במהלך המלחמה הנוכחית, חיי התושבים בצפון הארץ שלא פונו, הפכו למורכבים וקשים במיוחד. בעוד ש-80 אלף תושבים כבר עזבו את בתיהם לאור האיומים הביטחוניים, אלו שנשארו נאלצים להתמודד עם מציאות יומיומית של אזעקות, ופגיעות רקטות, טילים או כטב״מים.
מפקד חדש, אתגר ישן: פיקוד המרכז ניצב במלחמה מול הפשיעה הלאומנית
"יש גם מחשבות על עזיבה": תושבי הצפון על סף שבירה
חוסר הוודאות, המתח המתמשך והאיום המוחשי מצד ארגון הטרור חיזבאללה, משפיעים על כל רובד בחיים היומיומיים של התושבים, מהדאגה לביטחון המשפחה ועד הקושי לתפקד באופן נורמלי, למרות האתגרים.
אמש (שבת) נורו 55 רקטות לעבר יישובים לא מפונים בצפון הארץ בשני מטחים שונים, שלא גרמו לנפגעים אך הובילו לנזק לרכוש, פריצת שריפות, והפסקות חשמל נרחבות בחלק מהיישובים.
לימור טוהר ביטון, תושבת חצור הגלילית, מתארת את תחושותיה לאור המטח הכבד לעבר אזור מגוריה: "בכל היישובים שמסביבנו נשמעו אזעקות רבות, וכתוצאה מהמטחים פרצו שריפות ביער ביריה שסמוך לביתי, כך שהשמיים אפופים בעשן שנכנס אלינו גם הביתה".
"ישנה תחושה רווחת שהפקירו אותנו בצפון ונרמלו את החיים תחת אש. בכל יציאה מהבית, אני שוקלת מספר פעמים אם בכלל כדאי לי לצאת מהבית, בודקת היכן יש מרחבים מוגנים, ומחשבת זמנים כדי שלא תתפוס אותי אזעקה ואשאר ללא מחסה״, סיפרה בכאב.
״המתח, החרדה והדריכות הם חלק מחיינו כבר עשרה חודשים, וכל רעש של אופנוע או טריקת דלת מקפיץ אותנו .יש לי ארגז מוכן בבית ליד הדלת, למקרה שתהיה מתקפה רצינית יותר".
לימור ממשיכה לתאר את התחושה של חוסר הוודאות שמלווה את תושבי הצפון בעקבות המצב הקשה: "יש תחושה שלאף אחד לא אכפת מאיתנו, ואי אפשר לדעת מה יהיה ביום הבא. שורדים מיום ליום. אי אפשר לנרמל כך את החיים תחת אש".
"הגעתי למצב שכבר מחלחלת בי המחשבה לעזוב את חצור ואת האזור כולו למקום שירגיש יותר בטוח כמו עפולה או מגדל העמק. אני משמיעה את הקול שלי וזועקת מהנשמה שלי עבור כל תושבי הצפון שמרגישים כמוני, ומקווה שמישהו יתעורר ונראה את הסוף״.
גם רואי דהן, תושב חצור הגלילית, משתף בתחושותיו הקשות: "אנו מרגישים במטווח של ברווזים שמחכים שירו עלינו, ולכן אנו דורשים מהממשלה לקחת החלטות שיקדמו את הביטחון לטובת האזרחים, ולא לטובת שרידות הממשלה".
"כמות האזעקות והשיגורים לצפון כבר חצו מזמן את רף הלחימה. אנו חייבים פעולה צבאית בלבנון על מנת לשנות את המציאות מהיסוד״. רואי מדגיש את תחושת חוסר הביטחון השוררת בקרב תושבי הצפון ומוסיף: "תושבי הצפון מגלים חוסן נפשי, אבל זו כבר מציאות בלתי אפשרית. האם זה נראה הגיוני שאנו יושבים ומחכים כבר שבועיים שחיזבאללה ואיראן יתקפו אותנו במקום לפגוע בהם? הרי יודעים שההמתנה שלנו לתגובתם היא חלק מהנקמה שלהם״.