שר התקשורת וחבר הכנסת לשעבר יועז הנדל, אולי הפוליטיקאי הכי מצודד שהיה לנו אשר הוביל מהלכים אמיצים והשפיע על חיינו, עזב את הכל והתגייס למלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר. מאז הספיק הסא"ל במיל' בן ה-49, נשוי ואב לארבעה ילדים ששירת כמג"ד לפרסם אינסוף תמונות על מדים, סרטונים שקשורים למלחמה והרבה תוכן פוליטי שמנסה לאחד תחתיו את הקרע בעם, וגם להשתחרר מן המילואים ברצועת עזה. עכשיו הוא מסביר בשיחה עם "מעריב" על ראיית העולם החדשה שלו.

מה דעתך על מה שקורה פה, יש אשמים או שזה מצב נגרר?
"מנהיגות אחראית תמיד על המתרחש, על ההצלחות ועל הכישלונות. שבעה באוקטובר היה כישלון מנהיגותי. ביטוי של חולשה ביטחונית, חברתית ומנהיגותית. האויב זיהה אותנו כחברה מפורקת ולכן בחר לתקוף. הוא זיהה את קונספציית ההכלה והשקרים שסיפרנו לעצמנו.
הוא לא הבין שהחברה הישראלית יודעת ברגעי חירום להתעלות ולהתאחד כדי להגן על הבית. מדינת ישראל התהפכה בשבעה באוקטובר, לא נחזור למה שהיה בכל מקרה".

סער לא על הפרק: השם החדש שנתניהו שוקל לתיק הביטחון | פרסום ראשון
ארצות הברית סימנה תאריך: זה מועד התקיפה האיראנית המסתמן

לדבריו, "אם לא נוביל להתעצמות, בניית החברה ותיקון - נתפרק. עשרה חודשים אחרי תחילת המלחמה האויבים שלנו עדיין רוצים להשמיד את ישראל. אנחנו בחזית מול איראן והשליחים שלה בלבנון ובעזה. השנים הקרובות מחייבות אותנו להתעצמות צבאית, לחיים על החרב. זה מחייב להשקיע בביטחון, להתעצם מבחינת אמצעי לחימה, לגייס את כולם לשירות צבאי או לאומי. חרדים, ערבים, שמאלנים וימנים. המערכות הציבוריות רקובות, כשהממשלה לא מתפקדת זה משליך על כלל המערכות, אנחנו חייבים הובלה".

איך עזבת את הפוליטיקה לטובת לחימה?
"הפוליטיקה היא מקום שבו אפשר לקבל החלטות ולשנות מציאות למיליוני בני אדם, ובמקביל זה גם מקום אפל ומלא ציניות. אני מודה כל יום לאלוהים על הזכות שיש לי להגן על המולדת ולא להיות שם. פגרת הכנסת עליה התווכחו בשבוע שעבר, ממחישה בצורה מסוימת את חוסר התוחלת ברשות המחוקקת של מדינת ישראל. המערכת רקובה, התקשורת הישראלית והרשתות החברתיות מתגמלים רעש ריק, צעקנות, וולגריות ורדידות. אף אחד לא מרגיש חסרון גדול כשהכנסת בפגרה, לא במלחמה ולא בשגרה. לתחושתי אנחנו ראויים למנהיגות טובה בהרבה ממה שיש".

הנדל ברצועת עזה (צילום מסך מתוך האינסטגרם)
הנדל ברצועת עזה (צילום מסך מתוך האינסטגרם)

אתה חושב שיש יותר מדי מלל ממעשים?
"חלק מהקונספציה היה לדבר הרבה, להגיד מספיק פעמים 'ימין חזק' ולא לעשות כלום. בשבעה באוקטובר בזמן שהדרג הפוליטי השתתק, תפסו המילואימניקים את ההנהגה. הם הובילו והצילו את מדינת ישראל. מעין חוכמת המונים שהובילה המון ישראלים לצאת מהבית, לסכן את חייהם, חלקם נהרגו שם ולעשות את מה שצריך. לקח כמה שבועות עד שכל הצייתנים הפוליטיים יצאו מהבונקר והתחילו להגיב. גם היום ההובלה היא של אנשי המעשה, אלה שמתגייסים על מדים או אזרחי. מחלקים מזון, ציוד, מתנדבים להילחם. לוקחים אחריות על החינוך. הדרג הפוליטי במקרה הטוב, זורם".

יועז הנדל  (צילום:  רמי זרנגר )
יועז הנדל (צילום: רמי זרנגר )

האם תוכניות התקשורת המרובות מלבות את זה?
"כלי התקשורת צריכים לשאול את עצמם האם הם תורמים לשיח מוקצן שמעורר שנאה או לשיח אחר. יש פה נבחרי ציבור ועיתונאים שהפכו למפרקים לאומיים, אין לי מושג מה עובר עליהם במלחמה. אולי הם מאסו במדינה הזאת או שאם נדון אותם לכף זכות הם פשוט קהי חושים או לא מצליחים להבין. מובילי דעת קהל מעודדים אירועי קצה כאילו זה משחק, וכל ביקורת נדחית כי 'ההם' עשו אותו דבר. הם חייבים להרגיש אחריות למילים שלהם".

היית שר התקשורת. מה דעתך כאחד שהיה בתחום על מה שקורה שם?
"אין לי מושג מה קורה שם. שומע חוסר שביעות רצון מהעיסוק בטפל על פני העיקר אבל לא מתעמק. אין לי זמן לזה. רוב הזמן שלי אני במילואים, עסוק במשימה החשובה של הדור שלנו. להגן על הבית".

הנדל בימיו כשר התקשורת (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
הנדל בימיו כשר התקשורת (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

מדוע הקהות-חושים לתחום?
"כלוחם - יש דבר כזה מנצחים ומפסידים? בכל מקום שבו אנחנו פוגשים אויב, אנחנו משמידים אותו. עזה נחרבת בגלל חמאס. הניצחון שלנו הוא לא סיסמה מטופשת על כובע אלא שליטה בשטח (ובעזה תהיה נוכחות צבאית עוד שנים ארוכות), החזרת החטופים כחוב מוסרי עליון, ובעיקר החזרת תחושת הביטחון - שנעלמה מאז שבעה באוקטובר. ילדים בכפר עזה ובמטולה אמורים לישון בלילה בשקט במיטותיהם, אחרת למה אני וחבריי נלחמים?".

האם תחזור לפוליטיקה בעתיד?
"אני ממוקד במלחמה אבל יודע שהפוליטיקה זה המרחב שהוביל אותנו לאסון הזה וזה גם הכלי שדרכו ניתן לשקם את מדינת ישראל ולבנות אמון מחדש. אני יכול להתחייב שאעשה הכל כדי שהמילואימניקים שראיתי תופסים מנהיגות בשדה הקרב הם גם אלה שיובילו את המדינה ברמה הלאומית".