במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב הושקה תערוכת משכית 70/30/10, המוקדשת למותג האופנה האיקוני שהפך לסמל בתרבות הישראלית לדורותיה. משכית נוסדה בשנת 1954 על ידי רות דיין, כחברה ממשלתית, שנועדה ליצור מקומות עבודה לעולים ועולות חדשים.
משכית הפכה לאחד מסמלי התפתחות האופנה הישראלית במשך 70 שנים ובמהלך השנים החברה גם עיצבה תכשיטים באמצעות צורפים שגם הם הגיעו מהתפוצות.
בשיאה הפעילה משכית רשת חנויות ומוצריה שכללו בגדים רקומים ויצירות אופנה היוצר פאזל מרתק של תפוצות ישראל, הפכואת מוצריה הייחודיים לפופולאריים גם מעבר לים.
החברה המיתולוגית נסגרה לפני 30 שנים ולפני כעשר שנים היא חידשה את פעילותה בבעלות פרטית, עם המותג המיתולוגי, שדורות של ישראלים גדלו עליו.
התערוכה מדגישה את תרומתה המשמעותית של משכית לעיצוב הזהות הישראלית ולפיתוח מה שהפך להיות מוכר כ"אופנה ישראלית מקורית".
באמצעות תצוגה ייחודית המשלבת פריטים היסטוריים לצד עיצובים עכשוויים, המבקרים יכולים לחוות את ההמשכיות של המותג ואת השפעתו המתמשכת על עולם האופנה הישראלי.
התערוכה מאורגנת בשבעה פרקים נושאיים היוצרים פאזל ישראלי: מארג, מסורת, אדמה, מדבר, צבע, לבנה, כוכב. כל פרק מציג היבט ייחודי של הסגנון והאסתטיקה, שהפכו את משכית למותג כה משפיע ואהוב.
הישן והחדש מוצגים זה לצד זה, בערבוביה ובסמיכות שמאפשרת דו־שיח בין עיצובים עכשוויים לדגמים היסטוריים. התערוכה מציגה את עבודתן של המייסדת רות דיין והמעצבות פיני לייטרסדורף ונאורה ורשבסקי (אופנה וטקסטיל בהתאמה), שתרמו רבות לעיצוב ה"מלתחה המשכיתית".
דגש מיוחד ניתן לרלוונטיות העכשווית של משכית, בהובלתה של המעצבת שרון טל - עיצובים היסטוריים מוצגים לצד יצירות עכשוויות, ומדגימים כיצד הסגנון הייחודי של המותג ממשיך לעמוד במבחן הזמן ולהשפיע על האופנה הישראלית גם כיום.
עמי כץ, מנכ"ל מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב: "התערוכה משכית 70/30/10 היא יותר מסתם מסע נוסטלגי. היא מהווה עדות חיה לכוחה של יצירה מקורית ולחשיבותה של מורשת תרבותית. משכית לא הייתה רק מותג אופנה; היא ביטאה ניסיון לייצר זהות ישראלית במדינה המתהווה", ציין מנכ"ל מוזיאון ארץ ישראל עמי כץ.
שרון טל, המעצבת הראשית של בית האופנה משכית סיכמה ״התערוכה שמציינת 70 שנה לייסוד משכית, ומוצגת במציאות הנוכחית, היא ציון דרך מרגש וחשוב. צר לי שרות דיין לא זכתה לחגוג איתנו אבל אני בטוחה שהיא הייתה גאה בדרך שמשכית עוברת, מתפתחת וממשיכה לייצר סגנון על זמני ורלוונטי, תוך שמירה על השראות וערכים מקומיים".