משרד האנרגיה והתשתיות מפרסם היום להערות הציבור מתווה לאיפוס פליטות גזי חממה מכלל מגזר האנרגיה עד שנת 2050 בהתאם להתחייבות ישראל לקהילה הבינלאומית במסגרת המאבק העולמי בשינויי האקלים והתחממות כדור הארץ.
"עקרונות אלה נכונים בוודאי היום, על רקע המלחמה שבה מצויה ישראל. המשך קידום אנרגיות מתחדשות ואגירה באופן מבוזר, לצד גיוון מקורות האנרגיה המתחדשים והנקיים של ישראל, כגון מימן, יבטיחו את רציפות אספקת האנרגיה למשק שנים קדימה" מדגישים במשרד האנרגיה.
לב הבעיה: התמודדות אמיתית מול החיזבאללה דורשת דבר אחד | עמית יגור
"המהפכה התחבורתית כבר החלה": הקו האדום של הרכבת הקלה סוגר שנת פעילות ראשונה
למעשה, מצהיר המשרד לראשונה שיש בידיו את הכלים, הידע והמתווה לאיפוס פליטות ממשק האנרגיה, תוך פירוט הצעדים הנדרשים להשגת יעד זה. עד לשנת 2050, הביקוש לחשמל צפוי לגדול עד למעלה מפי שלושה מהביקוש היום ויואץ כבר בשנים הקרובות עקב חשמול התחבורה והתעשייה. בנוסף, הביקוש הכולל לאנרגיה צפוי לגדול פי 1.5 עד לשנת 2050.
לפיכך נדרשת ישראל לתוכנית ארוכת טווח כיצד לעמוד בביקושים מבלי להגדיל את הפליטות והזיהום מגז מחצבים וזיקוק נפט ופחם, לצד התמודדות עם אתגרים רבים כמו מיעוט בשטח למקורות אנרגיה מתחדשים כמו שמש ורוח ומציאות אזורית מורכבת, לצד פוטנציאל צמיחה עצום בתחומי האקלים־טק בישראל.
המתווה מתבסס על הטכנולוגיות העיקריות שנמצאות כיום בפיתוחים מתקדמים ועליהן יתבססו הצעדים האופרטיביים: אנרגיות מתחדשות (בעיקר סולארית) ואגירה בהיקפים גבוהים, שימוש בתפיסה והטמנה של פחמן דו־חמצני, מימן כחול, יבוא של אנרגיה נקייה ולא פחות חשוב, במסגרת המתווה מתייחס המשרד לראשונה לאפשרות לייצר חשמל מאנרגיה גרעינית בישראל, סוקר את האתגרים וההזדמנויות הכרוכים בכך, ומפרט מתווה שיאפשר את בחינת הישימות של תחנה גרעינית בישראל עד לשנת 2050.
"יש להמשיך ולהקים מערכות לייצור אנרגיות מתחדשות ואגירה באופן רחב, לצד קידום פיתוחים טכנולוגיים שיאפשרו נצילות גבוהה יותר של פאנלים סולאריים ומערכות האגירה על מנת להקטין את השטח שיידרש לצורך מערכות אלה", מדגישים במשרד האנרגיה, "התרחישים השונים מדגישים את העובדה כי אין טכנולוגיה אחת מובילה וכי המשק הישראלי צריך להישען על מגוון טכנולוגיות, ומאחר שגיוון המקורות האנרגטיים וביזור המערכות הן ערובה לחיזוק הביטחון והחוסן באנרגיה".