היתה מפונה חמישה חודשים ושהתה במלון באילת. תושבים עזרו את העיר בזמן המלחמה וחזרו רק בזמן האחרון".
לאחר הליכה רגלית קצרה, הגענו לשוק האותנטי בנתיבות, בו נמצאת מסעדת "זיגדון" המנוהלת על ידי שלומי זיגדון בן ה-19 – דור שלישי במסעדה המשפחתית, שפועלת כבר 60 שנים, מאז שסבו פתח את המקום, שמכר את הפלאפל הראשון בנתיבות וכיום הוא מתמחה במאכלים טוניסאיים ביתיים.
"המלחמה השפיעה מאוד, אנחנו נשארנו כאן ופתחנו אבל בהתחלה השוק היה ריק לגמרי. אני מכיר את וולט מתל אביב וכששמעתי שמגיעים לאזור שלנו, התקשרתי איתם. רואים עלייה במכירות במשלוחים", הוא מספר.
התחנה האחרונה בסיור המרתק היתה כפר מימון, שם נהל אבישי שלזינגר (21) את "הבקתה" המתמחה בהמבורגרים כשרים בעבודת יד. "אנחנו בעוטף בונים את עצמנו כל יום מחדש האזור כולו חווה טלטלה ועכשיו אנחנו מחזירים את החיים לעסק". הפלטפורמה של וולט תסייע לנו להנגיש את העסק ללקוחות נוספים, לקוחות הביטחון ומבקרים באזור שמתחילים להגיע. אני מאושר שיש אפשרות להחזיר במעט את החיוך אחרי התקופה הלא פשוטה הזו".