סבסטיאן פודסמסר, בנו של אדריאן מרסלו פודסמסר שנרצח אתמול בבקעת הירדן וניצול מסיבת הנובה בעצמו, שוחח היום (שני) עם ינון מגל ובן כספית ברדיו 103FM, ושיתף אותם בזכרונות על אביו והתחושות מהנובה.
"כואב הלב. עוד לא עברה שנה מאז הנובה", אמר סבסטיאן בפתיחת דבריו. "שרדתי את הנובה, גרמתי להורים שלי לסבול בבית. אני מרגיש שאבא שלי עשה לי קטע. ברחתי תחת ירי, סחבתי את החברה שהייתי איתה כל הדרך וטיפלתי בפצועים בדרך, באנשים, הצלתי חבר משיח בשדה בודד, והיה לי רגע אחד שכבר השלמתי עם המוות וחיכיתי שיגיע. יצא לי לקבל יריות לכיווני".
ריחות של מלחמה באוויר: פגיעה ישירה בבניין מגורים בנהריה
נסראללה קיבל את המסר: עכשיו נחשף מה הושמד בתקיפה החריגה בסוריה
"אבא היה מדהים", שיתף. "עלינו לארץ מארגנטינה ב-2003, אמא שלי וארבעה אחים. הוא תמיד דאג קודם כל לאחר לפני עצמו, קודם כל לילדים שלו ולמשפחה לפני הבריאות שלו, תמיד עם חיוך על הפנים, תמיד מנסה לשמח את כולם, להצחיק. הוא היה פדחן, הרבה אומרים שאני ממש מזכיר אותו לטוב ולרע. למדתי גם מהמגרעות המון איך להשתפר ולהיות יותר טוב מטוב, יותר נדיב מנדיב. בזכותו הפסקתי לעשן אחרי 10 שנים – היה לו אירוע מוחי והייתי שם להציל אותו. ראיתי אותו חוזר על קביים, ואמרתי שאני לא רוצה להיות אבא שלי בקטע הזה. הוא היה מעשן עד האירוע המוחי".
ביחס לפיגוע בבקעת הירדן, בו נרצח אביו, אמר: "אני מבין שמחבל מהצד הירדני, נהג משאית, הצליח להסליק נשק, ופשוט ירה בשלושתם מטווח אפס. עבדתי שם לפני כמה שנים, אני מכיר את האבטחה. באזור הזה הביטחון שונה מאשר למעלה במסוף, בגלל שהיה פחות ספק שיקרה אירוע כלשהו, אבל תמיד אמרו שאם יהיה אירוע של טרור, הוא יהיה שם במטענים".
"הייתה תחושה שזה יקרה יותר בצד הירדני מאשר הפלסטיני", הוסיף, "בגלל הפחד של הנהגים הפלסטיניים לאבד את העבודה או להסתכן בבעיות עם המשפחה. העובדים לא היו אמורים להיות עם נשק, המאבטחים כן".
"תמיד לדעתי אפשר למצוא, כשקורה אירוע כזה, איך אפשר להשתפר, עד שזה לא קורה לא יודעים שזה יכול לקרות", המשיך. "השאלה מה הלאה? שלא יקרה שוב, שלא סתם אנשים ילכו על פארש. אמא כואבת, אשתו השנייה כואבת גם, הם היו אמורים לחגוג שנתיים נישואים. גדלנו במעלה אפרים בבקעה, היום הוא גר עם אשתו באריאל. מרגישים אותו פה עדיין".
סייעה בהכנת הכתבה: מיכל קדוש, 103fm