העיר קריית שמונה, השוכנת על קו הגבול, סבלה מ-382 נזקים, המספר הגבוה ביותר מבין היישובים בצפון. מבין הפגיעות, מעל 250 נרשמו במבנים פרטיים, 68 בשטחים פתוחים, 9 בתשתיות ציבוריות. המכה המשמעותית שניחתה על קריית שמונה הביאה לקריסת חלק מהתשתיות המרכזיות בעיר.

מיקי אזולאי, תושבת קריית שמונה, חווה את המשבר הגדול של חייה בעקבות הפגיעה הישירה שספג ביתה במטח של 20 רקטות שפגע בעיר לפני כחודש וחצי. היא מתארת את ההרס שנגרם ואת הקושי העצום בהתמודדות עם המציאות החדשה: "אי אפשר להיכנס לדירה כי הדלת התעוותה לחלוטין מההדף. הפגיעה הייתה ישירה – היא פגעה בגג, בקירות, ופיצצה את כל מה שהיה בפנים. הדלת, החלונות, המטבח, החדרים - הכל נהרס ונפגע. ניסיתי למצוא איש מקצוע שיתקן את הדלת, אך לא הצלחתי לאורך כל התקופה״.

ההרס בקריית שמונה ביום שאחרי הפסקת האש (צילום: אבשלום שושני)
ההרס בקריית שמונה ביום שאחרי הפסקת האש (צילום: אבשלום שושני)

מיקי ובנה פונו לחיפה בעקבות המצב הביטחוני, וכבר מעל שנה שהם מתגוררים במלון בעיר. "אין לנו ממ"ד או מקלט בקרבת הבית בקריית שמונה, וזמן ההתרעה הוא אפסי – לכן היה ברור לי שאנחנו צריכים להתפנות", היא מספרת. "לאחר הפגיעה בבית שלי, הוא נשאר פרוץ במשך עשרה ימים ללא שמירה או השגחה. ביקשתי מהשכנים שנשארו בעיר שיוציאו דרך החלונות דברים סנטימנטליים שלי - כמו כונן המחשב, אלבומי תמונות. אני לא יודעת אפילו אם אולי גנבו מהבית גם דברים יקרי ערך, כי המצב הביטחוני לא איפשר לי לבקר בבית מאז הפגיעה". 

לדבריה, גם המצב הפיזי של הבית ממשיך להטריד אותה: "לא אטמו את הגג, ואני לא יודעת מה קרה לבית עוד במהלך הגשמים. כל ההתנהלות עם המשבר הזה - הוא משלט רחוק. לא העזתי להגיע בעצמי לעיר, כי ידעתי שזה מסוכן מדי. אני אם חד-הורית, ואין לי את האפשרות לקחת סיכון על חיי״. 

ההרס בקריית שמונה ביום שאחרי הפסקת האש (צילום: אבשלום ששוני)
ההרס בקריית שמונה ביום שאחרי הפסקת האש (צילום: אבשלום ששוני)

"כל ההתמודדות עם הבית משתקת אותי"

מיקי, שמלמדת בבית ספר בכפר בלום, מצאה את עצמה מתמודדת עם קשיים כלכליים ונפשיים שנובעים מהפינוי ומהמצב. "לא הייתי בבית שלי מאז חודש מרץ האחרון, כמעט שנה. מדי פעם הייתי מגיעה ללמד פרונטלית בכפר בלום, אז ביקרתי מספר פעמים בודדות בבית,  קפצתי רק כדי לקחת בגדי חורף או דברים לבן שלי. בינתיים, חלפו עונות, והיינו חייבים לקנות הכל מחדש. זה לא היה פשוט, ועדיין לא פשוט״. 

היא מספרת כיצד הפגיעה בבית השפיעה על מצבה הנפשי: "משהו בי ממש נחלש אחרי שהבית שלי נפגע. גם הפגיעה התרחשה במקום בבית שבו הבטחתי לבן שלי שהוא הכי בטוח, עם קירות מכל הכיוונים. ואז זה קרה דווקא שם. אני תושבת קריית שמונה מאז שנולדתי, גדלתי בצל הקטיושות, אבל אף פעם לא חוויתי הרס כזה", אומרת אזולאי בת ה-63. 

ההרס בקריית שמונה ביום שאחרי הפסקת האש (צילום: אבשלום ששוני)
ההרס בקריית שמונה ביום שאחרי הפסקת האש (צילום: אבשלום ששוני)

למרות הקושי הרב, מיקי מבינה שאין לה ברירה - אלא להתמודד עם המצב. "בשבוע הבא, אני מתכננת ללכת לראות את הבית שלי בפעם הראשונה מאז הפגיעה. זה מרגיש הזוי לא להיות בבית שלי כל כך הרבה זמן. אבל אין לי זמן להתרפק על מה שהיה – צריך לחשוב קדימה, לראות איך שורדים את הימים האלה ומפיקים מהם את המקסימום״.

מיקי מקווה שהרשויות יטפלו בשיקום ביתה בצורה מהירה והוגנת: "אני רק מקווה שלא אצטרך להילחם על כל דבר. הבית שלי ממש הרוס – כל הברזלים, החשמל, הארונות במטבח שעשויים מזכוכית – הכל התנפץ. המצב כאוטי, אבל אני מקווה שיטפלו בזה כמו שצריך״. 

לסיום היא מוסיפה: "זה אולי רק חומר, אבל זה עדיין הבית שלי. יש לי זיכרונות, חוויות וזה המקום שהיה בשבילי ובשביל הבן שלי הכי בטוח בעולם. עכשיו, אחרי מה שקרה, אני מבינה כמה אני שברירית, אבל גם כמה אני נחושה לשקם את מה שנהרס״.
אופיר יחזקאלי, סגן ראש עיריית קריית שמונה ויו"ר הוועדה לתכנון ובנייה, מתאר את היקף הנזקים העצום שספגה העיר במהלך הלחימה, אך שומר על אופטימיות באשר לשיקום ולשדרוג העיר. 

"אנחנו מתמודדים עם פגיעה קשה בשלושה תחומים עיקריים של תשתיות״, הוא מסביר. "ראשית, עשרות בתים נפגעו ישירות, ומעל כ-1000 בתים נוספים ספגו פגיעות אגביות כמו נזקי הדף שהרסו חלונות, דלתות ותשתיות. שנית, מוסדות ציבור כמו בתי ספר, גני ילדים, מרכזים קהילתיים ומתנ"סים נפגעו – חלקם מירי ישיר וחלקם במהלך שימוש כוחות הצבא במהלך הלחימה. מעבר לכך, יש נזקים לתשתיות העירוניות כמו כבישים, מדרכות, קירות תמך, גנים ציבוריים ומגרשי ספורט – שנפגעו מפגיעות ישירות, הזנחה, או כתוצאה מנסיעת נגמ״שים או טנקים ברחבי העיר. 

השיקום בעיצומו, אבל נדרש סיוע משמעותי

יחזקאלי מדגיש את המורכבות של שיקום העיר: "השיקום של הבתים שנפגעו ישירות יהיה ארוך ומורכב, בעוד שאלה שנפגעו בינונית או קלות - יהיה מהיר יותר. רק יום לפני הפסקת האש, למשל, הייתה פגיעה ישירה בתחנה המרכזית בעיר, כל האוטובוסים נשרפו כליל. גם אירוע זה מדגיש את הצורך הדחוף לשקם את התשתיות העירוניות״.

למרות הנזקים הקשים, יחזקאלי מציין שפעולות שיקום כבר החלו: "יש תושבים שכבר חוזרים לעיר ומתחילים לנקות ולסדר. חלק מהבתים כבר נמצאים בתהליך תיקון בעזרת מס רכוש, ואנחנו עובדים על שיקום מערך התחבורה, המדרכות והכבישים״. 

מבט לעתיד – לשפר ולא רק לשחזר

לדבריו, החזון הוא לא רק לשחזר את מה שהיה, אלא ליצור תשתיות חדשות ומתקדמות: "בתור תושב העיר, זה לא נעים ואף קשה לראות גנים סגורים ובתי ספר ותשתיות פגועות, אבל אני חושב שזו הזדמנות משמעותית לשקם את הכל בצורה נכונה. מנהיגות וניהול טובים יכולים להביא אותנו למקום טוב יותר ממה שהיה לפני. המטרה היא לבנות מחדש את העיר עם כבישים ומדרכות חדשים, ולתת לתושבים תחושה של איכות חיים גבוהה יותר״. 

יחזקאלי קורא לממשלה לספק סיוע נרחב לשיקום העסקים בעיר, שחוו פגיעה משמעותית: "לצד השיקום הפיזי, עלינו לוודא שהעסקים יקבלו תמיכה מספקת כדי להתאושש. עם ניהול נכון ועזרה מהממשלה, אני מאמין שאפשר להפוך את קריית שמונה לעיר חזקה יותר מבעבר״.