הלוויתו של רס״ר במיל׳ תום סגל ז״ל שנפל בלבנון נערכה היום (ראשון) בבית העלמין במושב עין בשור, בנוכחותם של מאות תושבי המועצה שליוו את סגל בדרכו האחרונה עם דגלי ישראל.
אביו מיכה ספד לבנו: "כמה אנחנו לא רוצים להיות פה. אבל אתה כמו תמיד מביא אותנו למקומות שלא חלמנו, לטוב ולצערנו גם לרע. ילד נפלא עלאק ילד 29. עוד מעט. ילד נער גבר של הפכים חזק, גדול, מחוספס מבחוץ ופו הדוב מבפנים. טוב בפורים גם פו הדוב בחוץ, אנחנו יודעים".
"רגוע, נינוח, ופתאום פקעת של עצבים כיף של ילד עם חיוך נפלא שאי אפשר שלא להתאהב בו למרות כל הברדק שהוא עושה. חוש טכני מפותח מדגם את הג'יפ האופנוע רובוטים בסולאריים נשקים בסמארט וביי דבליו וואיי".
"אבל אם אתה יושב, יש משהו על השולחן כשאתה קם, לא משנה מה זה תו נייר מספרי עם קליפ של אביו של השערות או מכשיר כלשהו בלי שתרגיש בכלל שאתה קם זה שבור ומפורק לא נשאר כלום, הידיים לא נוחות".
"ידעת לקחת את הדברים לקצה ולשלוט בהם באופנוע. מי עוד בגיל 6 עושה קפיצות ועוד עם האאודי? איך סחבת אותנו בעזרת ליאוריק לעשות סקי ולהפוך את זה למשהו של המשפחה והכל לקצה לטופ ובהפוכה".
"איך מילד אמא שסחבה אותו בכוח לסיים בגרות בהצלחה דרך אגב למישהו שמחליט ללכת ללמוד דווקא הנדסה מילד שצריך לריב איתו שיבוא לעבוד בגינון בימי שישי מגיל 13 לאיש שכל מקום עבודה הופך מיד לגורם מרכזי ומתקדם בצורה מדהימה".
"הדבר העיקרי אצלך היה אהבת השטח, הארץ, הטיולים באופנוע בג'יפ. לפני שנה בדיוק הייתם בסיני ב-8 כבר הודעתי שיצאתם ואתה בא הביתה, אל תבוא, אמרתי לך. לא יודע אם אפשר ואם בכלל יהיה לנו בית שתגיע".
"ואני מתקדם לאט, אתה אומר. אחרי זמן קצר, הודעת לי שאתה נוסע לבאר שבע לקחת ציוד ועולה ליחידה בצפון. מאז שלושה סבבי לחימה שומר על הצפון, יורה מרגמות ומתעצבן שאתה לא בלחימה בעזה".
"רוצה יותר אקשן, רוצה להרגיש מועיל יותר. מצד שני, כל יציאה קודם כל הולך לתמוך בבר, לצעוק על השבט שיגיעו יותר. ואז שבסבב שני בגבול עזה ושוב רוצה להיכנס יותר מחפש לעבור ליחידת קצה מודע לסכנות אבל מבין את הסיבה, מבין שזה תפקידך להגן, להציל את המדינה, לתרום לשחרור חטופים עם ביטחון האזרחים וכל השיט הזה".
"שנכנסת לסבב השלישי בלבנון הבינו מסביבך, אפילו חפר הבינו שאי אפשר להחזיק אותך יותר. את הנמר שמשתולל לך בפנים חייבים לשחרר עברת לפתן לניוד".
"כמה מאושר ומסופק וגאה היית שם מהעבודה, מאנשים הנפלאים. רובם נפלו איתך לצערנו. למרות המלחמה למרות האסונות למרות הקשיים והניגודים, הצלחת לעשות יישור קו בחיים עבודה חדשה באי דבליו איי אופנוע חדש אישור קו לאופנוע בעזרת גויקו דירה חדשה בדורות כמובן עם חדר נפרד לאופנוע. יציבות חדש במילואים".
מכאן היית אמור להתחיל. ואתה יושב על קו הזינוק. הכל בהפוכה אצלך בפנים, פו הדוב. בחוץ באז שנות אור. איש של חיים שוכב כאן מת.
אז תן לגוף שלך לנוח בשקט, שמור עלינו מלמעלה. דש לסבא וסבתא יונה. תן לה נפש שלך להמריא אל האינסוף ומעבר לו".
נציג צבא ההגנה לישראל, סגן אלוף יובל סתיו, ספד לו: "אני נמצא כאן יחד עם משפחתך יקירך, חבריך ללוחמים והמפקדים שלך. נאלצים בלב כבד להיפרד ממך בטרם עת, ובלתי אפשרי למצוא את המילים שיכולות לבטא את החלל שאתה מותיר אחריך".
"בשעה קשה כזו צהל וכוחות הביטחון עדיין נמצאים בלחימה עיקשת מול האויב בכלל החזיתות מצפון ועד דרום ועל כן לצערנו נבצר מחלק מרעיך להיות כאן איתנו, להצביע לך וללוות אותך בדרכך האחרונה".
סגל יקר, היית בעבורנו הרבה יותר מחבר מפקד. היית אח שותף למסע, אדם שאי אפשר להיות אדיש אליו, נוכחותך תמיד הייתה מורגשת. בין אם בצחוק מתגלגל שממלא את החלל או בעמידה האיתנה שלך אל מול האתגרים".
"ג'ינג'י בכל מובן המילה, במראה ובאופי אש של נחישות נפש גדולה ורגישה שיודעת גם לכתוב שירים ולהעמיס את הלב. החיוך שלך, הצחוק המתגלגל והיכולת לעלות חיוך על פני אחרים אלו דברים שתמיד נזכור וננצור".
"הכנסת שמחה ורוח טובה גם במצבים הקשים ביותר והצלחת לגעת בכל מי שסביבך עם חוש ההומור המיוחד שלך. היית אדם של עבודה קשה.
חרוץ ומסור נתת את כולך בכל משימה. המחויבות, הנאמנות שלך ללוחמים לעמיתים ולמדינה הייתה ניכרת בכל צד. נולדת וגדלת כמושבניק, חקלאי בנפשך".
"מחובר לאדמת ארץ ישראל כשורש המעמיק לתוך האדמה. כשלא היית בשטח תמיד אפשר היה למצוא אותך בעבודה על הטרקטור או על האופנועים שאהבת כל כך זה היה החופש שלך, התחושה של המרחב הפתוח והחיבור העמוק לאדמה ולמכונה".
"בלילות הקרב בלבנון כשהענקת את השיירה הצלחת לשמור על רוח של קלילות וצחוק, אפילו ברגעים המורכבים ביותר. התבדחת עם החברים על מי הוא הנהג הטוב ביותר וצחקתם יחד על מי שעושה סיבובים טובים יותר ומי יצליח לתקן את הגרוטאה בצד הדרך, אבל גם אז בתוך רגעי הצחוק היו בכלל מקצועיות ומקצוענות".
"ידעת להנהיג, לשמור על קור רוח ולהוביל את הצוות שלך בביטחון ובנחישות גם כשידעת שהמשימה היא לא פשוטה. השתלבת באופן של הפתן כמו כפפה ליד ופרחת".
"הרגשת שמצאת ייעוד מחודש במילואים וכבר התחלת להכין את כל הרשימות לדברים שצריכים לעשות כדי להיות הכי טובים שיש. שפרצה, המלחמה הקשה שנכפתה עלינו ב-7 באוקטובר התייצבת מיד וללא היסוס. איבדת עשרות חברים ומכרים שהיו חלק מנימי נפשך הרגישה".
"למרות ליבך שנשבר, ידעת להביא את האנרגיות האופייניות לך עם נחישות עצומה, לוחם ומפקד חרוץ רציני שעמד בחזית והוביל אחרים.
סרג'ן סגל מקצוען וכדור רוח במלוא מובן התפקיד היית הסמל החיילים סביבך עם המנהיגות שלך, העומק שלך והיכולת להוות עמוד תווך גם ברגעים הכי קשים".
"ידעתי איך להסתכל קדימה. לתכנן את הצעד הבא ואיך לרתום את כל מי שסביבך למסע. משפחת סגל היקרה. סמדר, מיכה, ליאור ואביב.
תום היה איש של הארץ הזו של מרחבי השדות, של תחושת החול מתחת לרגליים והרוח על הפנים".
"תבנית נוף מולדתו שאתם שזרתם בתוכו. הוא ידע מה יהיה המשמעות של החיבור לאדמה, של להיות חלק ממשהו גדול יותר, שורשי ועמוק. זה מה שהוביל אותו וזה היה חלק משמעותי".
"לצערנו, אין זו הפעם הראשונה שהשכול פוגש במשפחתכם. האומץ והגבורה נדרשים כדי לחיות כעם חופשי בארצנו. מחירים כבדים ויקרים מאוד. זאת אתם כבר יודעים וחווים יום יום. הלוואי תצליחו למצוא נחמה מסוימת לאדם שתום היה והמטרה למענה נתן את כולו".
נציג המושב אלון וילוזיני: "תום, שגדלת בשבילים בשדות המושב והנגב המערבי, מסמל את כל התום והיופי של הארץ הזאת. תום היה שמו, ותום היה במהותו".
"לא היה שביל שלא חלש בארץ, אך מעבר ליכולותיו הטכניות המרשימות, תום היה קודם כל לפני הכל המדריך של הנוער איש של ובשביל הקהילה כנער צעיר היה מדריך פעיל, דוגמא ומופת, דמות לחיקוי. המדריך האולטימטיבי שכולם רצו להיות כמותו, יצירתי, מסור, חדור שליחות בשם אחר קוראים לזה אדם ציוני וחלוץ אמיתי".
"בימים שבהם לא יהיו רבים שנרתמו למשימות חברתיות, תום היה שם מוביל, מנהיג תורם והכל עם חיוך גדול על פניו מהג ברה בחגים או באירועים ועד פעילויות התנדבותיות מגוונות. הכל עשה בלב שלם ובנתינה אינסופית. תום תמיד היה שם לקחת אחריות תוך שהוא מעמיד לנו מבוגרים דרישה להשקיע יותר, לפחות כמוהו. איש מסור בכל מאודו".
"ובאופן טבעי לאישיותו, בחר להצטרף לגרעין נודד שהוא השיא ההירתמותי והתרומה למקום ולמדינה. וכששואלים אנשים מיהו טוב עבורם, חוזרות שוב ושוב המילים נכונות לעזור בעשיית תמידית, בעל ידע רחב עם לב ועיניים שרק רוצות לעשות טוב לסובבים אותו. איש מעשה".
"דוגמה לכך שמעידה על דרכו פועלו בצוק איתן כשפרצה המלחמה היה ראשון להתייצב. תפסתי יוזמה עם הטנדר של ההורים ויצא לחלק מים ומזון לחיילים תמיד דואג".
"איש עשייה במובן הכי עמוק של המילה וכשצריך מישהו למשימה תום הוא הכתובת. וכך היה גם במלחמה האחרונה, כששמע על המתקפה בשביעי באוקטובר מיהר לחזור מסיני ולהתגייס חמישה חודשים בגבול לבנון, הפוגה קצרה ושוב לעזה אחרי חודשיים נוספים של הפוגה התייצב שוב בצפון בפעם השלישית".
"אופיו המיוחד מוביל אותו לבקש לעבור ממחלקת המרגמות ליחידת הניהול, היא רצתה להיות במקום שבו עובדים הכי קשה והתרומה הכי משמעותית זה היה תום, תמיד מחפש איך לתרום יותר. איך להיות משמעותי יותר".
"לאורך כל שנת המלחמה, פעל לא היסוס מתוך אותם ערכים שספג בבית אהבת הארץ, אומץ לב, מחויבות להגנת המדינה והמשפחה בנתינה בלתי מתפשרת. הוא היה חלק בלתי נפרד מהאגרוף הפלדה שנלחם להגן על גבולות המדינה. מציב את עצמו כמגן עבור יקיריו ועבור המולדת שכה אהב".
"משפחת סגל היקרה, היום כשאנו נפרדים מתום היינו מבינים שאין מילים שיוכלו למלא את החלל שהותיר, אך דמותו הערכה וזכרו והמשיכו ללוות אותנו תמיד".
זיו חפר, חברו ליחידה: "לא יודע איך נפרדים. אתה בשבילנו כל כך הרבה לב ואהבה וחיוכים וריבים ושעות של צחוקים ושעות של שיחות, שיחות עומק וחלומות ובעיקר בעיקר תשומת לב ורצון ונתינה אינסופית".
"כל מקום שחשת שיש איזה חוסר שמשהו לא עובד כמו שצריך, תמיד תמיד באת ונכנסת ונתת את היד והרבה פעמים גם פשוט לקחת את התפקיד הזה. תפסת אותו ומילאת אותו בכזאת מסירות ומקצועיות ואהבה שאין דברים כאלה. אתה יד ימין ושמאל שלי בתור מפקד מחלקת המרגמות. האופי שלך יצוק במחלקה הזאת".
"לימדת אותנו איך להיות הלוחמים הכי מדוגמים, הכי מקצועיים, לעבוד בצורה הכי טובה. ודאגת לנו שבאמת לא יחסר לנו כלום. אתה באת איתי לכל ימי ההכנה, בין אם זה הכנת כלים, הכנת מפקדים או הכנות מסוגים שונים ואחרים".
"הכל עם הלב הגדול הזה ועם האכפתיות הזאת והכל באמת מתוך רצון, מתוך רצון להיות, מתוך רצון לעשות ולהוסיף טוב. ולתרום לארץ הזאת של המדינה הזאת ולאנשים שחיים פה שאתה כל כך אוהב".
"מתגעגע לשיחות איתך על לחלומות ועל ההרפתקאות הקטנות האלה שכל כך ידעת ליהנות מהם, בין אם זה, טיול עם הג'יפ או עם האופנוע במדבר. לילה עם חברים, שריפת מטענים מדורה בנחל דישון בריכה מתנפחת באימון הלוהט בצאלים ושאר. נקודות שמחות קטנות ומצחיקות שכל כך מילאו אותך ואותנו באור".