עוד בטרם הוקמה מנהלת תקומה הוקמה "הקרן לשיקום כפר עזה” במטרה לסייע לתושבי הקיבוץ לשקם את החורבן שחוו. "דוד שלי קיטש המנוח היה האקולוג המיתולוגי של קיבוץ כפר עזה”, מספר רותם גרוסמן, איש יחסי ציבור מגבעתיים שמשפחתו היא ממייסדי הקיבוץ והקים את הקרן. "כל חג וחופשת קיץ הייתי מבלה יחד עם אמי בכפר עזה אצל קיטש ואשתו שרהל’ה, והרבה מחוויות ילדותי ונעוריי היו בקיבוץ, מה גם שמשפחתי היא משם במקור. עם השנים גם הייתי דובר קבוצת הפועל תל אביב בכדורגל ובעוטף עזה היו לנו הרבה אוהדים, אחד מהם הוא עומר חרמש, חבר קרוב שלי שנרצח ב-7 באוקטובר. ברגע שקרה מה שקרה, כל המשפחה שלי נרתמה לעזור לתושבי כפר עזה והקימה חמ”ל בשפיים שנועד לסייע לתושבים. ב-8 באוקטובר עזרתי לתושבי כפר עזה לפתוח הדסטארט לגיוס כספים למען שיקום האזור. ב-8 באוקטובר המילה ‘שיקום’ נתפסה כמילה שלילית כי חלק מתושבי כפר עזה חשבו שהמילה ‘שיקום’ שקולה לנזקקים, אבל עדיין כולם היו בהלם ולא הבינו את גודל האסון. הכל היה הרוס ונדרש שיקום. ברגע שהתחלנו את קמפיין הגיוס גייסנו כבר מעל לחמישה מיליון שקלים. אני הקמתי את היוזמה ואת הקרן אבל העברתי את שרביט הניהול לחמ”ל בכפר עזה, ואני עדיין עוזר ומלווה את זה. בחודשיים הראשונים גייסנו את רוב הכסף ובהמשך זה פחת, באופן טבעי, ועכשיו התרומות מטפטפות בקצב אטי יותר”.
כ-12 ימים לאחר הטבח הנוראי ב-7 באוקטובר הקימה ממשלת ישראל את מנהלת תקומה במטרה לשקם את יישובי העוטף. במקביל, נולדו בחודשים האחרונים יותר ויותר יוזמות פרטיות בניסיון לסייע לשיקום פיזי של היישובים, כמו זו של גרוסמן.
כשהוא נשאל מה מטרת הקמפיין הוא משיב: "לסייע ככל האפשר בשיקום האזור, הבתים שנהרסו, השטחים החקלאיים שנפגעו, המבנים שנפגעו אנושות. ברור לי שחמישה מיליון שקלים מספיקים לרכישת רק שני טרקטורים מסוג ‘ג’ון דיר’ אבל זו התחלה, וזה נתן פוש ראשון לשיקום היישוב, בתקווה שזה יגדל ויתרחב”.
יש הרי גם את מנהלת תקומה, שזה בתכל'ס תפקידה, זה לא מתנגש?
"לא, המטרה של הקרן היא לתת את התמיכה הנוספת למה שמנהלת תקומה אמורה להשיג. פרויקט תקומה אמור לשאת גם תקציבי פיתוח, מדובר במיליארדים שאין לי מושג מאיפה יביאו אותם. מה שאנחנו מגייסים הוא טיפה בים אבל זה מה שאנחנו יכולים לעשות כרגע. המטרה היא לעודד את הרוח של תושבי כפר עזה. לנו, אלה שבאים מהעיר, שני טרקטורים נשמע מעט אבל זה הישג יפה לשיקום אזור חקלאי שכזה”.
"החלטה של רגע”
ב-7 באוקטובר היה א’ (20) בקיבוץ סופה. "כשפרצה המלחמה התחרפנתי בבית ולא יכולתי לשבת בחיבוק ידיים כשראיתי שהדרום נהרס”, הוא מספר. "החלטתי בדחף של רגע וביוזמה פרטית שלי לפתוח קמפיין גיוס המונים למען שיקום בתים בעוטף עזה. היה ברור לי שזה משהו שאני מוכרח לעשות, בייחוד כשמניסיון עבר במבצעים קודמים ואירועי לחימה בגזרת הדרום אנו מודעים לכך שמשרדי הממשלה מתקשים לתת עזרה כספית מיידית לאזרח הפשוט, זה שנפגע לו הבית מרקטה, שנשרף ביתו כליל או שנפגעו חלונותיו מרסיסי קלצ’ניקוב של מחבל נתעב”.
לאן הלך הכסף?
"בגלל שידעתי שאני אמור להתגייס ולא יהיה לי זמן להתעסק בזה יותר מדי, את הכסף שגייסתי, 50 אלף שקלים, תרמתי למכינה הקדם צבאית ‘דרך פרת’ בה חונכתי ועליה אני סומך, הפקדתי את הכסף בידיה למען שיקום הבתים. מאז פרוץ המלחמה חניכי המכינה פועלים לשיקום בתים שנהרסו באזור הדרום ובייחוד ביישובי העוטף וידעתי שאומנם זו יוזמה פרטית שלי, אבל כדי להוציא אותה לפועל, המכינה היא המקום הנכון. אני יודע שמנהלת תקומה אמורה לעסוק בזה, אבל ביום הראשון למלחמה לא חשבתי על זה וגם לא הייתה 'תקומה' ברקע, פעלתי מתוך אינסטינקט ולראות את הבתים שהמכינה הצליחה לשקם, בין היתר גם דרך התרומה הצנועה שגייסתי, זה משהו שריגש אותי, ודי ביאס אותי שפיזית לא יכולתי לסייע בשיקום בגלל המחויבות הצבאית שלי”.
"לא יחליטו עלינו בלעדינו”
"עתיד לעוטף” - התנועה האזרחית לחידוש העוטף, היא הארגון האזרחי הבולט כיום בפעילותו למען שיקום וחידוש העוטף. הוא הוקם על ידי תושבי ותושבות העוטף מתוך החלטה לקחת אחריות על עתידם, לקום מהכאב ולהתאחד תחת תנועה א-פוליטית אחת כדי לקחת חלק מעשי בהבטחה שהעתיד ייראה אחרת – מבלי לחכות שמישהו אחר יעשה זאת בלעדיהם.
"אנחנו תנועה של כלל תושבי העוטף, כלומר לא רק מושבניקים או רק קיבוצניקים או רק תושבי שדרות, אלא אנחנו תנועת עשייה ציונית של תושבי העוטף שרוצה לוודא שחזון התושבים הוא זה שבעצם משפיע על כל קבלת ההחלטות שקורית פה”, מסביר מנכ"ל התנועה אהד כהן. "קמנו ואמרנו שלא יחליטו עלינו בלעדינו, לא מתוך המקום שאנחנו יודעים הכל, אלא לבוא ולהגיד מה שאנחנו רוצים, לוודא שהדברים האלה קורים לפי חזון התושבים. התנועה קמה בימים הראשונים למלחמה מתוך הבנה שאין לנו ממש ברירה, אלא אנחנו מוכרחים לשנות תפיסה של התושבים בכל המקום שנקרא ‘שיקום העוטף’, כלומר, אם ננסה לטפל בבעיה חדשה עם הכלים הישנים אנחנו נתאכזב. אנחנו חייבים לשנות את המקום הזה, שזה אומר להגדיר את חזון התושבים ולדאוג למנהיגות חזקה בעוטף. השילוב של השניים האלה אמור לייצר תפיסה אזורית של כל העוטף, והבנה שהתושבים חייבים להיות הרבה יותר מודעים, מעורבים ומשפיעים”.
חרתם על דגלכם לשקם את העוטף. "שיקום” זו מילה רחבה מדי. הסבר מהו שיקום עבורכם.
"שיקום זה לא אומר רק חידוש ושיקום הבתים כי את זה הרבה עושים, זה החלק הקל. שיקום זה לבנות את החוסן האזורי, ההבנה שאנשים חוזרים לגור פה, ולא כולם יכולים לחזור, לא רק כי אין להם בית אלא כי הטראומה גדולה מדי. צריכים לקחת אחריות ולקיחת אחריות היא השיקום האמיתי. כשאדם עובר פציעה קשה, רק כשהוא לוקח אחריות ומטפל בעצמו הוא מצליח לא רק לחזור למה שהיה אלא לצמוח מהדבר הזה. בסופו של דבר החזון שלנו הוא ליצור חבל ארץ בטוח ומשגשג. אנחנו מאמינים ששיקום העוטף זה שיקום של המדינה. כשאנו, תושבי העוטף, נצליח לשקם את האזור – זו תהיה דוגמה ומופת לאיך תושבים לוקחים אחריות על העתיד שלהם ומשנים את המציאות לפי מה שהם רואים לנכון”.
עד כמה אתם משתפים פעולה עם מנהלת תקומה? העשייה שלכם לא מתנגשת עם הפעילות שלה?
"יש ממשק מאוד טוב בינינו לבינם וזה לא מתנגש. תחשוב על זה שאנחנו בונים את הקומה החדשה של כל התושבים מכל העוטף, ואנחנו בונים קשרים של 19 מיליארד שקלים (התקציב שהוקצה למנהלת תקומה). אחרי מה שקרה ב-7 באוקטובר קל לתושבים לצאת ולמחות ויש כל סיבה מוצדקת לכך, אבל אני בא ואומר שיש אלטרנטיבה וזו תנועת עשייה ציונית, שבאה ואומרת: ‘אנחנו עושים! רוצים להצטרף אלינו? מוזמנים’. כשאתה בא בטוב ובא לעזור – זה עובד. אנחנו לא באים להתלונן אלא באים להעביר מה אנחנו רוצים שיקרה. אנחנו מחזקים את המנהיגות המקומית שלנו כדי שכולנו נרוויח מזה. אנחנו רוצים פה מנהיגות חזקה וממשלה חזקה. אנחנו עובדים עם תקומה וחשוב לי להעביר מסר שאנשי תקומה מונעים מהמקום הנכון, קשובים לנו ובאו עם שליחות וכוונות טובות, וחשוב שהם ימשיכו בעשייה שלהם. המטרה שלנו היא לדייק אותם. לראיה, כשמנהלת תקומה החליטה לעבור מקום, היא רצתה לעבור למודיעין, אבל אנחנו אמרנו: ‘לא, לא, יש רק מקום אחד שאתם צריכים לעבור אליו וזה העוטף’. באנו עם משאית, הבאנו ארגזים ועזרנו להם לארוז. לא עשינו להם הפגנות ומחאות. מצאנו להם פה לוקיישנים. להגיד שזה לא מאתגר אותם? ודאי שזה מאתגר אבל אנחנו אומרים את מה שצריך להיאמר ואנחנו עושים את זה בצורה נעימה. אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה ואנחנו רוצים לעזור להם להצליח כי ההצלחה שלהם זו ההצלחה שלנו”.
