תחנת הרכבת בשדרות היא התחנה היחידה בעולם שתוכננה לענות על האתגר של יצירת מבנה מוגן מטילים, ובאותה עת לשרת את הציבור הרחב בצורה נוחה לנוסעים. אבל מאז תחילת המלחמה, כבר למעלה מ-9 חודשים שהיא לא פעילה לאורך כל קוויה, בשל בעיה ביטחונית בכביש בין אשקלון לשדרות. קטע מסילה הסמוך לקיבוץ ארז הוא הבעייתי, הצבא טוען שהוא חשוף מדי. בחודש מרץ התחנה נפתחה מחדש, אך הנסיעה אפשרית רק לכיוון דרום (תחנות נתיבות, אופקים ובאר שבע).
הודעת דוברות הרכבת אז ציינה שהם פועלים למול משרד התחבורה וגורמי הצבא על מנת לאפשר נסיעה גם לכיוון צפון. אלון דוידי, ראש עיריית שדרות, גם התייחס ומסר: "ראוי שתיפתח גם תחנת הרכבת בעיר, שמשמשת רבים מתושבינו ותושבי הסביבה. לצערי, בשל עוולת מהעבר שקבעו את מיקום המסילה מול עזה ובהמשך לא דאגו למגן אותה, לא מאפשרים לרכבת לנסוע. אני דורש פתרון למציאות הזויה זו ושמשרדי הממשלה ימצאו את התקציב הנדרש למיגון המסילה".
הרצח בחניון ברמלה: בית המשפט העליון ידון האם לעכב את עונש המאסר בפרשה
החות'ים מזמינים את ישראל לשלב החמישי - עכשיו נחשפים יעדי הזהב של צה"ל בתימן
בחודש יוני במסגרת ביקור של צוותי משרד התחבורה בעיר, דוידי עדכן ש"דרש ממשרד הביטחון לקיים דיון עם צמרת הצבא, כדי לתת מענה לתושבי שדרות והאזור בנסיעה ברכבת למרכז הארץ". באותה עת, שרת התחבורה מירי רגב, לבקשת העירייה, הנחתה לבחון תכנון תחנת רכבת נוספת לנוסעים בצומת 34/333 ותחנת רכבת משא באזור התעשייה איבים. בינתיים, התושבים מתלוננים, האזור שגם כך מוכה אסון מוכה גם בקשיים תחבורתיים, והתחנה הממוגנת ביותר לא משרתת את הייעוד המלא לו נועדה.
עמי שנער הוא שותף מייסד של משרד 'מן שנער אדריכלים', משרד שתכנן בנייני ציבור גדולים כמו שדה התעופה על שם אילן ואסף רמון ז"ל ולאחרונה את הספרייה הלאומית בירושלים. שנער היה האחראי על תכנון תחנת הרכבת בשדרות, את הקמתה ליווה באופן אישי ובתכנונה השתתפה גם בתו קדם שנער. שנער נאות להשיב ל"מעריב" על שאלות בנושא ולהרחיב.
הוא מספר: "הפרויקט הזה במיוחד קרוב לליבי, כי חשתי שהתחנה הזאת משנה מציאות עבור שדרות. לא אשכח את השמחה הגדולה בעיר, עם חנוכת הבניין בדצמבר 2013. אלפי תושבים באו לצפות בפלא החדש וליהנות לראשונה בתולדות העיר מעצם ההתחברות למרכז הארץ".
שאלנו אותו: איך מתכננים תחנה מוגנת? שנער השיב ש"כשהתחלנו בתכנון התחנה בשנת 2008, לא היו כל הנחיות לתכנון תחנת רכבת ממוגנת. מדובר בפרויקט שלראשונה נרקם בארץ ובכלל בעולם, ולכן היינו צריכים להתחיל הכל מאפס". הוא הוסיף ופירט: "בשלב ראשון התחנה תוכננה כתחנה רגילה, אך כשהתגברו מטחי הקסאמים, החליטה רכבת ישראל ביוזמתה לשנות מהיסוד את התכנית. לצוות התכנון צורף מהנדס מיגון שפיתח את תפיסת המיגון של כל התחנה על כל מרכיביה. בין היתר הקמנו אולם נוסף על הרציפים שמתחתיו שני קרונות - היחיד מסוגו בארץ".
תהינו מה הם האתגרים בבניית תחנה כזאת. שנער שיתף כי "מלבד אתגרי התכנון והבנייה של תחנת רכבת בישראל, היות ולא היה תקדים לתחנה כזאת נדרש לפתח את תפיסת המיגון מצד אחד ובד בבד ליצור מבנה מזמין, ידידותי, לא 'בונקר חשוך'. לכאורה, דבר והיפוכו". חשוב לו לציין לטובה, ש"הרכבת לא חסכה במשאבים וגיבתה אותנו לחלוטין ביצירת מבנה ייחודי".
שנער מגלה עוד ש"ראש העיר דאז, אלי מויאל ז"ל, דרש ובצדק, שאולם התחנה ימוקם בצד של שדרות ולא כפי שתוכנן במקור, ממערב לכביש 34, וזאת כדי שהתחנה תהיה פיזית בשדרות (ולא "מחוץ לעיר"), וגם כי היא מחולל של פעילויות סביבה, מה שבהחלט קרה". עוד ציין: "בדיעבד סיימנו עם שני אולמות, האחד ממזרח לכביש והשני ממערבו כך שראייתו הייתה נכונה מאד".
מה הטעם במיגון תחנה כשהתוואי לא ממוגן? "אכן, המיגון חלקי מאד כשהקו עצמו חשוף, וזו הסיבה המרכזית לכך שהתחנה לא פעילה כיום לאורך מסלולה", אישר שנער.
מסקרן לדעת, האם יש דוגמאות לתחנות ממוגנות אחרות בארץ? בעולם? לדבריו וככל שידוע לו תחנה ממוגנת קיימת "רק באזרביג'אן. כפי שניתן לתאר, עד כה אף מדינה לא נאלצה להתמודד עם האיומים עימם אנחנו מתמודדים, ואין סיבה להתמגן, בטח שלא מירי טילים". שנער ציין את המובן: "אין ספק שהמציאות הישראלית 'כפתה' עלינו את התכנון הזה. המציאות אצלנו לא נורמלית".
ביקשנו להבין במה שונה מבנה תחנת רכבת ממבנים אחרים כקניון או בית ספר. שנער הסביר ש"תחנת רכבת במהותה קולטת ומעבירה עשרות ואף מאות אלפי נוסעים במהירות ובנוחות המרבית האפשרית. על כן במהותה היא מקום מעבר שאמור להיות מזמין, אוורירי ונוח. כל אלו מנוגדים לצורך במיגון. בית ספר שהוא מעט יותר סטטי באופיו יכול להכיל מרחבים מוגנים גדולים – אם כי גם כאן אין הדבר נורמלי".
לסיכום אמר שנער: "כולי תקווה שהתחנה הזו, שהיא ללא ספק הייתה ותמשיך להיות בשורה עבור תושבי העיר והאזור כולו, תמשיך לפעול ולשרת את כלל משתמשיה, ובתקווה לימים שקטים יותר".