מדי שנה במהלך חודשי הקיץ נפתחים שערי הייבוא והשוק הישראלי מוצף בעגבניות תוצרת טורקיה וירדן וזאת משום שתנאי הגידול האקלימיים במשקים המובילים את הענף ברחבי הנגב והערבה אינם מאפשרים את גידול מלכת הירקות – העגבנייה, הירק הנפוץ ביותר בכל משק בית ישראלי. בגולן חושבים אחרת וכבר עובדים על תכניות שעתידות לשנות את המשוואה הזו מקצה לקצה, צוות צעיר ונמרץ הכולל אגרונומים ואנשי מחקר מהיחידה לחקלאות וחדשנות שבמכון שמיר בעבודה משותפת עם אנשי ההדרכה במשרד החקלאות (שה"מ) מובילים ובוחנים רעיון שישלב מערכות הידרופוניות של חברות אגריטק אירופאיות המציעות טכנולוגיה שונה מהקיים בישראל, המיושמת ברחבי העולם בהצלחה רבה. 

צוות מטעם היחידה לחקלאות וחדשנות בגולן ביקר במספר חוות בספרד ובאיטליה במטרה לאסוף רשמים אמיתיים מהשטח, על ידי מפגש ישיר עם החקלאים המגדלים בטכנולוגיות אלו מספר שנים, בחינת התוצרת החקלאית ופתיחת אפיק התקשרות ראשון בישראל עם החברות. בתום תהליך בן מספר חודשים נסגרו עסקאות ליבוא ובחינה של חמש מערכות שונות, המוטמעות בימים אלו בגולן בחוות היישום וההכשרה של מכון שמיר למחקר.

ביד אחד הם זועקים אחדות וביד השנייה מחזירים את ההפיכה המשטרית | בן כספית
הצעד החרדי החריג נגד בן גביר: ״יתד נאמן״ מפרסם כותרת ראשית בערבית

"בחוות היישום וההכשרה באבני איתן אנו בוחנים גידול עגבניות בשיטה הידרופונית רב שכבתית ייחודית המשלבת את היתרונות של גידול במצע מנותק והיתרונות של גידול הידרופוני. אחד היתרונות הבולטים של הגידול ההידרופוני הוא היכולת לשלוט על תנאי הגידול. באמצעות מערכת הידרופונית, חקלאים יכולים להתאים את רמות החומרים המזינים, ה-pH והמים לצרכים הספציפיים של העגבניות. זה מאפשר לצמחים לגדול מהר יותר ולפתח פירות איכותיים יותר", אמרה ריטה מונדר, אגרונומית ראשית ביחידה לחקלאות וחדשנות גולן.

"בנוסף, חקלאי הגולן יכולים לגדל עגבניות במועד הפוך ממרבית החקלאים בישראל. מרכיב נוסף חשוב ביותר בכלכלה החקלאית הוא החיסכון במים. בשיטות הידרופוניות נעשה שימוש יעיל יותר במים, עם חיסכון של עד 90% לעומת גידול בעזרת אדמה. המים ממוחזרים, מה שמפחית את כמות המים הנדרשת ומספקת לצמחים את כל מה שהם צריכים בניצולת אופטימאלית. כמו כן, גידול עגבניות בשיטה הידרופונית מפחית את הסיכון למחלות ומזיקים. מכיוון שאין אדמה, רבים מהמזיקים והפתוגניים שנמצאים באדמה אינם קיימים במערכת ההידרופונית. זה מפחית את הצורך בשימוש בחומרי הדברה, והופך את העגבניות לבריאות יותר. הייתי אומרת שהאגרוטכניקה המוטמעת כרגע בגולן מציעה יתרונות רבים, החל מהגברת התפוקה ועד לשיפור בריאות הצמחים והסביבה".

קטיף עגבניות (צילום: היחידה לחקלאות וחדשנות גולן)
קטיף עגבניות (צילום: היחידה לחקלאות וחדשנות גולן)

 ביטחון מזון לאזרחי ישראל

האקלים המתון הקיים בגולן מהווה יתרון יחסי משמעותי מאוד אשר בא לידי ביטוי ביכולת אספקת תוצרת עגבניות בשיא חודשי הקיץ כאשר השוק הישראלי נדרש לייבא עגבנייה מטורקיה או ירדן.

יאיר גולן, מנהל היחידה לחדשנות וחקלאות גולן, הסביר כי "תלות בייבוא עגבניות ותוצרת חקלאית לישראל מציב בעיות כלכליות משמעותיות מעבר לפגיעה באתוס הציוני הבסיסי בקשר שלנו לאדמת ארץ ישראל. התלות ביבוא גורם השפעה שלילית על הכלכלה והחקלאות המקומית וכתוצאה מכך, חקלאים מקומיים נאלצים לצמצם את היקף הגידול או אף להפסיק את פעילותם, דבר שמוביל לירידה בהיצע המקומי ומכאן לעליה במחיר לצרכן הסופי, לאובדן מקומות עבודה ולפגיעה אנושה בכלכלה המקומית המרוכזת ברובה על גבולות ישראל".

לדבריו, "באופן מפתיע קיימת קורלציה הפוכה לטווח הארוך בין פתיחה פרועה של יבוא תוצרת חקלאית לבין המחיר לצרכן. שרטוט התהליך בקצרה מראה כי כשהמדינה פותחת לייבוא תוצרת חקלאית, המחיר לצרכן יורד באופן משמעותי בטווח הקצר, הגידול הופך ללא כלכלי עבור החקלאי, משקים חקלאים נסגרים והיקף הגידול מצטמצם באופן דרמטי, היבואן נשאר ללא תחרות מקומית ומכאן האיכות לצרכן יורדת והמחיר עולה".

יאיר גולן (צילום: היחידה לחקלאות וחדשנות גולן)
יאיר גולן (צילום: היחידה לחקלאות וחדשנות גולן)

"מיותר לציין, כי היכולת להחזיר משק חקלאי שנסגר לעבודה מחדש לאחר שהמחירים עלו, היא משימה קשה מאוד שתעלה למדינה ולצרכן הון. בנוסף, הייבוא מוביל לתלות מיותרת במקורות חוץ, דבר שמסכן את הביטחון התזונתי של המדינה ומעמיד את החקלאות המקומית בסיכון. הנושא התחדד במיוחד עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל'. כל אחד יכול לדמיין את המשמעות של מדינה ללא יכולות ייצור מזון טרי על ידי חקלאות מקומית במיוחד בזמן משבר ביטחוני, סגירת נתיבי שייט וסנקציות מדיניות. יש להדגיש, שהפתרון אינו נובע מהתנגדות לייבוא, אלא מתוך מחויבות להתנהלות מאוזנת של גורמי המדינה, לצד ייצור מקומי חזק ואיכותי והשקעה במו"פ יישומי שיאפשר למדינת ישראל לחזור ולהוביל את תחום החקלאות המתקדמת בעולם", הוסיף.

"בגולן, מתוך ראייה כוללת מאמינים בחקלאות המקומית וממשכים את דרכם של חלוצי הגולן שפיתחו כאן חקלאות מצטיינת. לצד זה מכניסים חדשנות ויעילות בייצור, נותנים דגש על איכות התוצרת, נוגעים בכל שרשרת הערך ומחפשים את היתרון היחסי של החקלאות הגולנית ולא פחות חשוב משקיעים בחינוך של דור חדש של עובדי אדמה אידיאליסטים ופורצי דרך", סיכם גולן.