כיכר אתרים בתל אביב היא תזכורת חיה לשאיפות, כישלונות, ומאבקים אורבניים שנולדו מחזון גדול שהפך, עם השנים, לסמל לניתוק בין חזון למציאות. הכיכר שהיתה לסמל ואפילו ראש העיר המיתולוגי שלמה להט 'קיווה' שיפול עליה טיל סקאד, כמו כל העיר הפכה גם הכיכר הצמודה לים לעוד פיסת נדל"ן עבור יזמים. אתמול (רביעי) נפל דבר, כאשר הוועדה המקומית בת"א אישרה להרוס את הכיכר ולהקים בין היתר שני מגדלים בגובה של עד 25 קומות.
ב-1960, כשעיריית תל אביב חלמה להוסיף עושר לחוף הים בתל אביב ולהקים מרחב ציבורי נוצץ, היא פנתה אל האדריכל האיטלקי לואיג'י פיצ'נטו. בתוכניתו, הכיכר הייתה אמורה להיות לב פארק עצום ובתי מלון, מרינה מרהיבה, ובמרכזה כיכר מרשימה שמחברת בין הים לעיר. החזון נתפס כתפאורה קלאסית לשנות השישים הסוערות – שנות הפיתוח, הקידמה והתחכום.
אבל הדרך הייתה מלאה בקשיים: היה צריך להרים את הכיכר מעל פני הים ולשקע את רחוב הירקון לתנועה חלקה בין רכבים להולכי רגל. הפתרון, אם כך, היה להגביה את הכיכר מעל קו הים. ב-1975, הקומפלקס נפתח בטקס חגיגי והפך למוקד מסחרי מרכזי עם בתי קפה, מסעדות וחנויות - מרכז משיכה לתיירים. אך החלום התפוגג מהר.
בעלי העסקים החלו להיתקל בקשיים, כאשר העירייה עצמה בנתה את הכיכר תוך חריגות בנייה, מה שיצר מצב אבסורדי בו לא ניתן להוציא רישיונות לעסקים שפעלו שם. בשנות השמונים, הכיכר כבר החלה להידרדר. הזנחה, רעש מכוניות, ושמועות על גורמים עברייניים שהשתלטו על חלק מהחנויות הרחיקו את הציבור.
לאה, תושבת העיר שנולדה וגרה בשדרות בן גוריון עוד כשנקרא שדרות קרן קיימת, מספרת כי איזור כיכר אתרים היתה עבורה: "סוג של קהילה בפני עצמה. בעיניי כיכר אתרים היא הלב של תל אביב, גם עם הבעיות והשינויים שעברה. עכשיו, כשמחליטים להרוס את הכיכר אני מרגישה כאילו חותכים עוד פיסה מנשמת העיר".
"כיכר אתרים הייתה בעיניי כמו חלון לחו"ל, – תחושת חופש אמיתית", מספר זיו לוי, תושב תל אביב בשנות ה-60 לחייו, "תשמעי, לדעתי רוב הזמן הכיכר הזאת היתה מזוהמת עם נרקומנים, אבל בהתחלה וגם קצת במהלך שנות השמונים, אני זוכר את הימים שהיינו מגיעים לכאן עם החבר'ה מהצבא בסוף שבוע, שותים בירה, נהנים מהבריזה ומדמיינים שאנחנו במרכז של עיר אירופאית. עכשיו כשמפרקים את הכיכר הזו, מפרקים גם את הזיכרונות שלנו. תל אביב הזו פשוט נעלמת".
ב-1982, מועדון הלילה "הקוליסאום" נפתח, והחזיר לכיכר קצת מברק שנות השבעים. המועדון היה חלוץ עם לייזרים ורצפות כסופות מועדון אמיתי כמו בחו"ל – השקעה כזו הפכה אותו לאבן שואבת לחיי הלילה בתל אביב. אבל באור היום, הכיכר נותרה שוממת ומוזנחת. בתגובה למצב, בתחילת שנות ה-90, במלחמת המפרץ, ראש העיר שלמה (צ'יץ) להט אף התבטא ברצינות ובחצי הלצה, ואיחל שטיל סקאד יפגע בכיכר.
לכל אחד יש זיכרון אחר מכיכר אתרים, קובי ירון, שעדין גר בעיר זוכר את הפתיחה של הקוליסאום, הוא היה אז רק נער אבל הצליח להיכנס להופעה של גרייס ג'ונס. "אני זוכר את הפתיחה של מועדון הקוליסאום, הייתי אז רק בן 17 ואמרו שיש זמרת בשם גרייס ג'ונס שצריכה להגיע לשיר שם", נזכר קובי, תושב העיר בן 58, "אני וכמה חברים מהתיכון, אמרנו שאנחנו חייבים להגיע להופעה למרות שלא הכרנו שיר אחד שלה. אביו של אחד החברים שהיה קשור לאבטחה במועדון הצליח להגניב אותנו פנימה, וחשבנו שאנחנו נמצאים בחו"ל. במיוחד אני זוכר שבשלב מסוים היא זרקה את המצילתיים לקהל".
"עוד חלק מתל אביב הישנה ולא בטוח הטובה מת בשבילי. עכשיו עם ההחלטה על הרס ככר אתרים, וגרוע מזה, הרס המבנה המיתולוגי – הקולוסיאום, זה המקום שבו היתה מסיבת סיום י"ב שלי בבית ספר 'אנקורי' ברחוב טרומפלדור", מספר ציון חן, "במסיבת סיום שבמחזור שלי היו דוגמניות, ילדי טייקונים ושבורים מיפו בת-ים, חולון. זה המקום בו היתה הילדות שלי, הבגרות שלי, ההתבגרות שלי, ואני אחד ממיליוני צעירים שהגיעו במהלך חייו לת"א מתחנה מרכזית, ישר לככר. כי ככר האתרים היה הכל".
חן נזכר כי האווירה של חו"ל עם התיירים מהמלונות ופאב 'הטרמינל' הסמוך, והגלידה האמריקאית בקיוסק על החוף. "הסקייטפארק המאולתר שבו קפצנו מהמדרגות וכמובן התהפכנו, בשביל לקבל טיפול מהתיירות הבלונדיניות שגם מילאו את הפאבים שהיו בכל הככר. גרנו שם. הכרנו את כל המעברים הסודיים ואת כל הפינות המוסתרות בזמן שלא היו מצלמות. כיכר סדום היה יכול להיות שם מתאים יותר".
עם הזמן, הכיכר התמלאה בעסקים מפוקפקים, ולבסוף, ב-2012, הפך מבנה הקוליסאום למועדון חשפנות. בשנת 2019, הוא נסגר בעקבות עתירות של תושבים וארגונים, ונותר נטוש והיו בו אירועים קהילתיים. כיום, מתנוססים בלב הכיכר שרידי חזון של עיר מתחדשת, שמצד אחד רוצה להתקדם, ומצד שני נופלת קרבן לאינטרסים פרטיים, כיכר שמשקפת את האופן בו אידאלים מתנפצים אל מול מציאות מורכבת, עלבון של קו רקיע נבלע, וים שהולך ונעלם בין החומות הגבוהות של שיקולי נדל"ן, שאתמול קיבלו גושפנקא להציב מגדלים בכיכר שהפכה לסמל.