“האזרחים הם היחידים שיכולים להציל את המצב בדקות ובשעות הראשונות"

חד הדברים הבולטים שכולנו נוכחנו לראות ב־7 באוקטובר היה זמן ההגעה הארוך של צוותי החילוץ וההצלה בשעות הראשונות והכאוטיות שחלפו מאז מתקפת הפתע של חמאס על יישובי העוטף, וכן מתקפת הטילים על ערים שונות מדרום ועד צפון. 

בחודשים האחרונים, כנראה כחלק מתהליכי הסקת המסקנות, יותר ויותר ערים מקימות יחידות סע"ר חדשות למקרי חירום או מתגברות את היחידות הקיימות בכוחות מתנדבים רבים. יחידת סע"ר (ראשי תיבות של "סיוע עצמי ראשוני") היא צוות חילוץ קל, שעובר הכשרה של פיקוד העורף, ומוכשר לתת סיוע ראשוני באירועי חירום, עד להגעת כוחות החילוץ הייעודיים, וכחלק מהמענה השלם להיערכות לשעת חירום. 

"הייתי יורדת למנהרות החשוכות ומגיעה עד אליך": עדי שוהם כותבת לבן זוגה
מיזם התנדבותי ייחודי: הכשרת נשים לתמיכה לנשים נפגעות אלימות

“עם התפתחות מלחמת ‘חרבות ברזל’ עלתה כמות המתנדבים שרוצים להצטרף ליחידות סע"ר אצלנו בעשרות מונים", מסביר דודו ברגר, סגן ראש המועצה האזורית גליל תחתון, מחזיק תיק החירום והביטחון ואחד המתנדבים ביחידת סע"ר האזורית. “המתנדבים הם תושבים ואזרחים מן המניין, עם רקע או בלי רקע בחילוץ והצלה".

"פיקוד העורף, בשיתוף עם הרשות הלאומית לכבאות והצלה מסמיכים אותם, ובנוסף צירפנו עוד 60 שעות למתנדבים, ועשינו הכלאה בין יחידת צוותי הרפואה שעובדת בשיתוף פעולה עם מגן דוד אדום, ועוד יחידה של מג"ב ונוצר שיתוף פעולה של יחידת סע"ר גם עם מד"א וגם עם מג"ב. כלומר, חלק ממתנדבי מד"א ואנשי מג"ב הם גם מתנדבים ביחידת סע"ר, כך שאם למשל מדובר במקרה של נפילת כטב"ם, הם הראשונים לסגור את הזירה ולהעניק את הסיוע הראשוני".

מה מנעד הגילים של המתנדבים?
“מנעד מאוד רחב. אלו מתנדבים מגיל 18, גיל צבא, ועד פנסיונרים. אני אתן לך דוגמה: יש לנו מתנדב שהוא מהנדס, קונסטרוקטור, והוא רשאי לתת אישור כניסה למבנה. אם לא הוא, נצטרך לחכות סדר גודל של 72 שעות עד שמהנדס יגיע לגליל העליון או לגליל התחתון בשביל לבדוק אם ניתן להיכנס למבנה. לאדם שלכוד מתחת להריסות אין את הזמן הזה. יש לנו גם פנסיונר שהוא חשמלאי, והוא יכול לנתק זרמים חשמליים, וכיוון שהוא חלק מהיחידה זה הרבה יותר מהיר מלהמתין לאיש מקצוע ולחכות לכל האישורים".

"אנחנו בעצם מתנהלים על אי בודד, ולכן אנחנו צריכים את האנשים האלה איתנו כדי להושיט יד בתוך שטח אורבני שספג נפילה. מחלץ 01, הכי בסיסי, עובר ארבעה־חמישה מפגשים בשעות הערב, צובר במצטבר 24 שעות ומקבל הסמכה נרחבת לכל האמצעים שעומדים לרשותו. לא נדרש ידע נרחב להכשרה, אלא צריך מוטיבציה, ותודה לאל יש למתנדבים שלנו מוטיבציה בשפע".

תאר את הפעילות שלכם בחודשים האחרונים.
“ככל שהתפתחה והתעצמה הלחימה במסגרת ‘חרבות ברזל’ והאיומים מצפון, ביצענו הרבה מאוד הכשרות, גם כי היה נפח עצום של מעוניינים, וגם כי האיומים יותר מורכבים וגדולים. עד תחילת הלחימה היינו בסביבות ה־50 איש. עכשיו אנחנו למעלה מ־140 איש, ואם עד המלחמה הסע"ר המקומי היה מועצתי, עכשיו לכל יישוב יש יחידת סע"ר משלו. היחידה מוכנה לכל תרחיש, גם למקרה חירום, וזה קריטי מאוד. המתקפה תבוא, זה בטוח, אנחנו ערוכים לזה. המפתח של יחידות הסע"ר הוא האנשים שמקריבים מזמנם וממרצם כדי לבוא ללמוד ולתרגל, כדי להיות מוכנים למתקפה. ההון האנושי הזה הוא שיציל בסופו של דבר את החיים בשעת חירום".

“מוכנים לכל תרחיש"

התפיסה העומדת בבסיס הקורס להכשרת מתנדבי יחידות סע"ר היא שבעת מצב חירום, כמו רעידת אדמה חזקה, כמו גם האפשרות של פגיעה בצירי תנועה ותשתיות, עלול להיווצר מצב שבו הסיוע למקומות רבים יתעכב. לכן, במשך 24 עד 72 השעות הראשונות שלאחר אירוע דוגמת רעידת אדמה, כל אחד יידרש לעשות כמיטב יכולתו והקהילה תיאלץ להתארגן ולפעול בכוחות עצמה, עד שיגיע סיוע מאורגן מגורמי חוץ.

הכנה מוקדמת, היערכות לתרחישים רבים ומגוונים ככל האפשר, היכרות עם התנהגות הקהילה ועם הכלים העומדים לרשות צוותי הסע"ר וכן שיתוף פעולה הדוק עם הרשויות והגורמים המוסמכים - הם הכלים היעילים ביותר להצלת חיים ולמזעור נזקים בשעת סכנה. צוותי סע"ר ערוכים יסייעו לרשויות להתמודד ויעניקו לאזרחים ולכוחות הביטחון תוספת של זמן יקר באירועים כאלה.

“עקב המצב הביטחוני, החליט ראש העיר שלנו, מר יוסי ברודני, להגדיל ולהכפיל את כמות המתנדבים ביחידת סע"ר העירונית", מציין ירום לוקר, מפקד יחידת סע"ר בגבעת שמואל. “יש לנו מחסן ייעודי לתחום הסע"ר, שיש בו ציוד ייעודי שנועד להפעיל אמצעי חילוץ כדי שאם פיקוד העורף לא יהיה זמין במצב חירום, אנחנו נצליח לתת את הסיוע הראשוני ב־24 השעות הראשונות, שזה הזמן הקריטי שבו ניתן להציל חיי אנשים לכודים מתחת להריסות".

"בשנה האחרונה, בעקבות המלחמה, עשינו מאמץ לגייס כ־100 מתנדבים נוספים ונתנו להם הכשרה ראשונית על ידי מתנדבי יחידות הסע"ר שלנו, וביצענו כבר שישה תרגילים, בנוסף להדרכות ולאימונים, בשיתוף פיקוד העורף, באתרים אמיתיים שנהרסו, על מנת לשפר את היכולות שלנו. בתקופת המלחמה הפכנו להיות זרוע ביצועית של העירייה להצלת חיים, זה גוף שהתגייס כדי לתת לעירייה הרבה יותר יכולות ולהגדיל את כושר ההתמודדות שלה במצבי חירום".

לוקר מציין כי בשנה האחרונה הקימו בגבעת שמואל צוות רחפנים וצוות רפואי שהצטרפו ליחידת הסע"ר כדי לעטוף אותה בכוח עזר מגובש וחזק. “כמפקד יחידת הסע"ר יש לי את כל הזרועות המגוונות כדי להפעיל את כל הגורמים הרלוונטיים להענקת סיוע ראשוני ומהיר במקרה חירום", הוא אומר.

“כשמדובר בבניינים ישנים, פגיעה אחת יכולה לגרום לקריסה של בניין שלם, בניגוד לבניינים חדשים שבהם הנזק יכול להיות פחות נרחב. אנחנו יודעים בכוחות עצמנו להוציא אנשים מתוך הריסות וזה משהו דרמטי. זה יכול להיות גם מתקפה של האויב וגם רעידת אדמה. אנחנו מוכנים לכל תרחיש". 

צוותי הסע"ר ברשות או בארגון נדרשים להחזיק את הציוד הבא: ג’ק מכני ליבר, ג’ק רכב או ג’ק עגלה, אלונקה, פטיש 5 ק"ג, פטיש 2 ק"ג, אזמל, לום ארוך, לום קצר, מסור ברזל, מסור עץ, ערכת תאורה ניידת, גנרטור נייד, תומכות משולשות, תומכות ריבועיות, ערכה לתרגול עזרה ראשונה, את חפירה, מכוש, קאטר, מספרי גזירה לברזל (תוכי), משקפי מגן, מסיכת פה־אף, כפפות עבודה, מגאפון ווסט מתנדב.

“לתת ביטחון לתושבים"

בחודשים האחרונים הוקמו יחידות סע"ר חדשות בפרדס חנה־כרכור, קריית אתא, אופקים, תל אביב, גבעתיים, רמת גן, טירת הכרמל ובכרמיאל (שם הוקמה קבוצת סע"ר החרדית הראשונה בישראל), בנוסף לערים נוספות שכאמור הכפילו ואף שילשו את כמות המתנדבים בהן, לאור הביקוש ההולך והגובר.

“התנדבתי בעקבות המלחמה ליחידת סע"ר, עברתי את ההכשרה ואני מרגיש שאני נותן משהו מעצמי למען עירי, קריית מלאכי, שמאוד חשובה לי", מספר דני עזורי, אחד המתנדבים הטריים ביחידת סע"ר החדשה שהוקמה עתה בעיר. “אני מאוד משתדל להתנדב בכל מה שאני יכול. כיוון שאני מנהל בעמותת ‘ידידים’ בקריית מלאכי, פנו אליי מהאגף והייתי הראשון להתנדב, ומובן שהבאתי איתי עוד הרבה חבר’ה מ’ידידים’ ויחד צירפנו הרבה אנשים טובים ליחידת סע"ר, כשהרצון שלנו הוא לתת כמה שיותר ביטחון והרגשה טובה לתושבי העיר ושידעו שיש מישהו שעומד מאחוריהם".

תאר קצת את חוויית ההכשרה.
“הייתה הכשרה מדהימה, למדנו פינוי אלונקות, עזרה ראשונה וחילוץ. זו הרגשה שאנחנו עושים משהו. אנחנו המענה הראשוני למקרה שחס וחלילה תבוא צרה כלשהי. אנחנו בסביבות 30 חבר’ה שהתגייסו עכשיו ליחידת הסע"ר הראשונה בקריית מלאכי וערוכים למתקפה עתידית. יש לנו את הכלים לכך ואומנם אנחנו לא רוצים שתבוא מתקפה אבל אם תקרה – לא נופתע וזה מה שחשוב".

בעקבות המלחמה גייסה עיריית יבנה ליחידת הסע"ר עוד עשרות מתנדבים (עלייה מ־70 איש ל־120), רובם המוחלט צעירים (45־25) שנענו לקריאה של ראש העיר רועי גבאי לבוא ולהתנדב. העירייה תקצבה את הפעילות שבמסגרתה עברו המתנדבים סדרת הכשרה ייעודית בת שלושה ימים מטעם העירייה ופיקוד העורף והוכשרו בקורס “מחלץ 02", כולל מתן עזרה ראשונה בשיתוף מד"א.

העירייה רכשה לטובת היחידה ציוד מתקדם וכלים מקצועיים לחילוץ לכודים מאתר הרס (טילים/רעידות אדמה), ציידה את האנשים באמצעי קשר להקפצה מהירה, גובש נוהל התייצבות מיידי, ולכל מתנדב ביגוד מתאים וערכת עזרה ראשונה. 

אחד המתנדבים החדשים הוא אוריה קאפח, מהנדס תוכנה, שבחר להתנדב ביחידת סע"ר לאחר שהבין את החשיבות שלה בעקבות חוויה אישית. “ב־7 באוקטובר פגע טיל פגיעה ישירה בבית 50 מטר מהבית שלי", הוא מספר. “באותו רגע רצתי לראות מי צריך עזרה. פגשתי את המשפחה שביתה נפגע שלמה אך קצת מזועזעת. ראיתי הרס נורא והבנתי שאין לי את הכלים לגשת לזה. עכשיו, אחרי ההכשרה של סע"ר, אני יודע איך לגשת לסיטואציה. היום אני יודע לגשת לזה בצורה מסודרת ומתודית, ואני בטוח שאם יהיה אירוע גדול כזה וכאוס גדול - אדע איך להגיב".

"בנוסף, אני בטוח שרעידת אדמה תקרה פה מתישהו, ואני רוצה להיות מסוגל לחלץ את עצמי, את המשפחה ואת השכנים, במקום לחכות לחילוץ שיבוא. אנחנו עובדים עם פיקוד העורף באתרי קריסה, לומדים לחלץ מתחת לסלעים, שימוש בכלים מגוונים, לומדים לדעת מאיפה ואיך לחלץ, איך לטפל באדם שצריך חילוץ ואיך להציל חיים. תבין, ביום שיהיה פה אירוע גדול כמו שהיה ב־7 באוקטובר – המדינה הזו לא תהיה מסוגלת להגיב וכמו שראינו אז, דווקא האזרחים הם היחידים שיכולים להציל את המצב בדקות ובשעות הראשונות".