טקס הזיכרון הלאומי המרכזי לציון שנה לטבח שבעה באוקטובר התקיים הערב (שני) בפארק הירקון. בשל הנחיות פיקוד העורף מתכונתו מצומצמת משתוכננה.
הטקס החל בשעה 19:00. בפתחו, בשעה 19:10, התקיימה דקה דומיה. המארגנים קראו לציבור "לעצור את הכול בשעה זו ולהתייחד עם זכרם של הקורבנות".
בטקס עלו לבמה ניצולים, בני משפחות שכולות וקרובי חטופים, שחלקו את סיפוריהם המרגשים והכואבים. בין הדוברים היה יגאל כהן, אביה של רב"ט הדר מרים כהן ז"ל, תצפיתנית שנפלה בקרב במוצב נחל עוז.
כהן, שדיבר בשם משפחות התצפיתניות שנהרגו באותו יום גורלי, נשא דברים נוקבים: "אנחנו הקול של הבנות שאיבדנו," אמר בקול רועד מהתרגשות. "דמן זועק אלינו, ואנחנו מחויבים להשמיע את זעקתן". בדבריו, הדגיש כהן את הצורך בנשיאה באחריות: "לא נשתוק ולא ננוח עד שהאחראים יתנו את הדין," הצהיר בנחישות. "למרות הכאב העצום, נמשיך להיאבק למען הצדק והזיכרון של יקירינו."
בסיום דבריו, ביצע כהן מחווה מרגשת. הוא הפריח 16 בלונים כחולים לזכר הנופלות, ולצדם חמישה בלונים צהובים, המסמלים תקווה, עבור חמש התצפיתניות שעדיין חטופות בעזה. "למענכן - דניאלה גלבוע, קרינה ארייב, נעמה לוי, לירי אלבג ואגם ברגר," אמר האב.
יונתן שמריז, אחיו של אלון ז"ל ומייסד 'קומו', נשא דברים מרגשים בטקס הזיכרון הלאומי לזכר הנופלים באירועי ה-7 באוקטובר. בנאומו, הוא שיתף את כאב המשפחות ואת תחושת ההפקרה שחוו במהלך אותו יום גורלי, אך גם הדגיש את כוחות הרוח והאחדות של החברה הישראלית.
"המקום הכי יפה, הכי מלא שמחת חיים ותקווה – הפך לגיהינום", פתח שמריז בדבריו. הוא תיאר את רגעי הייאוש והפחד: "מחזיקים את יַדית הממ"ד ביד אַחת וסכין מטבח בּיד שנייה, בלי אוכל, בלי מים, מנסים להרגיע את הילדים, להבטיח להם שיהיה בסדר". הוא הדגיש את הכאב האישי של אובדן אחיו: "תשעה עשר חברי קיבוץ נחטפו, בהם אלון, אחי הקטן והאהוב".
בהמשך, שמריז הדגיש את תעצומות הנפש שגילה אלון ושני חבריו בזמן שהיו בשבי: "הם כתבו מילה אחת על סדין לבן - הצילו. זה לא עזר להם". הוא שיבח את אחיו על תעוזתו ויכולת ההנהגה שהפגין בתנאים בלתי אפשריים: "אלון אחי פעל בניגוד לכֿל אינסטינקט בסיסי, הוא יזם והוביל, לא פחד לטעות, לא פחד להאמין".
שמריז סיים את דבריו באמירה מעוררת תקווה, כשהוא מביע את אמונתו בכוחו של הדור הנוכחי לשקם את החברה הישראלית ולבנות מדינה טובה יותר: "אני מאמין שמתוך ההריסות והחורבן, מתוך התופת, קם כאן דור חדש... דור שישקם את ההריסות ויבנה כאן מדינה טובה יותר, ערכית יותר".